מוחמד שאמי נ. ד"ר עומר כיאל

פסק-דין בתיק בר"ם 691/14 בבית המשפט העליון בר"ם 691/14 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט צ' זילברטל המבקש: מוחמד שאמי נ ג ד המשיבים: 1. ד"ר עומר כיאל 2. ועדת הבחירות לראשות המועצה המקומית ג'דידה מכר 3. מנהל הבחירות למועצה המקומית ג'דיד מכר 4. משרד הפנים בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) בתיק עמ"נ 14246-12-13 מיום 19.01.2014 תאריך הישיבה: כ"ד באדר א' (24.2.2014) בשם המבקש: עו"ד עמאד דקואר; עו"ד אלי א. עבוד; עו"ד איתן הברמן, עו"ד ניר נחום, עו"ד ג'לאל דקואר בשם המשיב 1: עו"ד אבי גולדהמר, עו"ד עודד דונג בשם המשיבים 2-4: עו"ד אבי מיליקובסקי, עו"ד יעל מורג פסק-דין השופט ע' פוגלמן: 1. ביום 22.10.2013 התקיימו בחירות לראשות המועצה המקומית ג'דידה-מכר. על תפקיד ראש המועצה התמודדו שישה מועמדים, אך עם ספירת הקולות התברר כי אף אחד מהם לא זכה ברוב של 40% מהקולות הכשרים כנדרש לפי סעיף 9(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975 (להלן: חוק בחירת ראש הרשות). לפיכך, נערכו ביום 5.11.2013 בחירות חוזרות לראשות המועצה בין המבקש והמשיב 1 (להלן: המשיב) שהיו שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר (להלן: הסיבוב השני). תוצאות הסיבוב השני פורסמו ביום 24.11.2013, ולפיהן המבקש קיבל 4,857 קולות (50.57% מכלל הקולות הכשרים) ואילו המשיב קיבל 4,748 קולות (שהן 49.43% מהקולות הכשרים). כלומר, המבקש גבר על המשיב בפער של 109 קולות. 2. בעקבות פרסום תוצאות הבחירות, הגיש המשיב ערעור בחירות בהתאם לסעיף 72 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות) וסעיף 7(ב)(1) לחוק בחירת ראש הרשות, שבמסגרתו ביקש לבטל את תוצאות הסיבוב השני, ולהורות על קיום בחירות חוזרות לראשות המועצה. בערעור הבחירות נטען כי ברוב הקלפיות, נמצאו ליקויים רבים, ובעיקר נטען לאי התאמות בין מספר המצביעים אשר זוהו עם כניסתם לקלפי, בין מספר המצביעים אשר נמחקו מספר הבוחרים עם סיום הצבעתם ובין מספר המעטפות אשר הוצאו מהקלפי. עוד נטען כי אין התאמה בזהות המצביעים בשני הפנקסים בחלק מהקלפיות. כן נטען לאי התאמות בין מספר המעטפות שנמסרו לוועדת הקלפי בחלק מהקלפיות לבין מספר בעלי זכות הבחירה. כמו כן, נטען כי בחלק מהקלפיות נערכו שינויים בפרוטוקול מבלי שהמזכיר יחתום על שינויים אלה ומבלי לרשום הערה אודותם. בחלק מהקלפיות נטען כי הפרוטוקול לא נחתם על ידי המזכירים או מי מהם או כי גיליון ספירת הקולות נחתם על ידי מזכיר אחד בלבד. כן נטען לאי התאמות נוספות ברישומים בפרוטוקול בחלק מהקלפיות. עוד נטען כי לא נרשמה הערה בקשר למספר המעטפות החתומות שלא נוצלו והוחזרו למנהל הבחירות. המשיב טען כי אי-ההתאמות בין הפרוטוקולים לבין פנקסי הבחירות, אי-ההתאמות בין פנקסי הבחירות בינם לבין עצמם וכן יתר הפגמים שלהם טען, מצביעים על פגם מהותי בבחירות החוזרות, אשר יש בו כדי להשפיע או לשנות את תוצאות הבחירות החוזרות לראשות המועצה. על כן, נטען כי מתקיימות בענייננו הוראות סעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות, ומשכך יש לבטל את הסיבוב השני, ולהורות על קיומן של בחירות חוזרות. 3. בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) קיבל את ערעור הבחירות, לאחר שהגיע למסקנה כי נפלו בסיבוב השני ליקויים רבים אשר בהצטברם מהווים ליקוי משמעותי היורד לשורשו של עניין שעלול היה לעוות ולשנות את תוצאת הבחירות. בפסק הדין, ציין בית המשפט כי לא נערכה בדיקה על-ידי מנהל הבחירות אם מספר המצביעים שסומנו בפנקסי הבוחרים מתאימים למספר המעטפות שהוצאו ולמספר הקולות שנספרו ונרשמו בפרוטוקול. נמצא כי בדיקה של החומר מעלה פערים בין נתונים אלו. בית המשפט ציין כי מזכירי ועדות קלפי ניסו בתצהיריהם ובעדויותיהם להסביר את הפערים, אך לא ניתן הסבר מספיק להבדלים בין זהויות האנשים שנמחקו בספרים השונים ולהבדלים בין מספר המעטפות שהוצאו מהקלפי למספר האנשים שנמחקו מהרשימות לאחר שהצביעו. בית המשפט מצא כי היו אי-סדרים לא מעטים אשר באים לידי ביטוי באי התאמה בין רשימות הבוחרים עצמן וכן בין רשימות אלו לבין המעטפות אשר הוצאו בסופו של יום מהקלפי. בית המשפט קבע כי בשל המספר הרב של הליקויים שעליהם הצביע המערער, וכאשר ישנה מחלוקת לגבי השאלה אם הסיכום הכולל של מספר הקולות שלגביהם נתגלה פער בין הרישומים השונים עולה על הפער בין הקולות שנרשמו לטובת המשיב ובין הקולות שנרשמו לטובת המבקש, או לכל הפחות מדובר בפער שמתקרב לפער שבין המועמדים, יש לקבל את הטענה כי מדובר בליקויים משמעותיים היורדים לשורשו של עניין ואשר בהצטברם עלולים היו לעוות את תוצאת הבחירות. בית המשפט לא קיבל את הטענה כי יש להעדיף את מספר המעטפות שהוצאו מן הקלפיות על פני הרישומים ברשימות הבוחרים, בהצביעו על ליקויים רבים שנפלו בהן. בית המשפט ציין כי אין חולק שהפער בין הקולות שניתנו למתמודדים בבחירות החוזרות עמד על 109 קולות, ודחה את טענת המבקש כי הפגמים מתייחסים לכאורה ל-104 קולות לכל היותר. צוין כי הואיל ומדובר בסיבוב שני בין שני מועמדים בלבד, די בפגם המתייחס ל-55 קולות כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. בית המשפט הדגיש – בצד האמור – כי אין כל טענה או ראיה כי מי ממזכירי ועדות הקלפי או יושבי הראש של ועדות אלה פעל שלא כדין במטרה לנסות ולהשפיע על תוצאות הבחירות לטובת צד זה או אחר. בסיכומו של הליך, הורה בית המשפט על קיומן של בחירות חוזרות לראשות המועצה. טענות המבקש ועמדת המדינה 4. המבקש, שניצח בסיבוב השני אך זכייתו בוטלה, טוען כי פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים אינו מפורט, אינו מנומק ויש בו טעויות משפטיות גלויות וברורות. לדבריו, גם אם נתגלו ליקויים טכניים מסוימים במישור רישום תוצאות הבחירות, אין עילה לבטל את הבחירות, שכן אין בליקויים נטענים אלה כדי לשנות את תוצאת הבחירות. המבקש מדגיש כי לא הייתה כל טענה, וממילא לא הוצגה כל ראיה, לכך שנעשה ניסיון מטעם מאן דהוא להטות את תוצאות הבחירות. המבקש חולק על רשימות ההפרשים שהגיש המשיב לבית המשפט קמא, וטוען כי הן עצמן כוללות טעויות חישוביות ואחרות, ולכן לא ניתן להתבסס עליהן. 512 5. המדינה סבורה אף היא כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל. המדינה טוענת כי פסק הדין אינו עולה בקנה אחד עם הפסיקה העקבית בעניין טיב הליקוי המצדיק ביטול בחירות; בעניין ההבחנה שבין פגם רישומי באמצעי בקרה לבין ליקוי היורד לשורשו של עניין; ובעניין הרף ההסתברותי להוכחת אפשרות להשפעה על תוצאות הבחירות. לשיטת המדינה, הליקויים הנטענים הם ליקויים טכניים באופיים, שאינם יורדים לשורשו של עניין. המדינה מוסיפה כי גם אם נניח כי מדובר בליקוי היורד לשורשו של עניין, אין מדובר – על בסיס הנתונים שלהם טען המשיב בעצמו – בליקוי שעלול להשפיע על תוצאות הבחירות, גם לא לפי המבחן המקל מבין המבחנים ההסתברותיים שהותוו בפסיקה. עמדת המשיב 6. המשיב סומך את ידיו על פסק הדין של בית המשפט קמא וטוען כי אין עילה למתן רשות ערעור לפי סעיף 73(א) לחוק הבחירות, שקובע כי רשות ערעור תינתן בשאלה משפטית בלבד. לגופם של דברים, נטען כי במסגרת הסיבוב השני לא נמצאה ולו קלפי אחת מתוך 18 הקלפיות שפעלו ביישוב שהבחירות בה התנהלו בהתאם לדין. המשיב אינו טוען להתנהגות פסולה מצד מי ממזכירי ועדות הקלפי, אך סבור שהליקויים שנתגלו עלולים היו להשפיע על תוצאות הבחירות. לדברי המשיב, הוראות הדין בנוגע לסימון המצביעים ברשימות השונות אינן בגדר "המלצה" ויש למלאן ככתבן וכלשונן. המשיב שב ומציג בתשובתו את הפערים בין הרשימות השונות לבין מספר הקולות בפועל, כאשר בכל אחת מהקלפיות יש הפרש מסוים בין המספרים הכוללים, בדרך כלל של קולות בודדים, אך בכמה מן הקלפיות (1, 3, 7.2, 17) הפערים הם משמעותיים. סך הכול טוען המשיב לפער של 103 קולות בין מספר המעטפות בפועל לבין הרישומים ברשימה הראשונה בכלל הקלפיות; ופער של 62 קולות בין מספר המעטפות לבין הרישומים ברשימה השנייה בכלל הקלפיות. המשיב מחבר שני נתונים אלה וטוען כי הפער בין הרישומים השונים מגיע לסך של 165 קולות. בצד ליקוי זה, טוען המשיב לליקויים נוספים: ספירת הקולות בגיליון ספירה אחד בלבד ברוב הקלפיות; היעדר חתימות של חברי ועדות הקלפי על מספר פרוטוקולים, גיליונות ספירה ופרוטוקולים של קולות פסולים; רישומים כוזבים בפרוטוקולים ביחס למספר המצביעים בפועל וסיכומי המספרים ברשימות ההצבעה. המשיב מוסיף כי מנהל הבחירות עצמו לא היה מעורב באופן אישי בבדיקת הפרוטוקולים. לדברי המשיב, מפסקי דין של בית משפט זה ניתן ללמוד כי קיומם של פערים בין רשימות ההצבעה לבין מספר הקולות בפועל הוא דבר שאין לקבלו, ואם קיימת אפשרות השפעה על תוצאות הבחירות, אזי ליקוי זה מצדיק את ביטול הבחירות בכללותן. המשיב מדגיש כי הליקויים הם מהותיים ולא ניתן להתעלם מהם. אשר לשאלת היקף הליקויים והאפשרות להשפעה על תוצאות הבחירות, סבור המשיב כי התקיימה בנסיבות העניין אפשרות ממשית כי הליקוי השפיע על תוצאות הבחירות. לדברי המשיב, בחינה מדוקדקת של רשימות ההצבעה השמיות מלמדת כי ההפרשים המספריים בין רשימה אחת למשנתה ובין הרשימה לבין מספר הקולות בפועל, אינם נבלעים האחד בשני. להשקפתו, היקף הליקוי הוא גדול יותר מאשר פער הקולות שבו ניצח המבקש בסיבוב השני (109 קולות), ולכן ישנה אפשרות ממשית להשפעה על תוצאות הבחירות. המשיב סבור כי הסעד שניתן – הוראה על בחירות חוזרות – מתחייב בנסיבות העניין, וממילא מדובר בסעד קיצוני פחות מאשר הכרזה על אדם אחר כזוכה בבחירות. 7. בתגובתו לדברי המדינה, מוסיף המשיב כי המדינה נמנעת מלהתייחס לטענותיו הקונקרטיות בדבר ליקויים, ולמעשה מקבלת את טענותיו בנדון. עוד הוא טוען כי התנאי בדבר "ירידה לשורשו של עניין" מתייחס לשאלת ההשפעה על תוצאות הבחירות, ולא לחומרת הליקוי. בנוגע לטענה כי מדובר בליקויים "טכניים" בלבד, טוען המשיב כי בפסיקת בתי המשפט כבר הוחלט על ביטול בחירות במצבים דומים. גם לגופם של דברים, מדגיש המשיב כי לא ניתן להעלים עין מליקויים באמצעי בקרה, שכן כל תכליתם של אלה היא לפקח על הבחירות ולהתריע מפני מעשים פסולים. דיון והכרעה 8. לאחר בחינת הבקשה והתשובה, ושמיעת טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, החלטנו כי אין מנוס מביטול פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים, והחזרת הדיון אליו לשם קביעת ממצאים עובדתיים בנוגע להיקף הליקויים הנטענים, ולשם בחינה מחודשת – על יסוד ממצאים אלה ויתר הנסיבות – אם יש בליקויים אלה כדי להשפיע על התוצאות ולהצדיק את ביטול הבחירות. לשם כך, החלטנו לדון בבקשה כאילו הוגש ערעור לפי רשות שניתנה. 9. סעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות קובע כי בערעור בחירות רשאי בית המשפט לבטל את הבחירות "אם נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות". מכאן שישנם שני תנאים מצטברים לביטול הבחירות: הראשון הוא שעל בית המשפט להשתכנע כי הליך הבחירות היה לקוי; השני הוא כי היה בליקוי כדי להשפיע על תוצאות הבחירות (ראו: בר"ם 213/14 בלעיש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 22 וההפניות שם (11.2.2014) (להלן: עניין בלעיש)). בהתקיים תנאים אלה, לבית המשפט יש שיקול דעת אם להורות על פסילת הבחירות. 10. הליקויים הנטענים, בענייננו, הם הפרשים בין מספר הקולות בפועל לבין הרישומים בשתי רשימות הבוחרים של כל קלפי, ובין רשימות אלה לבין עצמן. אכן, נדמה כי אין מחלוקת כי קיימים פערים מסוימים בין הרישומים השונים לבין מספר הקולות בפועל בכל קלפי וקלפי. עם זאת, אין בפסק הדין קמא כל קביעה ביחס להיקפו המדויק של הליקוי הנטען. יודגש כי סעד של ביטול בחירות הוא סעד לא שגרתי, והשלכותיו אינן פשוטות. תנאי להושטת סעד זה הוא בחינה קפדנית של הליקויים הנטענים והיקפם. קביעה זו היא הכרחית ולה השלכות במספר מישורים: ראשית, קביעה מדויקת בנוגע להיקף הליקוי בקלפי פלונית תסייע בהכרעה אם מדובר בליקוי טכני שנובע מטעות אנוש, או שמא יש חשד לפגיעה בטוהר הבחירות. שנית, אומדן של היקף הליקוי נדרש לשם הכרעה אם יש בו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. 11. בענייננו, פער הקולות בין שני המתמודדים עומד על 109 קולות. בדיון שהתקיים לפנינו הסכימו הצדדים כי הערתו של בית המשפט קמא כי די בליקוי המתייחס ל-55 קולות כדי להשפיע על הבחירות – אינה נכונה בנסיבות, ולא ניתן לבסס עליה את ההכרעה. לכך יש להוסיף כי אין, כאמור, בפסק הדין של בית המשפט המחוזי כל ממצא פוזיטיבי לעניין היקף הליקוי ברישומים. להשקפתי, השילוב בין ההנחה המוטעית ביחס להיקף הליקוי הנדרש לשם ביטול הבחירות לבין היעדר ממצא עובדתי בנוגע להיקף הליקוי אינו מאפשר להותיר את פסק הדין על כנו, וזאת מבלי שנידרש לשאלות אחרות שהוא מעורר. גם מהטבלאות והמסמכים שהציג המשיב לא ניתן לאמוד את היקף הליקוי, מה גם שבדיקה מדגמית של הטבלה שצורפה לתשובתו (נספח 1) העלתה כי נפלו בה אי-דיוקים. כך למשל, ביחס לקלפי מס' 2 צוין בטבלה כי קיימים שישה מקרים של אי-התאמה בין הרשימות השונות. עם זאת, עיון בעותקי הרשימות שצורפו לתשובתו העלה כי לא אלה הם פני הדברים, וכי למעשה אין כל אי-התאמה כנטען. לשם הדוגמה, ביחס לעמ' 3 ברשימות ההצבעה בקלפי האמורה, טען המשיב כי ברשימת האיתור לא סומנו שלושה מצביעים ואילו ברשימת המחיקות לא סומן מצביע אחד בלבד. עם זאת, מבדיקתנו עולה כי בעמ' 3 לרשימת המחיקות לא סומנו שלושה מצביעים, בדיוק כמו בעמוד המקביל ברשימת הזיהוי. כך הדבר גם ביחס לטענות המשיב המתייחסות לעמודים 2, 5, 15 ו-16 לרשימות ההצבעה בקלפי מס' 2. גם בדיקה מדגמית של הרשימות השמיות שצירף המשיב מעוררת שאלות. כך למשל, מספר סידורי 129 בקלפי 4 (מר נ.מ.ס.) מופיע ברשימות המשיב כמי שסומן (ברשימת הזיהוי) אך לא נמחק (ברשימת המחיקות), אך בעיון ברשימת הזיהוי עולה ספק אם אכן סומן "V" ליד שמו כנטען. בנוסף, מספר סידורי 458 בקלפי מס' 7.2 (מר מ.מ.ח.) אותר וזוהה בשלוש הרשימות השונות שהוגשו בקלפי זו, על אף שהוא מופיע ברשימות המשיב כמי שסומן ולא נמחק. בנוסף, במקרים מסוימים קיימת אי התאמה "כפולה" בין שורות סמוכות (כלומר, מצביע פלוני אותר ולא נמחק והמצביע הבא ברשימה נמחק ולא אותר). מנתון זה ניתן ללמוד אולי על בלבול בסימון השורות. לשון אחר – לא ניתן לקבל כתשתית לדיון את הטבלאות שצירף המשיב, משאלה לא נבדקו ומשאין לפנינו התייחסות פרטנית לנתונים אלה בפסק הדין קמא. גם בהתעלם מחוסר הדיוק בנתונים להם טוען המשיב, נדגיש כי כל שיש לפנינו הינן אמירות כלליות של הערכאה הדיונית באשר לליקויים ומשמעותם, אך בהיעדר התייחסות קונקרטית ופרטנית, לא הוברר מהו היקף הליקוי הנטען ואם יש בו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. זאת, במיוחד בשים לב לכך שבית המשפט פעל תחת ההנחה המוטעית כי די בליקוי שהיקפו הוא 55 קולות כדי להביא לאפשרות השפעה על תוצאות הבחירות. 12. על אף השאיפה להביא להכרעה סופית בערעור בחירות במהירות האפשרית, לא ראינו מנוס, בהיעדר ממצאים עובדתיים מפורטים המאפשרים ביקורת ערעורית, מהחזרת הדיון בנקודה זו לבית המשפט לעניינים מינהליים (השוו: בר"ם 10462/08 טל נ' פרג'ון, פסקה 17 (29.12.2008)). בית המשפט יהיה רשאי ליתן הוראות בנוגע לאופן בחינת היקף הליקוי – בין אם על-ידי הגשת טיעונים משלימים מטעם הצדדים, בין אם על-ידי הסתייעות במנהל הבחירות ובא-כוחו לבדיקת הנתונים (השוו: בר"ם 669/14 רשימת אלהדף נ' רשימת אלאהילה, פסקה 9 (17.2.2014)), או בכל דרך אחרת שימצא לנכון, לרבות קבלת ראיות נוספות. בין היתר, יכול מנהל הבחירות לברר באופן פרטני אם חל ליקוי בהצבעתם בפועל של מצביעים שלגביהם נתגלה לכאורה ליקוי רישומי (בדרך של פנייה מדגמית, נטילת תצהירים או כל דרך אחרת). לאחר קביעת ממצאים עובדתיים בנוגע להיקף הליקוי, ישוב בית המשפט לעניינים מינהליים ויבחן אם יש בו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. בית המשפט לעניינים מינהליים יפעל במהירות הראויה, בשים לב למאטריה שבה עסקינן. פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים מבוטל אפוא, והדיון בערעור הבחירות יוחזר אליו כמפורט לעיל. אין צו להוצאות. ש ו פ ט השופט ח' מלצר: אני מסכים. ש ו פ ט השופט צ' זילברטל: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ע' פוגלמן. ניתן היום, כ"ט באדר א התשע"ד (‏26.2.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14006910_M07.doc יב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il