מדינת ישראל נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"פ 6895/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6895/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ח' מלצר המערערת מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בת.פ. 40276/08, יום 7.7.09, שניתן על ידי השופט ג'ורג' קרא תאריך הישיבה: כ"ג בשבט התש"ע (07.02.10) בשם המערערת: עו"ד רוזן אפרת בשם המשיב: עו"ד דניאלי רחל פסק-דין השופט א' א' לוי: המשיב והמתלוננת היו בני זוג בשנתיים שקדמו לאירועים שיתוארו להלן. בתאריך 14.11.06 טלפנה המתלוננת למשיב, והודיעה לו כי היא מבקשת שיחזיר לה את רכבה וייקח את חפציו מהדירה, הואיל והחליטה להיפרד ממנו. משהגיע המשיב לדירה הוא היה בגילופין ונשא עמו סכין יפנית. המשיב איים לרצוח את המתלוננת ולהתאבד, ובניסיונה לפייסו היא חיבקה אותו. חרף זאת, גרם המשיב למתלוננת באמצעות הסכין חתכים באוזנה, ומשביקשה להתגונן היא נחתכה גם בכף ידה. בעקבות כך ביקשה המתלוננת לנסוע לבית חולים, ונוכח איומיו כי ירצח אותה, הבטיחה למשיב כי תסביר את פציעתה בגרסה כוזבת. ואכן, בבית החולים טענה כי נחתכה מכלי חד כלשהו שנפל מארגז כלים, אולם היא לא התמידה בגרסה זו, הואיל ובשיחה עם העובדת הסוציאלית הודתה כי נפצעה מידי המשיב. באישום נוסף שיוחס למשיב נטען, כי קודם לאירועים שתוארו עד כה, הוא זרק לעבר המתלוננת שלט-רחוק של הטלוויזיה. המשיב הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, איומים ותקיפת בת זוג, עבירות לפי סעיפים 335+333(א)(1), 192 ו-382+379(ב)(1) חוק העונשין. לאחר שקוימו ההליכים לעניין העונש, נדון המשיב לשנתיים וחצי מאסר ושנה מאסר על-תנאי. את הערעור שבפנינו הגישה המדינה, הואיל והיא סבורה כי העונש נוטה לקולא, ולא ניתן בו ביטוי הולם לחומרתן של העבירות ותוצאתן. כמו כן, הופנינו לעברו הפלילי של המשיב הכולל גם תקיפה של בת-זוג, ולצורך להרתיע את הכל מפני השימוש הגובר באלימות. "חטאה" של המתלוננת הסתכם בכך שהחליטה להיפרד מהמשיב. החלטה זו לא היתה לרוחו, ועל כן החליט לכפות את עצמו עליה תוך שימוש באיומים ובכוח. זו התנהגות מקוממת, והשלמה עמה כמוה כהפקרתן של נשים לשרירות לבם של בני זוגן. לדברים אלה נודעת חומרה נוספת נוכח גל האלימות השוטף בשנים האחרונות את החברה בישראל, ועל כן נקבע בפסיקה כי ענישתם של נאשמים מסוג זה הוא במאסר ממש. ברם, מכוח ההלכה הנוהגת מידת העונש היא סוגיה אינדיווידואלית, שהרי אין דינו של מי שלחובתו עבר פלילי מכביד, ושכבר נשא בעונשי מאסר ממושכים, כדינו של עבריין החוטא לראשונה או שמעולם לא נתנסה בכליאה של ממש. ובאשר למשיב – הדין עם המדינה הטוענת כי במעשים בהם חטא ראוי היה לתקופת מאסר ממושכת יותר מזו שהושתה עליו. מקל וחומר שכך נכון היה לנהוג בו הואיל ובעבר כבר חטא בתקיפת בת-זוג. מאידך, לא ניתן להתעלם מנסיבות חייו הקשות והחריגות של המשיב שבפנינו, שככל הנראה הותירו בו משקעים לא פשוטים. יתרה מכך, שורה של אנשים נזעקו לסייע בשיקומו והם נטלו על עצמם ללוותו לאחר שישוחרר מהכלא כדי לוודא ששוב לא יחזור לחטוא בפלילים. בנסיבות אלו, ואף שהעונש שהושת עליו נוטה במידה מסוימת לקולא, החלטנו להותירו על כנו בתקווה כי המשיב יעשה שימוש נכון בהזדמנות הניתנת לו. אי לכך, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ג בשבט התש"ע (07.02.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09068950_O02.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il