פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
ער"א 6904/22
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערערים:
1. אברהם סימון
2. בת ציון סימון
נ ג ד
המשיבים:
1. פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי ואח'
2. מדינת ישראל
3. אילת שלו
4. שטרן ליב
5. אריאל נתן
6. הנהלת בתי המשפט בישראל
7. יועץ משפטי של הנהלת בתי המשפט בישראל
8. המרכז לגביית קנסות
9. נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה
10. לימור ביבי, שופטת ביהמ"ש המחוזי תל אביב
11. עפרה צ'רניאק, שופטת ביהמ"ש המחוזי תל אביב
12. דורון חסדאי, שופט ביהמ"ש המחוזי תל אביב
13. מיכאל תמיר, שופט ביהמ"ש השלום תל אביב
14. רוני אלשיך, מפקח כללי משטרת ישראל
15. כורש ברנור, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה משטרת
16. היועץ המשפטי לממשלה
17. משרד המשפטים / לשכת השר
18. מבקר המדינה
19. אסתר חיות – נשיאת ביהמ"ש העליון
20. פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
21. יואל פוגלמן, עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
22. תמר בר אשר, רשמת ביהמ"ש המחוזי ירושלים
23. יצחק עמית, שופט ביהמ"ש העליון
24. דפנה ברק ארז, שופטת ביהמ"ש העליון
25. אלכס שטיין, שופט ביהמ"ש העליון
ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי ברע"א 1259/22 מיום 3.10.2022
בשם המערערים:
בעצמם
פסק-דין
ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי ברע"א 1259/22 מיום 3.10.2022.
המערערים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ובצדה בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה. בקשתם נדחתה על ידי הרשמת כבר ביום 18.7.2022 אולם הם נמנעו מלשלם אגרה ולהפקיד ערובה כנדרש, וזאת גם לאחר ארכות שניתנו להם לפנים משורת הדין. בסופו של דבר ניאותו המערערים לשלם את האגרה, וביקשו ארכה נוספת להפקדת הערובה תוך שציינו כי לאחר קבלת שובר לתשלום ממזכירות בית המשפט יבצעו את ההפקדה לאלתר. הרשמת נעתרה לכך ביום 2.10.2022 וקבעה כי הערובה תופקד עד ליום 20.10.2022 שאם לא כן יובא לפניה ההליך לשם מחיקתו.
אלא שביום 2.10.2022 הגישו המערערים הודעה לפיה הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה לחיוב גורמים שונים בתשלום הערובה בהליך מושא הערעור, ועל כן ביקשו "להמתין עם ההחלטות בתיק זה למספר ימים". ביום 3.10.2022 הגישו המערערים בקשה נוספת להארכת המועד להפקדת הערובה בשל התביעה האמורה, וכן ביקשו סעדים נוספים ובכללם איחוד הדיון בבקשת רשות הערעור עם תיקים אחרים המתנהלים בבית משפט זה וחיובם בהפקדת ערובה אחת עבור כלל התיקים. ביום 3.10.2022 קבעה הרשמת כי אין מקום לשנות מהחלטתה מיום 2.10.2022.
נגד החלטה זו מופנה הערעור שלפנַי, בו מלינים המערערים על כך שהרשמת לא התייחסה לנימוקים המצדיקים את ההיענות לבקשתם.
דין הערעור להידחות. בקשתם של המערערים להארכת מועד להפקדת הערובה הייתה מבוססת כאמור על התביעה שהגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים. אלא שמעיון בתיק בית המשפט באותו הליך באמצעות מערכת "נט המשפט", עולה כי ביום 8.2.2023 הגישו המערערים עצמם בקשה למחיקת התביעה ובית המשפט נעתר לכך באותו היום. די בכך כדי לדחות את טענותיהם בנוגע להארכת המועד. באשר לבקשתם של המערערים לאיחוד ההליכים השונים שהוגשו על ידם לבית משפט זה, כלל לא הובהר במה עוסק כל אחד מההליכים ומה הקשר הענייני ביניהם. מכל מקום, אף אילו הדיון בהליכים האמורים היה נעשה במאוחד, לא היה בכך כדי לפטור בהכרח את המערערים מהפקדת ערובה בגין כל אחד ואחד מהם.
ניתן היום, כ"ב באדר התשפ"ג (15.3.2023).
ש ו פ ט
_________________________
22069040_N08.docx מע
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il