פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 69106-03-26
לפני:
כבוד השופט אלכס
שטיין
כבוד השופט
יחיאל כשר
כבוד השופטת
רות רונן
העותר:
שלמה שחר
נגד
המשיבים:
1.
מבקר המדינה נציב תלונות הציבור
2.
לשכת עורכי הדין
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופט אלכס שטיין:
1.
בעתירה שלפנינו מבקש העותר, אשר מייצג את עצמו, כי נורה למשיב 1, מבקר
המדינה בכובעו כנציב תלונות הציבור, לערוך "בירור של תלונה בדבר מעשי שחיתות
לכאורה, אשר הובאה לפתחו על ידי מנכ"לית לשכת עורכי הדין לשעבר".
2.
דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי לקבל את תגובת המשיבים – זאת, מפאת
אי-מיצוי הליכים כדין.
3.
הלכה היא עמנו כי בטרם הגשת עתירה לבית משפט זה נדרש העותר למצות הליכים
מול הרשות המוסמכת באמצעות פנייה ישירה אליה בה ישטח בפניה את טענותיו (ראו, מיני
רבים: בג"ץ 3233/22 שכטר נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות, פסקה 6 (21.8.2022); בג"ץ 267/21 התנועה למען איכות השלטון
בישראל נ' שר האוצר, פסקה 3 (24.1.2021)). כפי שכבר נקבע לא פעם ולא פעמיים "מיצוי הליכים הוא שלב מקדים,
אך אין לראותו רק כמשׂוּכה טכנית פורמלית שיש לצאת ידי חובתה" (ראו:
בג"ץ 30302-11-25 מועצה מקומית בוקעאתא נ' ראש הממשלה, פסקה 4 (16.11.2025)). לחובה זו יש לגשת "בניסיון כן
ואמיתי ללבן את הסוגיה אל מול הגורמים הרלבנטיים, מחוץ לכותלי בית המשפט"
(ראו: בג"ץ 5894/23 מועצה מקומית בית זרזיר נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 7 (13.8.2023)). כמו כן, כידוע, על העותר להותיר בידי הרשות
שהות מספקת לבחינת הפנייה ולמתן מענה בטרם תאוץ דרכו לבית משפט זה (ראו, למשל:
בג"ץ 50338-11-25 קצראוי נ' השר לביטחון לאומי, פסקה 4 (25.11.2025); בג"ץ 6420/21 דביר
נ' משרד הבריאות, פסקה 13 (30.9.2021)).
4.
בענייננו, העותר הקדים ופנה בפנייה מוקדמת למשיבים במכתביו אליהם מיום
26.3.2026. דא עקא, במסגרת זאת הותיר העותר למשיבים פרק זמן של שעה
וחצי בלבד (!!!) למתן המענה בטרם נקיטת הליכים משפטיים,
ובו
ביום הגיש את העתירה דנן מבלי שקיבל מענה
לפניותיו. לא יכולה להיות מחלוקת כי פרק זמן זה אינו מהווה שהות מספקת למתן מענה
לפניותיו ואינו יכול להיחשב כמילוי הדרישה המוקדמת למיצוי הליכים. העותר טוען כי
בשל העברת כספים צפויה במסגרת השתלשלות העניינים עליה הוא מלין בעתירתו לא היה
בידו להמתין למתן מענה מטעם המשיבים. אולם,
סבורני, כי בנסיבות העניין, ובפרט כאשר מדובר בעניין כספי אשר אינו יוצר, ככלל,
מצב דברים בלתי-הפיך, אין מדובר "בדחיפות מיוחדת" אשר מצדיקה להידרש
לעתירה תוך סטייה מחובת מיצוי ההליכים (ראו: בג"ץ 7753/23 האגודה
לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון לאומי, פסקה 29
(23.11.2023); בג"ץ 3274/21 לוינטל נ' שר הפנים, פסקה 1 (22.7.2021)).
5.
זאת ועוד: לאחר הגשת העתירה, אך
באותו היום בו הוגשה, התקבל מענה לפניית העותר מטעם המשיב
1, על כך עודכנו מהעותר בהודעתו מיום 12.4.2026. אולם, גם בכך אין כדי להועיל לו,
שכן, "מיצוי הליכים הוא, כאמור, בגדר 'תנאי סף'. עליו להתבצע עובר להגשת
העתירה לבית משפט זה ולא לאחריה. כך מתחייב מטעמי הסדר הטוב וההיגיון הבריא"
(ראו: בג"ץ 3083/23 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 5 (17.5.2023)). במילים אחרות:
"מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך" (ראו: בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין – אגודה
ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל,
פסקה 8 (24.5.2012); ההדגשה הוספה – א.ש.). יתרה מכך,
ממילא מענה לפניות העותר מטעם המשיבה 2 טרם התקבל אצלו.
6.
למעלה מן הצורך, אוסיף כי העתירה שלפנינו נוסחה באופן לאקוני ולא פורטו
בה במידה מספקת התשתית העובדתית והתשתית המשפטית שביסודה, באופן אשר מקשה עד-מאד
להידרש אליה. עוד יודגש כי ממילא גדרי הביקורת השיפוטית על תוצאות הבירור של נציב תלונות הציבור
(להלן: הנציב), כבענייננו, הם מצומצמים למדי, ונוגעים אך ורק לבחינה האם נשמרו
כללי היסוד של המשפט המנהלי על ידי הנציב (ראו: בג"ץ 6825/06 צור נ' מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, פסקה 23 לפסק דינה של השופטת א'
פרוקצ'יה
(24.6.2009)). על היקף ההתערבות המצומצם בהחלטות
הנציב ניתן ללמוד גם מסעיף 45(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח
משולב], אשר מורה כי "שום בית משפט
לא ייזקק לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה"
(וראו גם: בג"ץ 4870/10 בלום-דוד נ' מבקר המדינה, פסקה 12 (23.6.2011)).
7.
אשר על כן, העתירה נדחית בזאת.
ניתן היום, ט' באייר התשפ"ו (26.4.2026).
אלכס
שטיין
שופט
יחיאל כשר
שופט
רות רונן
שופטת