פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6879/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6879/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 20.7.09, בת.פ.ח. 9008/08, שניתן על ידי השופטים: י' צבן, ח' בן-עמי, ר' כרמל תאריך הישיבה: כ"ט באדר התש"ע (15.03.10) בשם המערער: עו"ד סאהר עלי בשם המשיבה: מתורגמן: עו"ד ליאנה בלומנפלד מגד מר ואסים הלון פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המערער וחמישה נאשמים נוספים, מתוארת פרשה מחרידה של ביצוע עבירות מין על ידי קטינים בקטין אחר, יליד חודש ספטמבר 1995. באשר למערער שבפנינו – לו מיוחסים שני אישומים: באחד, נטען כי בעת שהיה בן 15, הוביל עם אחר את הקטין למקום מבודד שם ניסה להחדיר את איבר מינו לפיו, אולם לא הצליח לעשות זאת עקב התנגדות הקורבן (האישום החמישי). באישום נוסף (השמיני) נטען, כי בשעה שהיה המערער עם אחרים, הוא החדיר את איבר מינו לפי הטבעת של קורבנו. בתום שמיעתן של ראיות הצדדים, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירות של ניסיון למעשה סדום ומעשה סדום, ובהמשך דן אותו לשמונה חודשי מאסר, 8 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את הקורבן בסכום של 4000 ש"ח. 2. הערעור מופנה נגד ההרשעה, ולחלופין, כנגד העונש, ולאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעוני הצדדים על פה, לא ראינו מקום להתערבותנו. אנו נוהגים כך הואיל ומדובר בהשגות כנגד ממצאים שבעובדה, אותם גיבש בית המשפט המחוזי לאחר שבחן בקפידה את כלל הראיות והתרשם ממהימנות העדים שבאו בפניו. על אלה נמנה המתלונן, שחרף גילו הצעיר התיר חוקר הילדים את העדתו. את התרשמותו מעדות המתלונן הביא בית המשפט בסעיף 13 להכרעת-הדין, לאמור: "...ניתן היה להתרשם מנחישותו ותבונתו. המתלונן דיבר על אירועים רבים שהיו לפני מספר שנים בהיותו בסביבות גיל עשר, ולמרות ריחוק הזמן אופיינה עדותו בפרטים, תיאור אינטראקציות, סיטואציות ותחושות, מעמד העדות לא היה קל, המתלונן חש מבוכה, דיבר תחילה בקול חלוש, לא יכל לבטא מילים כמו אבר מין, ישבן, פי טבעת ואמר 'זה שלו', 'מאחור', 'מקום שעושים צרכים'. המתלונן מכיר היטב את הנאשמים, המבוגרים ממנו בכמה שנים, גרים באותה סביבה ואחד מהם.. אף קרוב משפחתו. הוא זיהה אותם בתיאורם, בשמם, ובחקירה במשטרה חזר בפניהם על המעשים שעשו בו... תיאור הסיטואציות לווה בפרטים רבים: מיקום, כיצד הובל למקום, אלו מעשים בוצעו, תיאור פיזי, כיצד אחזו בו, לפתו את גופו סביב בטנו, נצמדו אליו מאחור, עוד תיאור מי התפשט, מי הפשיט, מי נטל חלק בכל אירוע... כמו כן נתן פרטים המראים כי חווה אירועים אלה: דרישה... להביא שמן... הכאבים החזקים שחש בפי הטבעת בעת החדירה וסירובו להכניס אברי מין לפיו....". מבית המשפט לא נעלמו סתירות שנתגלו בעדות המתלונן, אולם הוא לא ראה לייחס להן משקל יתר, נוכח גילו הצעיר של המתלונן וריבוי המקרים אותם נדרש לתאר לאחר שחלף זמן רב מאז ביצועם. יתרה מכך, לגרסתו של המתלונן נמצא סיוע של ממש בהודעתו של קטין אחר (ת/38), אותה העדיף בית המשפט המחוזי על עדותו של אותו קטין. 3. כאמור, מדובר בהכרעה בסוגיות שבעובדה, ומהכרעה זו לא ראינו מקום לשנות, נוכח יתרונה של הערכאה הדיונית להתרשם מהעדים שהופיעו בפניה בצורה ישירה ובלתי אמצעית. גם מהעונש לא ראינו מקום לשנות. המערער ביצע מעשים מחרידים בגופו של קטין אחר, ועל כך היה מצווה בית המשפט המחוזי להגיב ביד קשה לאור הנזק הנורא שהיה כרוך במעשים לקורבן, מחד, והצורך להרתיע את הרבים, מאידך. אי לכך, הערעור נדחה. המערער יתייצב לשאת במאסרו במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, ביום כ' בניסן התש"ע (4.4.2010), עד לשעה 10:00. ניתן היום, כ"ט באדר התש"ע (15.03.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09068790_O01.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il