פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6902/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6902/12 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט צ' זילברטל המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-ת"פ 22352-05-12, שניתן ביום 13.09.2012 על-ידי כב' השופט ר' כרמל תאריך הישיבה: י' באדר התשע"ג (20.2.2013) בשם המערער: עו"ד סעיד גאליה בשם המשיבה: בשם שירות המבחן לנוער: עו"ד ערן זלר גב' שלומית מרדר פסק-דין השופט צ' זילברטל: 1. לפנינו ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' כרמל), בגזר דין מיום 13.9.2012 שניתן ב-ת"פ 22352-05-12 (מאוחד עם ת"פ 13757-04-12). 2. נגד המערער ו-12 אחרים הוגש כתב אישום שעניינו התפרעויות שאירעו בשכונת א-טור בירושלים בחודשים פברואר-מרץ 2012. חלקו של המערער בפרשה תואר באישום מס' 6, ולאחר הגשת כתב אישום מתוקן הודה המערער במיוחס לו באישום האמור והורשע ביום 28.6.2012 בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה (סעיף 332(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977), של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (סעיף 275 לחוק הנ"ל) ושל התפרעות (סעיף 152 לחוק הנ"ל). על פי כתב האישום המתוקן, קבוצת צעירים (שלא כללה את המערער) תכננה לציין בהתפרעות את יום מותו של חברם שנהרג על-ידי כוחות הביטחון מספר שנים קודם לכן. בני החבורה נפגשו ביום 10.3.2012 כשבידיהם נפצים ופניהם מכוסים ברעלות. בבית העלמין בא-טור הצטרפו נוספים לאותה חבורה, ובהם המערער. הנאספים המשיכו וצעדו לבית המנוח, חלקם הכינו בקבוקי תבערה, וכשהם מצויידים באבנים, בנפצים ובבקבוקי תבערה, הגיעו לכביש הראשי בא-טור. המערער והאחרים חסמו את הכביש באמצעות גרירת מכולת אשפה למרכזו ופיזור שברי בקבוקים. המערער ניפץ אבן גדולה לאבנים קטנות במטרה לרגום את כוחות המשטרה שהנוכחים ציפו להגעתם. לאחר שכוחות הביטחון לא הגיעו למקום, פנו חלק מהנאספים ל"בית החושן" והתפרעו שם, אך המערער נותר ביחד עם אחרים על הכביש הראשי. כשהגיע למקום ג'יפ משמר הגבול, חלק מבני החבורה השליכו לעברו בקבוקי תבערה, אבנים ונפצים, ואילו המערער: "השליך אבן גדולה לפח וברח מהמקום מפחד". 3. המערער, יליד 2.12.1994, כך שהיה כבן 17.5 בעת ביצוע העבירות. בגזר הדין צוין, כי לא רשומות לחובתו הרשעות קודמות. על יסוד האמור בתסקיר הוזכר בגזר הדין, כי המערער השתתף במעשה כתוצאה מלחץ חברתי שהופעל עליו והוא עצמו מתאר את מעשיו כטיפשות. שירות המבחן המליץ שלא להטיל על המערער מאסר בפועל. לאחר שבית המשפט פרט את טיעוני הצדדים, הוא זקף לזכות המערער את הודאתו ואת חלקו המינורי, יחסית, באירוע, כמו גם את קטינותו, עברו הנקי ותפקודו הנורמטיבי כמי שמסייע רבות לאביו בחנות המכולת. מנגד ציין בית המשפט שמדובר באירוע אלים, מתוכנן, שנועד להתגרות בכוחות הביטחון, ושנוכח שכיחות אירועים מסוג זה בירושלים מתחייבת ענישה מחמירה למעורבים בו. לפיכך נגזרו על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של ארבעה חודשים ושמונה חודשי מאסר מותנה, שלא יעבור עבירה מסוג פשע בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר. ביצוע עונש המאסר עוכב על-ידי בית משפט קמא. 4. המערער מדגיש בערעורו כי היה מקום ליתן משקל רב יותר להמלצת שירות המבחן לפיה ראוי שלא להטיל עליו עונש מאסר בפועל, במיוחד שעה שמדובר בקטין, שבעניינו גובר משקלם של שיקולי השיקום. בגדר כך מצביע המערער גם על עברו הנקי ועל יחסו-שלו ושל בני משפחתו לעבירה, כשלטענתו הוא לא פעל ממניעים אידיאולוגיים אלא הושפע מלחץ חברתי. במענה לשאלתנו, מסר בא-כוחו של המערער, עו"ד גאליה, כי המערער יהא נכון לרצות תקופת מאסר ממושכת יותר מזו שנגזרה עליו אם ייקבע כי המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות, כפי שהוא מבקש. 5. בא-כוחה של המשיבה עמד על כך שהמערער היה על סף הבגירות כאשר ביצע את העבירות בהן הורשע וכי האינטרס הציבורי גובר במקרה דנא על שיקולי השיקום, שכן קיים הכרח להרתיע אחרים מפני פגיעה בכוחות הביטחון. נטען כי החמרה בענישה אכן נותנת אותותיה בדרך של צמצום מעשי ההתפרעות, ויש להרתיע גם מי שפועלים, כמו המערער, מתוך רצון להשתלב בחברה וללא מניע אידיאולוגי. 6. בתסקיר ששירות המבחן לנוער הגיש לבית המשפט המחוזי מתואר המערער כנער הסובל ממעמד חברתי נמוך ומבדידות חברתית, בין היתר נוכח מוצאו של אביו מחברון. המערער נשר מבית הספר במהלך כתה ז' ומאז הוא עובד, שעות רבות בכל יום, במכולת המשפחתית, ועוזר לאביו החולה. הן המערער, הן הוריו, ציינו כי הם מתנגדים למעשי העבירה וקצינת המבחן התרשמה שהמערער נגרר אחר ההמון ורצה להוכיח את מקומו "בקבוצת השווים", כמו גם את גבריותו, וכיום הוא "מורתע לעתיד באופן בולט". עוד נאמר בתסקיר, כי מעורבות המערער בעבירות אינה מאפיינת את תפקודו הכללי, ועובדת מעצרו הציבה לו גבול ברור באשר לעתיד. המערער, שהוא נער ללא דפוסים עברייניים, נוטל אחריות למיוחס לו בכתב האישום. בתסקיר המשלים שהוגש לעיוננו חזר שירות המבחן על ההמלצה שלא להטיל על המערער מאסר בפועל. במהלך הדיון בערעור ציינה נציגת שירות המבחן לנוער, הגב' שלומית מרדר, כי השירות אינו מתנגד להעמדת המערער בפיקוח לתקופה של חצי שנה, וגם בא-כוח המערער הודיע שאין התנגדות למהלך זה. 7. בסיום הדיון בערעור הורינו את הממונה על עבודות השירות בשב"ס להגיש לנו חוות דעת לעניין האפשרות שהמאסר ירוצה בעבודת שירות. בחוות דעת מיום 6.3.2013 נמצא המערער מתאים לעבודות שירות והומלץ כי אלו תבוצענה בגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים. עם זאת צוין, כי בבדיקה רפואית נמצא שהמערער יכול לבצע את העבודות במאמץ פיזי מוגבל, והוסף כי מדובר במי שעשוי להתקשות במסגרת תעסוקתית אינטנסיבית. דיון והכרעה 8. כפי שנפסק לא אחת, כאשר מדובר בקטינים, נודעת חשיבות מיוחדת לשיקולי שיקום (ראו פירוט השיקולים והרציונל שביסודם בע"פ 4760/11 פלוני נ' מדינת ישראל (19.6.2012)). במקרה דנא משקל האמור לעיל מתעצם נוכח נתוניו האישיים של המערער וחלקו בביצוע העבירות. כפי שציין שירות המבחן, עניין לנו בנער מבודד חברתית, המקדיש כמעט את כל שעות היום לעבודה בעסק המשפחתי. המעשה, עליו הוא מתחרט, מוסבר לרקע רצונו לרכוש מעמד חברתי, כשתוצאתו (מעצרו ומשפטו) השיגו באופן ראוי את מטרת ההרתעה האישית. בנוסף, כפי שעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, המערער לא נמנה עם "הגרעין הקשה" של חבורת המתפרעים, אליה הצטרף רק בשלב מתקדם של המהלך. גם כאשר היה המערער חלק מהנאספים, חלקו הצטמצם להשתתפות בחסימת הכביש באמצעות מכולת האשפה וניפוץ אבן גדולה לאבנים קטנות. לא הוזכר כי הוא-עצמו השתתף בידוי אבנים או חפצים אחרים, ובשלב מסוים הוא אף בחר לברוח בפחד מהמקום. 9. על כל האמור נוסיף את משקלה הנכבד של המלצת שירות המבחן, בייחוד כשמדובר בקטינים. ההמלצה, כשמה כן היא, והיא אינה מחייבת את בית המשפט, אך כשמצטרפים אליה נתונים נוספים, כמו הודאת המערער, הרקע להשתתפות המערער בהתפרעות, קבלת האחריות, החרטה ועברו הנקי - יש מקום לשקול בכובד ראש את קבלתה. חומרת האירוע בכללותה, שאין להקל בה ראש כלל ועיקר גם כשמדובר במי שלא נמנה על הנאשמים המרכזיים בפרשה, מתבטאת בעצם הרשעתו של המערער, שהיא כשלעצמה מהלך בעל משמעות כשמדובר באדם שזה עתה הפך לבגיר ושזו הסתבכותו הראשונה עם החוק, כמו גם בהטלת עונש מאסר. אלא שבנסיבות המקרה סברנו כי יש מקום ליתן ביטוי לשורת השיקולים לקולא, באופן שהמאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות. כמו כן, על מנת לחזק את המערער בתהליך השיקום, הוא יועמד בפיקוח שירות המבחן לתקופה של חצי שנה. 10. לסיכום - הערעור מתקבל. תחת עונש המאסר בפועל לתקופה של ארבעה חודשים, אנו קובעים כי המערער ירצה מאסר, בדרך של ביצוע עבודות שירות, לתקופה של חמישה חודשים. עבודות השירות תבוצענה, על-פי האמור בחוות דעת הממונה מיום 6.3.2013, בגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים. המערער יתייצב לתחילת הריצוי ביום 29.5.2012 בשעה 0800 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס (ליד כלא באר-שבע). עונש המאסר המותנה שנגזר על המערער בבית משפט קמא יעמוד בעינו, ותקופת התנאי תחל עם סיום ביצוע עבודות השירות. כמו כן אנו מורים כי המערער יעמוד בפיקוח שירות המבחן לתקופה של חצי שנה מיום סיום ביצוע העבודות. ש ו פ ט השופטת א' חיות: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט נ' הנדל: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט צ' זילברטל. ניתן היום, ז' בניסן התשע"ג (18.3.2013) ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12069020_L02.doc הג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il