בג"ץ 6906-08
טרם נותח

יעקב יכיני נ. ראש עיריית יהוד

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 6906/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6906/08 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: יעקב יכיני נ ג ד המשיבים: 1. ראש עיריית יהוד 2. שר הפנים 3. מאור חנין עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד נתן שרייבר פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. העותר והמשיב 3 (להלן - המשיב) הינם שכנים, ומתגוררים ביהוד. לטענתו של העותר, המשיב משיג את גבולו, מבצע חריגות בנייה ואף עושה שימוש חורג במקרקעין, כל זאת ללא תגובתם של המשיבים 2-1. מכאן העתירה שלפנינו בה מבוקש ליתן צו שיאסור על המשיב להמשיך ולבצע חריגות בנייה ולהשיג גבול ויורה לו להרוס חריגות בנייה ועל שני המשיבים הנוספים לנמק מדוע אינם מפעילים או גורמים להפעלה של סמכויות אכיפה בתחום התכנון והבנייה. 2. מהעתירה שהוגשה עולים הפרטים הבאים: המשיב הינו בעלים של בית בעיר יהוד, אשר נרכש על ידו בשנת 1995. העותר, שכנו של המשיב, הינו בעלים של בית אחר הנמצא באותו גוש ובאותה חלקה, אשר נרכש על ידו בשנת 1997. בסמוך לשני הבתים האמורים עובר שביל. לטענתו של העותר, קיימת לו זיקת הנאה לגבי השימוש בשביל זה לצורך כניסה לביתו שלו. ואולם, כך נטען, המשיב נוהג בשביל האמור כבשלו. כך, הותקנה במקום דלת כניסה ליחידת דיור של המשיב ואף הותקן שעון מים בשטח המיועד למעברו של העותר. בהזדמנויות שונות נמנעה על ידי המשיב ובני משפחתו כניסתו של העותר דרך השביל לביתו. עוד נטען, כי המשיב 1, אשר משמש כיושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, קיבל מהעותר דיווח על כל האירועים האמורים, אך נמנע מלהתערב. ביום 20.3.06 אף נשלח על ידי העותר מכתב בעניין הנדון לגוף הקיים במשרד הפנים והמכונה "היחידה לפיקוח ארצי על הבנייה", אולם ללא הועיל. לטענת העותר, המשיב 2 ממונה על הגוף האמור ומחובתו לוודא כי עניינו של העותר ייבדק ויטופל. בעתירה התבקש המשיב 2 אף לפרט מהם דרכי האכיפה של רשויות מקומיות בכלל, ועיריית יהוד בפרט, בכל הנוגע לעבירות בנייה. 3. דינה של העתירה להידחות על הסף. חלק גדול של הסעדים המתבקשים במסגרתה של העתירה נוגעים למערכת היחסים במישור האזרחי בין העותר למשיב. ככל שקיימת בין העותר למשיב מחלוקת הנוגעת לזכויות הקנייניות או לזכויות חזקה בנוגע לשביל האמור, הרי שפתוחה בפניו של הראשון הדרך לפנות בעניין לבתי המשפט האזרחיים לשם קבלתו של סעד. אשר למשיבים 2-1: בעתירה שלפנינו מועלות טענות שעניינן אי שימוש בסמכויות שבחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 לשם אכיפתו של חוק זה. על פי פרט 10 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לדון בעתירה מסוג זה (ראו, בג"ץ 8071/01 ראובן יעקובוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(1) 121 (2002)). דומה, כי העתירה נגד המשיב 2 דינה להידחות אף בשל שיהוי, בהתחשב בכך שהמכתב ליחידה לפיקוח ארצי על הבנייה נשלח על ידי העותר עוד בחודש מרץ 2006. מכאן שבכל הנוגע לכל אחד מן המשיבים פתוחה הדרך בפני העותר לפנות לבתי משפט אחרים (בכפוף לנושא השיהוי). משמע, בידי העותר מסלול תקיפה חלופי. על כן, אין סיבה לפתוח את שערי בג"ץ בפני העותר. 4. אי לכך, העתירה נדחית על הסף בלא שהמשיבים נדרשים להשיב. ניתן היום, ו' באב התשס"ח (7.8.2008). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08069060_S01.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il