פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6886/97

מדינת ישראל נ. איחסאן סיף

ערעורים על חומרת וקולת עונשים בגין עבירות חטיפה, פציעה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי מתנדבי משמר אזרחי.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 27/01/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6886/97 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות אלימות וחטיפה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעורים על חומרת וקולת עונשים בגין עבירות חטיפה, פציעה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי מתנדבי משמר אזרחי.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6886/97

מדינת ישראל נ. איחסאן סיף

ערעורים על חומרת וקולת עונשים בגין עבירות חטיפה, פציעה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים שבוצעו על ידי מתנדבי משמר אזרחי.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

שלושה מתנדבי משמר אזרחי חטפו אדם שהיה מסוכסך עם אחד מהם, הובילו אותו למקום מבודד ותקפו אותו באלימות קשה. המנוח נמצא מאוחר יותר חסר הכרה ונפטר בבית החולים. בערכאה הראשונה הורשעו השלושה בעבירות חטיפה, פציעה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים. איחסאן סיף, שהיה הדמות הדומיננטית, נידון ל-15 חודשי מאסר, והאחרים ל-6 חודשי עבודות שירות. המדינה ערערה על קולת העונשים ואיחסאן ערער על חומרת עונשו. בית המשפט העליון דחה את ערעור המדינה לגבי שני המשיבים הצעירים, אך קיבל את ערעור המדינה לגבי איחסאן סיף והחמיר את עונשו ל-36 חודשי מאסר בפועל, בשל חלקו המרכזי והחמור באירוע.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גולדברג, א' מצא, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מדינת ישראל

נתבעים

  • עמוד סארי אל דין
  • פואד בן מוניר שאמה
  • איחסאן סיף

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • ערעור על קולת העונשים שהוטלו על המשיבים בבית המשפט המחוזי.
טיעוני ההגנה
  • ערעור של איחסאן סיף על חומרת עונשו.
  • טענות להקלה בעונש בשל גיל צעיר, היעדר דומיננטיות של המשיבים האחרים, ומגבלות אישיות.
מחלוקות עובדתיות
  • סיבת המוות של המנוח (הובילה לזיכוי מעבירת הריגה בערכאה הראשונה).

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדויות על חטיפת המנוח והובלתו למקום שומם.
  • עדויות על תקיפה אלימה של המנוח על ידי איחסאן סיף.
  • עדויות על הדחה בחקירה מצד איחסאן סיף.

הדגשים פרוצדורליים

  • איחוד שלושה ערעורים פליליים לדיון אחד.
  • החמרה בעונש המאסר של המערער איחסאן סיף מ-15 חודשים ל-36 חודשים.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 115/95
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה
תיקים שאוחדו

תגיות נושא

  • חטיפה
  • אלימות
  • משמר אזרחי
  • הדחה בחקירה
  • החמרת עונש

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • דחיית ערעור המדינה בע"פ 7326/97
  • קבלת ערעור המדינה בע"פ 6886/97
  • דחיית ערעורו של איחסאן סיף בע"פ 6917/97
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6886/97 ע"פ 6917/97 ע"פ 7326/97 בפני: כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' אנגלרד המערער בע"פ 7326/97 ובע"פ 6886/97 והמשיבה בע"פ 6917/97: מדינת ישראל נגד המשיבים בע"פ 7326/97: 1. עמוד סארי אל דין 2. פואד בן מוניר שאמה המשיב בע"פ 6886/97 והמערער בע"פ 6917/97: איחסאן סיף ערעורים על פסק דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.10.97 בת"פ 115/95 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא קליינברגר תאריך הישיבה: כ"ד בטבת תשנ"ח (22.1.98) בשם המערערת בע"פ 7326/97 ובע"פ 6886/97 והמשיבה בע"פ 6917/97: עו"ד אורי כרמל בשם המשיבים בע"פ 7326/97: עו"ד תמי אולמן בשם המשיב בע"פ 6886/97 והמערער בע"פ 6917/97: עו"ד דוד יפתח בשם שרות המבחן: גב' זהבה מור פסק-דין המשיב בע"פ 6886/97 (המערער בע"פ 6917/97), איחסאן סיף, נמנה עם מתנדבי המשמר האזרחי בעוספיה. למנוח עאמר שרוף היו טרוניות על איחסאן שבמספר מקרים השתתף במעצרו. בערב האירוע נשוא הדיון הזעיק אביו של המנוח את המשטרה כדי למנוע מבנו לקחת את מכוניתו ללא רשותו. לקריאה נענתה ניידת של המשטרה וכן רכב של המשמר האזרחי, בו היו אותה שעה איחסאן וכן שני המשיבים בע"פ 7326/97 ("המשיבים"). השוטר בניידת החליט שלא לעצור את המנוח והלך. כשראה המנוח את איחסאן קילל אותו ואת משפחתו. איחסאן והמשיבים נסעו מן המקום, אך בשעה יותר מאוחרת הבחינו במנוח בחוץ. על-פי הוראתו של איחסאן הכניסו השלושה בכוח את המנוח לרכבם והובילו אותו למקום שומם. במקום זה התחיל עימות פיזי בין איחסאן והמנוח. כבר בראשית התגרה (שהצדדים כינוה "דו קרב") הופל המנוח ארצה וראשו נחבט במשטח האספלט. איחסאן ניצל מצב זה להמשך תקיפתו של המנוח; הלם בו באגרופו ובעט בו, ולא הירפה ממנו גם כששני המשיבים שניצבו בסמוך הפצירו בו לחדול ולהניח למנוח. בסופו של דבר הותירו את המנוח מוטל בשטח חסר אונים והסתלקו מן המקום. בשעות הבוקר נמצא המנוח במרחק מה מזירת האירוע כשהוא חבול ומחוסר הכרה. הוא נאסף והובל לבית-חולים, נותח וימים אחדים אחר כך נפטר. בשל ספק בסיבת המוות זוכה איחסאן על-ידי בית המשפט המחוזי מאשמת הריגה אך הורשע בחטיפה, פציעה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, אי מילוי חובה רשמית והדחה בחקירה. שני המשיבים הורשעו בחטיפה, במרמה והפרת אמונים ואי מילוי חובה רשמית. הרשעתו של איחסאן בהדחה בחקירה התבססה על כך שלאחר נטישת המנוח אמר למשיבים שלא לגלות את אשר אירע. הרשעת השלושה בעבירות מרמה והפרת אמונים ואי מילוי חובה רשמית התבססה על היותם מתנדבים במשמר האזרחי והשתתפותם במעשה בזמן מילוי תפקידם. על איחסאן גזר בית המשפט המחוזי חמישה עשר חודשי מאסר בפועל ושלושים חודשי מאסר על תנאי, ואילו על כל אחד משני המשיבים הוטלו שמונה עשר חודשי מאסר, מהם שישה חודשים מאסר בפועל שירוצו בעבודת שירות, וכן קנס בסך 6000 ש"ח. לפנינו ערעור מצד איחסאן על חומרת עונשו וערעורים מטעם המדינה על קולת עונשיהם של כל השלושה. לאחר שמיעת טענות בעלי הדין באנו לכלל מסקנה כי למרות העונש הקל שהוטל על המשיבים, אין עילה מספקת להתערבות בית משפט זה. זאת במיוחד בהתחשב בכך שהם נקלעו לריב לא להם כשהדמות הדומיננטית היא של איחסאן, הבוגר מבין השלושה; וכן לאור גילם הצעיר ומיגבלותיו של המשיב 2 בע"פ 7326/97 פואד שאמה. לא כן הדבר ביחס לאיחסאן. כאן אנו סבורים, כי בית המשפט קמא לא נתן משקל נאות לחומרת המעשים והנסיבות שבהן ביצע איחסאן את מעשיו. איחסאן היה בעל היוזמה לחטיפתו של המנוח, לתקיפתו האלימה ולזניחתו בשטח בלילה כשהוא חסר אונים. זאת עשה בעת שמילא תפקיד של מתנדב במשמר האזרחי ונשא בחובה לאכוף את החוק על אחרים. המנוח אכן היה, כפי שהוברר, איש אלים ונרקומן והוא גם קינטר את איחסאן והתגרה בו. אולם פרשת המעשים התרחשה בשלב יותר מאוחר כשניכרה בה כוונתו של איחסאן להיפרע מן המנוח. לא למותר להוסיף כי הוא גרר למעשים את שני המשיבים, התעלם מהפצרותיהם לחדול מן התקיפה ולבסוף גם הדיח אותם בחקירה. מכלול זה, הלוקה בדרגה גבוהה של חומרה, חייב הטלת עונש הולם. אשר על כן הננו דוחים את ערעור המדינה בע"פ 7326/97 ומקבלים את ערעורה בע"פ 6886/97, ומתוך שכדרכנו איננו ממצים את הדין בשלב הערעור הננו גוזרים על איחסאן מאסר בפועל של שלוש שנים (במקום 15 חודשים שגזר עליו בית המשפט המחוזי). מתקופת המאסר בפועל ינוכו ימי המעצר בהם היה נתון. עונש המאסר על תנאי שנגזר על איחסאן בערכאה קמא יעמוד בעינו. כפועל יוצא מכך הננו דוחים את ערעורו של איחסאן בע"פ 6917/97. על איחסאן להתייצב לריצוי עונשו ביום 1.2.98 עד שעה 10:00 במדור הפלילי של בית המשפט המחוזי בחיפה. במועד זה יחלו המשיבים בע"פ 7326/97 לשאת בעונשי המאסר בעבודות שירות שביצועם עוכב. ניתן היום, כ"ד בטבת תשנ"ח (22.1.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97068860.D03