אסף דוד נ. רשם האגודות השיתופיות

פסק-דין בתיק בג"ץ 6899/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6899/15 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז העותרים: 1. אסף דוד 2. איה דוד 3. עידו גמזו 4. דנה גמזו 5. אדם גמזו נ ג ד המשיבים: 1. רשם האגודות השיתופיות 2. קריית נטפים יישוב קהילתי כפרי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד דניאל קרמר בשם המשיב 1: עו"ד יצחק ברט בשם המשיב 2: עו"ד יפית אופק פסק-דין השופט י' עמית: בעתירה שבפנינו מתבקש צו על תנאי המורה למשיב 1, רשם האגודות השיתופיות (להלן: הרשם), ליתן טעם מדוע אינו פועל להוספת העותרים לפנקס החברים של המשיבה 2, יישוב קהילתי קריית נטפים – אגודה שיתופית (להלן: היישוב או האגודה). 1. ואלו העובדות כפי שנטענו בעתירה. העותרים, בני משפחה אחת, מתגוררים ביישוב מזה מספר שנים. בתאריכים 27-26.6.2007 התקשרו העותרים בהסכמי פיתוח לצורך בניה בשטח היישוב עם חברת בניני בר אמנה חברה לפיתוח ובנייה בע"מ (להלן: אמנה). ההסכמים כללו תנאי מתלה לפיו על העותרים להתקבל כחברים ביישוב. העותרים הגישו לראשונה בקשות לחברות ביישוב בתאריך 9.7.2007 (עותרים 2-1) ובתאריך 9.3.2008 (עותרים 5-3). בקשות העותרים לא זכו לתשובה על ידי היישוב. ביום 6.11.2007 הודיע היישוב לאמנה כי ההסכמים עם העותרים אינם תקפים משום שלא אושרו כחברים, ובשל כך הודיעה אמנה לעותרים על ביטול ההסכמים, ובהמשך לכך, ביום 6.1.2011 הודיעה ההסתדרות הציונית העולמית לעותרים כי המגרשים ביישוב בהם חפצו, יוקצו לצרכים אחרים. ביום 1.2.2011 סיכמו העותרים ויושב-ראש וועד היישוב קווים להצעת הסדר להקצאת מגרשים לטובת העותרים, אולם ההסדר לא אושר על ידי הוועד ועל כן לא כובד על ידי היישוב. לאור זאת, פנו העותרים לרשם בבקשה כי יתערב בתהליך קבלתם כחברים ביישוב. 2. ביום 25.4.2013 מינה הרשם חוקר לבחינת סוגיית חברותם של העותרים ביישוב (להלן: החוקר). ביום 28.7.2013 העותרים הגישו בשנית בקשת חברות ביישוב. במסגרת בקשה זו, ביקשו העותרים להתקבל כחברים רטרואקטיבית ממועד הגשת בקשת החברות הראשונה. ביום 13.8.2013 התכנס וועד האגודה והחליט לדחות את הדיון בבקשת העותרים עד לסיום הליך החקירה בעניינם. ביום 9.9.2013 הגיש החוקר את דוח החקירה. בהמשך לכך ובאותו היום, נתן הרשם החלטתו על סגירת תיק החקירה לבקשת העותרים: "...לאור המלצת החוקר לצדדים, לפיה האגודה תדון בבקשת המבקשים להתקבל כחברים באגודה ולאחר קבלת החלטת האגודה בהתאם לתוצאותיה, ישקלו הצדדים את המשך צעדיהם, הודיעו המבקשים על רצונם לסגור את תיק החקירה. בהתאם להודעת המבקשים, המליץ החוקר על סגירת תיק החקירה". 3. ביום 22.10.2013 נערכה אסיפה כללית באגודה, במסגרתה שונו כללי הקבלה לחברות באגודה, באמצעות תוספת לסעיף 9א' לתקנון [יוער, כי ככל הנראה הכוונה הייתה לשינוי סעיף 6(א) לתקנון, הכולל את רשימת "סגולות הכשירות" הנדרשות לשם חברות באגודה – י"ע] (להלן: שינוי התקנון). בטרם שונה התקנון, נדרש מבקש החברות לגור דרך קבע ובפועל ביישוב או לקבל אישור ממשרד השיכון לבנות בית בתחום היישוב במסגרת "בנה ביתך". בעקבות שינוי התקנון, נקבע כי החברות באגודה תתאפשר גם למבקש הזכאי ל"מגרש שמיועד לבית מגורים ושנחתם הסכם עם מזכירות היישוב". 4. במהלך חודש אוקטובר 2013, העותרים פנו לרשם בבקשה נוספת כי יתערב בהליך קבלתם כחברים ביישוב. במכתב מיום 29.1.2014 הביע המפקח האזורי באגף לאיגוד שיתופי במשרד הכלכלה (להלן: המפקח האזורי) את עמדתו ולפיה על וועד ההנהלה לדון בכל בקשת חברות שהוגשה בהתאם לתקנון, ובמידה ותידחה תהיה למבקשים זכות ערעור לאסיפה הכללית. ביום 11.2.2014, העותרים הגישו בשלישית בקשה לחברות ביישוב, במסגרתה ביקשו להתקבל כחברים רטרואקטיבית ממועד הגשת בקשת החברות השנייה. ביום 31.7.2014 הורה המפקח האזורי לאגודה לקבל את העותרים כחברים, ומשלא נבחנה בקשת העותרים, הורה ביום 16.6.2015 להנהלת האגודה להתכנס ולדון בבקשת העותרים בתוך 14 יום. משלא נתכנסה הנהלת האגודה כאמור, פנו העותרים ביום 13.7.2015 לרשם בבקשה שיפעיל את סמכותו הקבועה בסעיף 6(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברים), התשל"ג-1973, ויפעל לרישומם כחברים באגודה. ביום 22.7.2015 השיב המפקח האזורי כי על העותרים לחתום על טפסי קבלה עדכניים לחברות בהתאם לנהלים המקובלים בתקנון האגודה. 4. לטענת העותרים, סירובה של האגודה לקבלתם כחברים ביישוב נובע ממניעים זרים ונוגד את הדין. העותרים טוענים כי הם מתאימים מכל בחינה להתקבל כחברים באגודה, וכי האגודה פועלת באפליה כלפיהם, בפרט בכך שלא דנה כלל בבקשתם להתקבל כחברים ביישוב. עוד נטען, כי שינוי התקנון אינו חוקי. העותרים טוענים כי מיצו הליכים ופנו לבית המשפט רק לאחר שפנייתם לרשם לא הובילה לסעד בו חפצו. העותרים מוסיפים כי בית משפט זה הוא שמוסמך לדון בעתירתם, בעוד שבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, אינו מוסמך לדון בעתירה בעניין אגודה שיתופית בשטחי יהודה ושומרון. 5. לטענת האגודה, העותרים נחפזו להגיש את העתירה בטרם פעלו למיצוי ההליכים העומדים לרשותם, היות שטרם נבחנה בקשת החברות שהגישו, מה עוד שלא הגישו את המסמכים הרלוונטיים לצורך בחינת בקשתם. העותרים בחרו לעקוף את הליך בקשת החברות המוסדר בתקנון האגודה ופנו ישירות לבית המשפט. נטען כי העותרים לא מיצו את זכותם לערער על ההחלטה בעניינם בפני האסיפה הכללית ואף לא מיצו הליכים מול הרשם, שכן החקירה שנפתחה בעניינם בזמנו נסגרה, לבקשתם, וכיום לא מונחת בפני הרשם כל פניה מטעמם. העתירה תיאורטית שכן העותרים לא הוכיחו כל פגיעה קונקרטית בהם ולא קמה להם זכות לטעון בפני בית המשפט. עוד נטען כי העותרים פועלים בחוסר ניקיון כפיים, תוך הצגת תמונה חלקית של מסכת העובדות. 6. לטענת הרשם, לא ברור מהי ההחלטה המנהלית של הרשם שאותה מבקשים העותרים לתקוף בעתירתם, ועל כן דינה להידחות או להימחק. עוד נטען כי בהתאם לסעיף 5(2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק), בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים הוא המוסמך לדון בעתירה. 7. דין העתירה להידחות על הסף, הן מחמת אי מיצוי הליכים והן בשל סעד חלופי העומד לעותרים. כידוע, "קודם לפנייתו של עותר לבית משפט זה, עליו למצות את ההליכים המינהליים ולפנות אל הרשות המוסמכת לשם קבלת הסעד המבוקש, שאם לא יעשה כן צפויה עתירתו להידחות על הסף" (בג"ץ 7263/13 פלונית נ' מדינת ישראל (14.9.2014); ראו גם בג"ץ 4822/14 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' רשות השידור (10.8.2014) והאסמכתאות שם). אמנם, העותרים פנו בשלוש הזדמנויות שונות בבקשה לקבלם כחברים ביישוב וטרם קיבלו תשובה לבקשתם. אולם, על פניו ומבלי לקבוע מסמרות, דומה כי דרישת האגודה לפיה לשם בחינת בקשת העותרים עליהם להגיש מסמכים עדכניים הינה בגדר הסביר, וכך גם הנחייתו של הרשם לעותרים לחתום על טפסי קבלה עדכניים לחברות. העותרים בחרו לפנות ישירות לבית המשפט על מנת "לעקוף" את הליך בחינת החברות המחודשת, אליו כיוון הרשם. כך שלמעשה, טרם נבחנה בקשתם של העותרים, ובשלב זה, אין בפנינו החלטה מנהלית של הרשם המצדיקה התערבותו של בית המשפט. בפני העותרים עומדים מסלולים חלופיים לביקורת והתערבות בהחלטת הנהלת האגודה, ככל שתדחה בקשתם, בדמות מנגנון השגה על החלטת ועדת הקבלה, ערעור לאסיפה הכללית של העמותה ופניה לרשם לשם התערבותו (השוו בג"ץ 2172/13 כהן נ' שר המשפטים, פס' 8 (21.3.2013)). ייכבדו העותרים ויגישו המסמכים העדכניים שנתבקשו על ידי האגודה, וחזקה על המשיבה 2 כי תבחן את בקשת העותרים בהקדם, בלב פתוח ובנפש חפצה, תוך מתן משקל להמלצת המפקח האזורי. 8. משעלה נושא הסמכות העניינית לדון בהחלטת הרשם, וככל שבסופו של יום העותרים יידרשו להגיש ערעור על החלטת הרשם בעניינם, הרי שעליהם להגישו לבית המשפט לעניינים מנהליים, ולא לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. כידוע, "בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא יראה לדון בעתירה מקום בו יש לעותרים סעד חלופי" (ראו בג"ץ 4723/12 בן שבת נ' עו"ד אורי זליגמן, רשם האגודות השיתופיות (1.8.2012) והאסמכתאות שם). סעיף 5(2) לחוק מקנה לבית המשפט לעניינים מינהליים את הסמכות לדון בערעור מנהלי המנוי בתוספת השנייה לחוק, ובכלל זה לדון ב"ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות לפי פקודת האגודות השיתופיות למעט בעניני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים". רשם האגודות השיתופיות הוסמך על ידי המפקד הצבאי לפעול באזור, מכוח צו בדבר עזרה משפטית (תיקון מס' 15) (יהודה והשומרון) (מס' 15), התשס"ד-2004, ומכאן שערעור המכוון כלפי החלטה של רשם האגודות השיתופיות, המפעיל את סמכויותיו ביחס לאגודה שיתופית שהתאגדה בישראל ונרשמה במרשם האגודות השיתופיות, מצוי בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים. יש לציין כי סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים איננה גורעת מסמכותו של בית משפט זה לדון בעתירה, ברם הדבר ייעשה רק במקרים חריגים (בג"ץ 5311/11 כהן נ' רשם האגודות השיתופיות (1.11.2011)). 8. סיכומו של דבר, כי בשלב זה, עוד טרם נבחנה בקשת העותרים לגופה וטרם מוצו ההליכים, איננו רואים מקום להתערבות בית משפט זה. אשר על כן, העתירה נדחית ובנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, ב' באייר התשע"ו (‏10.5.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15068990_E13.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il