פלוני נ. פלוני

בבית המשפט העליון ע"א 688/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום 18.1.2021 בתלה"מ 16535-01-18 אשר ניתן על ידי כבוד השופטת מ' דבירי-רוזנבלט; בקשת רשות מיום 21.2.2021 להוספת מסמך בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (השופטת מ' דבירי-רוזנבלט) מיום 18.1.2021 שלא לפסול את עצמו מלדון בתלה"מ 16535-01-18. 1. בחודש ינואר 2018 הגישה המשיבה תביעה לאיזון משאבים נגד המערער. בהליך התקיים דיון אחד ביום 29.1.2018, וביום 17.11.2019 הוא נמחק מחוסר מעש. יומיים לאחר מחיקת ההליך עתרה המשיבה לשוב ולפתוח אותו. בקשתה התקבלה, אך ההליך נמחק פעם נוספת מחוסר מעש ביום 5.7.2020. המשיבה הגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטת המחיקה, ובית המשפט שב ונעתר לבקשתה ונתן הזדמנות אחרונה לניהול ההליך. עוד הורה בית המשפט לצדדים להגיש תצהירים וקבע כי לאחר מכן יקבע דיון. 2. לטענת המערער, שאינו מיוצג, ההליך התנהל במשך כשנה במעמד צד אחד מבלי שהיה מודע לו והמשיבה הגישה בו בקשות מבלי שהועברו לעיונו. עוד נטען כי ביטול שתי המחיקות של ההליך נעשה מבלי לקבל את תגובתו ומבלי שהטענות של המשיבה נתמכו בתצהיר. לטענת המערער המשיבה מנצלת את העובדה שאינו מיוצג ובית המשפט אשר נדרש בנסיבות כאלה לנקוט משנה זהירות, פועל בניגוד לכללי הצדק, מפלה את המערער ונעתר אוטומטית לכל בקשה של המשיבה. המערער מבקש לעמוד על "שגגות, זדונות ואי-דיוקים", כלשונו, בהחלטת בית המשפט וטוען כי בית המשפט "נזף" בו על כך שלא הגיש תצהיר רכושי, אך הוא הגיש תצהיר כזה שנים קודם לכן והוא נאלץ להסב את תשומת לב בית המשפט לכך פעם אחר פעם. בהקשר זה טוען המערער כי בית המשפט אינו קורא את בקשותיו ולכל הפחות אינו נותן דעתו עליהן ולגישתו ההליך בבית המשפט קמא הוא הליך חד צדדי שאינו הוגן, על בסיס מצע עובדתי שקרי ושגוי מבלי שיש כל מענה או התייחסות לבקשותיו. 3. ביום 14.2.2021 ביקש המערער להוסיף לערעור החלטה של נציב תלונות הציבור על השופטים בתלונה שהגיש. לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה זו בהינתן הוראת סעיף 24(ב) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 הקובעת כי "דין וחשבון, החלטה וכל מסמך שהכין הנציב במסגרת מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או מעין שיפוטי". 4. לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין מעוגן בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. המערער מעלה שורה של טענות נגד החלטות דיוניות ומהותיות שהתקבלו בעניינו מאז נפתח ההליך. חלקן אף מועלה באופן כוללני. מבלי להביע עמדה לגוף ההחלטות וגם אם בית המשפט שגה בהחלטה מסוימת או בהתנהלותו הדיונית, עובדה זו היא כשלעצמה אינה מקימה חשש ממשי למשוא פנים. השגותיו של המערער בהקשר זה הן ערעוריות במהותן ומקומן על כן בהליכי ערעור ולא בבקשת פסלות (ע"א 3434/20 בן הרוש נ' שאקי, פסקה 6 (25.6.2020)). זאת ועוד - חלק ניכר מן הטענות שמעלה המערער נוגע להחלטות שהתקבלו לפני זמן רב, על כן הן אף לוקות בשיהוי משמעותי (ע"א 5231/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 9 (12.9.2019)). הערעור נדחה. ניתן היום, ‏י' באדר התשפ"א (‏22.2.2021). ה נ ש י א ה 21006880_V01.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il