פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6876/21

פלוני נ. עריית ירושלים אגף הרווחה

העותרת מבקשת למנוע התערבות של רשויות הרווחה בחיי ילדיה ולאפשר להם ללמוד בתוכנית לימודים מרחוק.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 17/10/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6876/21 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני משפחה ורווחה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת מבקשת למנוע התערבות של רשויות הרווחה בחיי ילדיה ולאפשר להם ללמוד בתוכנית לימודים מרחוק.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6876/21

פלוני נ. עריית ירושלים אגף הרווחה

העותרת מבקשת למנוע התערבות של רשויות הרווחה בחיי ילדיה ולאפשר להם ללמוד בתוכנית לימודים מרחוק.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, אם לשני קטינים, עתרה לבג"ץ בבקשה למנוע מרשויות הרווחה להתערב בחיי ילדיה ולאפשר להם ללמוד בתוכנית לימודים מרחוק. העתירה הוגשה לאחר שהליכים קודמים בבית משפט השלום לנוער ובבית המשפט המחוזי קבעו כי על העותרת לשתף פעולה עם גורמי הרווחה, לאחר שהקטינים נמצאו ללא מסגרת חינוכית והעותרת סירבה למסור את כתובת מגוריהם. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף בקובעו כי בג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות של ערכאות אחרות, וכי על העותרת למצות את ההליכים המשפטיים המקובלים (כגון בקשת רשות ערעור) בערכאות המתאימות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' סולברג, ג' קרא, ע' גרוסקופף
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלונית

נתבעים

  • עיריית ירושלים – אגף הרווחה
  • משטרת ישראל תחנת לב הבירה ציון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הקטינים אינם פוקדים מסגרות חינוך
  • העותרת מסרבת למסור כתובת מגורים
  • העותרת מסרבת לאפשר מפגש עם גורמי רווחה ואפוטרופוס
טיעוני ההגנה
  • בית המשפט הסתמך על ראיות שנגבו בכפייה ועדויות שווא
  • ההחלטות פוגעות בפרטיות העותרת
  • היו הפרות פרוצדורליות של זכויות העותרת והזכויות ההוריות
מחלוקות עובדתיות
  • שאלת נזקקות הקטינים
  • חובת העותרת לשתף פעולה עם רשויות הרווחה

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה הוגשה כנגד החלטות שיפוטיות קודמות
  • העותרת אינה מיוצגת

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ענ"א 10912-08-21
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

תגיות נושא

  • דיני משפחה
  • רווחה
  • סעד חלופי
  • בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגיעה בפרטיות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6876/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. עיריית ירושלים – אגף הרווחה 2. משטרת ישראל תחנת לב הבירה ציון עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: בעצמה פסק-דין השופט ג' קרא: העותרת, אשר עלתה לארץ לפני כשנתיים עם ילדיה, ילידי שנת 2004 ושנת 2005 (להלן: הקטינים), מבקשת בעתירה כי הקטינים יוגנו מפני פלישה לחייהם בידי העובדים הסוציאליים; וכי יאפשרו לקטינים ללמוד בתוכנית הלימודים הישראלית "מרחוק" בלבד וזאת מאחר, בין היתר, שהם לוקחים חלק בלימוד לפי תכנית לימודים רוסית ומאחר שלעותרת ולקטינים יש ניסיון בחינוך ביתי. ביום 10.8.2021, ניתן פסק דין קצר בענ"א 10912-08-21 (כב' השופטת ח' מ' לומפ), אשר דחה ערעור שהגישה העותרת על החלטתו של בית משפט השלום לנוער בירושלים בהליך נזקקות צב"ן 37406-05-21 מיום 6.7.2021. בתמצית, בהחלטה זו נקבע כי התנהלות העותרת היא מדאיגה: הקטינים נמצאו בטבע והובאו לתחנת המשטרה; הקטינים אינם פוקדים את מסגרות החינוך והעותרת מסרבת לאפשר כל מפגש איתם ומסרבת למסור כתובת שתאפשר את מיצוי ההליכים הנדרשים ביחס לקטינים ומסרבת לבדיקת מצבם ומתן סיוע. לפיכך, נקבע בהחלטה כי על העותרת למסור את כתובת מגוריה לעו"ס ולאפוטרופה; כי העותרת תאפשר ביקור עו"ס לחוק נוער ואפוטרופה לדין בבית בו מתגוררים הקטינים, כאשר המשטרה תסייע במימוש המפגש. ככל שניתן להבין מהעתירה, העותרת (שאינה מיוצגת) חוזרת על טענותיה שנדחו בבית המשפט המחוזי, לפיהן בית המשפט השלום לנוער הסתמך על ראיות שנגבו בכפייה ועל עדויות שווא; וכי ההחלטה פוגעת בפרטיות העותרת. בתמצית, העותרת טוענת כי היו בעניינה הפרות פרוצדורליות של זכויות. לעמדתה, ההכרעות שנתנו בתי המשפט בעניינה מבוססות על מידע שקרי ומפרות את זכויותיה הפרוצדורליות וההוריות ומסיבה זו בעיקר היא פונה לבית המשפט הגבוה לצדק. דין העתירה להידחות על הסף. במהותה, העתירה מופנית נגד החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינה של העותרת והקטינים. לרשות העותרת עומד סעד חלופי בדמות הגשת בקשת רשות ערעור, ועליה למצות את דרכי הערעור על הכרעות שניתנו בבית המשפט המחוזי (ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד - משפט מינהלי דיוני 374-373 (2017)). הלכה פסוקה היא כי "בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בערכאות המוסמכות, ואין לאפשר עקיפת הליכי הערעור הקבועים בחוק על ידי עתירה לבג"ץ" (בג"ץ 6917/17 אסל בר לביא נ' המפקח על הביטוח באגף שוק ההון הביטוח (‏10.6.2018) וההפניות שם). העתירה נדחית ללא צו להוצאות. ניתן היום, י"א בחשון התשפ"ב (‏17.10.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21068760_Q02.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il