פלוני נ. בית הדין הארצי לעבודה

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6856/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. בנק לאומי לישראל בע"מ 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד דוד בר-אלי פסק-דין השופט ג' קרא: עתירה לביטול החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה (השופטת ל' גליקסמן) מיום 12.8.2021 בבר"ע 3714-08-21, אשר דחתה בקשת רשות ערעור שהגישה העותרת על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה (השופט ת' סילורה) בסע"ש 25619-07-18 שניתנה ביום 25.7.2021 (ושתיהן, להלן: ההחלטות), בגדרן נדחתה בקשת העותרת כי יימסרו לעיונה חומרי החקירה, לרבות העדויות, שגבתה הממונה על הטרדה מינית אצל המעסיק (להלן: הממונה). העותרת הגישה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בגין הטרדה מינית והתנכלות בעבודה על רקע מיני מצד המשיב 3 במהלך עבודתה אצל המשיב 2. בעתירה נתבקשנו להורות על ביטול ההחלטות, שעניינן גילוי מסמכים. לטענת העותרת, המקרה עולה בגדר המקרים המצדיקים חריגה מכלל אי ההתערבות של בית משפט זה, וזאת מאחר שהערכאות קמא לא נתנו משקל מספק לכך שענייננו בסוגיית חיסיון בהקשר לטענה לפגיעה מינית. לטענת העותרת, הדו"ח שהכינה הממונה הוא תמציתי וחסר פרטים מהותיים שנאמרו בשיחת הבירור והבירור שערכה הממונה לעניין תלונת העותרת לא היה יסודי. העותרת טוענת כי המשיבים 3-2 לא אמרו אמת בטענתם שהעדויות אינן תומכות בטענות העותרת בתביעתה. לכן, סבורה העותרת כי גילוי של חומר החקירה, לרבות העדויות, שגבתה הממונה – רלוונטי לצרכי הוכחת תביעתה. במסגרת העתירה נתבקש צו ביניים שידחה את המועד להגשת תצהירי עדויות ראשיות מטעם העותרת. בפסק דין קודם שניתן מאת בית הדין הארצי לעבודה (כב' השופטת ל' גליקסמן) באותו עניין ביום 19.1.2021 (להלן: פסק הדין), ניתן תוקף להסכמת הצדדים להסדר שהציע בית הדין הארצי במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה העותרת (בר"ע 12650-09-19), כדלקמן: "...ייתכנו נסיבות שבהן יש מקום לגלות לתובע/ת בהליך לא רק את הסיכום וההמלצות של הממונה אלא גם את החומר ששימש בסיס לסיכום ולהמלצות, לרבות העדויות שגבתה הממונה. כך, למשל, ככל שלתובע/ת טענות על אופן בירור התלונה, כגון אי זימון עדים רלוונטיים, סירוב הממונה לחקור עניינים מסוימים, כגון התנכלות עקב הטרדה מינית, מסקנות החקירה אינן עולות בקנה אחד עם העדויות שנגבו – עשויה להיות רלוונטיות גם לחומר החקירה [...] יש לצמצם את הגילוי רק לאותם חלקים במסמכים הרלוונטיים להוכחת התביעה, תוך שמירה על פרטיותם של המעורבים בחקירה. נוכח האמור, מוצע כי חומר החקירה והעדויות יועברו לעיונו של בית הדין, אשר יבחן את הצורך בגילוי ואת אופן הגילוי... ולאחר בחינתם על ידי בית הדין תינתן החלטה איזה מסמכים יש להעביר לעיון המבקשת ואופן העברתם" (ההדגשה הוספה). בהמשך לאמור בפסק הדין, חומר החקירה והעדויות ועותק מסיכום הממונה והמלצותיה – הועברו לעיון בית הדין האזורי. בית הדין האזורי דחה ביום 25.7.2021 את הבקשה לעיון וקבע, בין היתר, כך: "הגעתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידי [העותרת] לשכנעני כי יש לה צורך ממשי... לעיין במידע הגולמי הכלול בדו"חות החקירה שערכה הממונה... הממונה תישאלה עובדים ועובדות ש[העותרת] ציינה את שמם/ן במסגרת תלונתה, כמי שהיו עדים/ות ליחסו של הנילון אליה..." על החלטה זו הגישה העותרת את בקשת רשות הערעור, אשר נדחתה בהחלטתו של בית הדין הארצי מיום 12.8.2021, במסגרתה נקבע כי הצדדים הגיעו להסדר מוסכם לפיו בית הדין האזורי יבחן את הצורך בגילוי המסמכים ואת אופן הגילוי, לאחר שיועברו לעיונו כלל חומר החקירה, לרבות העדויות. נקבע כי בית הדין האזורי פעל באופן זה וקבע, לאחר עיון במסמכים ושקילת השיקולים הרלוונטיים, כי באיזון בין מכלול השיקולים אין הצדקה להעמיד את חומר החקירה והעדויות שנגבו לעיון העותרת. בית הדין הארצי אזכר את ההלכה הכללית לפיה מתן צו לגילוי ועיון במסמכים נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ורק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בהחלטתה. בהחלטת בית הדין הארצי הודגש כי מעבר לנדרש, ערכאת הערעור בחנה את החומר וכי מקרה זה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטת בית הדין האזורי. בית הדין הארצי הוסיף כי הממונה והמשיב 2 יעידו בבית הדין כך שהעותרת תוכל לחקור אותם בחקירה נגדית ובאופן זה להוכיח את טענותיה. דין העתירה להידחות על הסף. טענות העותרת הן בעלות אופי ערעורי והן נוגעות לחומר הראייתי הקונקרטי בעניינה – ואשר בית הדין הארצי אף בחן ולא מצא לשנות מהחלטתו של בית הדין האזורי באותו עניין, כי אין מקום לעיון המבוקש. הלכה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה. התערבות בפסיקתו של בית הדין הארצי תיעשה במקרים חריגים ובהתקיים שני תנאים מצטברים: אם נפלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין שעליו נסבה העתירה, וכאשר בנסיבות העניין הצדק מחייב התערבות. התנאי של "טעות מהותית" מכוון גם למידת השפעתה וחשיבותה של ההכרעה מבחינה ציבורית (ראו, למשל: בג"ץ 3190/20 אביטל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 11 וההפניות שם (24.5.2020); בג"ץ 7228/19 מדינת ישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פסקה 15 וההפניות שם (‏23.4.2020); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 89-85 (2017); בג"ץ 4708/21 חג'אזי נ' בית הדין הארצי לעבודה (‏19.7.2021); בג"ץ 5732/20 דהוקי נ' בית הדין הארצי לעבודה (‏21.10.2020)). עניינה של העותרת אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים את התערבותנו. העתירה נדחית אפוא על הסף, ועמה הבקשה לצו ביניים. משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ג בחשון התשפ"ב (‏19.10.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21068560_Q01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1