פסקו (אסיר) נ' השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6855/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותר: יבגני פסקו נ ג ד המשיבים: 1. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר 2. שר המשפטים יריב לוין עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד יורם שפטל פסק-דין השופט ד' מינץ: העותר הוא אסיר המרצה עונש מאסר עולם בכלא איילון, אשר הגיש בקשה להעביר את ריצוי יתרת תקופת מאסרו באוקראינה, בהתאם לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-1996. עתירה קודמת שהגיש העותר בעניין זה נדחתה ביום 27.2.2022 מחמת היותה מוקדמת (בג"ץ 7946/21; להלן: העתירה הקודמת). בפסק הדין שניתן בעתירה הקודמת נקבע, בהתבסס על האמור בתגובתם המקדמית של המשיבים, כי טרם נתקבלה החלטה סופית בעניינו של העותר, כאשר מדובר בהליך שאורך זמן בהינתן העובדה שהוא כולל שיח מקדים עם מדינה זרה שאין למדינת ישראל שליטה על לוח הזמנים להשלמתו. כעת, בחלוף כשנה וחצי ממועד מתן פסק הדין בעתירה הקודמת, פונה העותר פעם נוספת לבית משפט זה בטענה כי לאחרונה הגיעו לידיו חמש פניות שנשלחו מטעם המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים באוקראינה למשרד המשפטים בישראל, החל משנת 2013 ועד חודש יולי שנה זו. לטענת העותר, אין להלום מצב אשר בו נטען על ידי המשיבים כי עניינו נמצא בטיפול מתמשך בשל ההמתנה הנדרשת לקבלת עמדת מדינה זרה, בעוד שמהמסמכים שנשלחו על ידי משרד המשפטים באוקראינה עולה כי המשיבים הם אלה אשר נמנעים מלענות לפניות המדינה הזרה ומונעים "בכוונת מכוון" את קידום הסוגיה. דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. בטרם הגשת עתירה לבית משפט זה, על העותר מוטלת חובה להקדים פניה לרשות המוסמכת ולאפשר לה לשקול ולהגיב לטענותיו (וראו למשל, מיני רבים: בג"ץ 6682/22 זנד נ' משרד הבריאות – מינהל הסיעוד, פסקה 4 (‏25.10.2022); בג"ץ 5673/22 אברהם יצחק בע"מ נ' שר הבינוי והשיכון, פסקה 3 (29.8.2022); בג"ץ 697/23 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' ממשלת ישראל ה-37, פסקה 2 (26.1.2023)). העותר לא צירף לעתירה כל פנייה מטעמו למשיבים למן מועד פסק הדין בעתירה הקודמת. על כן אין כל אפשרות להידרש לטענות כה חריפות לגבי התנהלות המשיבים (אשר לטענת העותר פעלו "בכוונת מכוון, בכדי ליצור סחבת אינסופית"), מבלי שניתנה להם כלל האפשרות ליתן הסבר לטענות אלו בהתייחס לתשתית העובדתית לה טוען העותר. מעבר לכך יצוין כי התשתית העובדתית הנטענת לוקה בחסר שכן העותר לא פירט מתי הגיעו לידיו המסמכים ממשרד המשפטים באוקראינה (מלבד טענה כללית כי הדבר נעשה "לאחרונה"); ומלבד שני מסמכים הנושאים נושאים תאריך 14.3.2013 וכן 27.12.2017 (תאריכים המוקדמים ממילא למועד מתן פסק הדין בעתירה הקודמת), יתר המסמכים שצורפו בהקשר זה אינם נושאים כלל תאריך. העתירה נדחית אפוא. ניתן היום, ‏כ"ו באלול התשפ"ג (‏12.9.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23068550_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il