סלימאן אלאטראש נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6845/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6845/04 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות המערער: סלימאן אלאטראש נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 1.4.04 בת.פ.8198/03 שניתן על ידי כבוד השופט ח' עמר תאריך הישיבה: כ"ד בשבט התשס"ה (3.2.2005) בשם המערער: עו"ד מוי יוסף בשם המשיבה: עו"ד ענת חולתא בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ג'ודי באומץ פסק-דין המערער הורשע בגין בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה ללא רישיון וביטוח - עבירה אותה ביצע בעת שהיה משוחרר בערובה בתיק אחר ותוך הפרת תנאי השחרור, וכן בגין עבירה נוספת של ניסיון התפרצות לרכב. העונש אשר הושת עליו - מאסר בפועל של 36 חודשים, מאסר על תנאי של 18 חודשים ופסילה לתקופה של 3 שנים מלקבל רישיון נהיגה, הוא עונש ההולם את חומרת מעשיו. על פי קביעתו של בית המשפט קמא, המערער שנהג ברכב הגנוב במהירות 170 קמ"ש, נמלט מניידת משטרה ובסופו של מרדף התנגש בניידת מתוך כוונה לפגוע בשוטרים; הוא ביצע את העבירה עם שניים נוספים, אך הוא היה הרוח החיה בארוע העברייני שהתרחש. עיקר טענתו של הסנגור המלומד היא כי המערער נענש באופן מחמיר ביחס לשותפיו לעבירה, אשר על-פי הטענה, בית המשפט הקל עמם במידה ניכרת, בשים לב לחלקם שלהם בעבירה. אמנם, יש פער בעונשים שהושתו בין המערער לשותפיו, וענין זה בא לידי ביטוי בעיקר ביחס לשותף לעבירה שהיה בעל עבר פלילי, וגנב את הרכב. עם זאת, בהתחשב בכך שהמערער הוא שנהג באופן הפראי תוך סיכון חיי אדם, וכן בהתחשב בכך שביצע את העבירה בעת שהפר הוראה חוקית שהיתה תנאי מתנאי שחרורו, וכן בהתחשב בכך שהארוע העברייני בו היה מעורב המערער הוא חלק מתופעה קשה שנפוצה באיזור הנגב, של בריונות ואלימות בנהיגה תוך סיכון חיי אדם וניסיון להטיל אימה על אנשי משטרה, אין לומר שהעונש שהוטל עליו החמיר עמו יתר על המידה. אשר על כן, לא ראינו להתערב כדי להקל עם המערער והערעור נדחה. ניתן היום, כ"ד בשבט התשס"ה (3.2.2005). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04068450_N01.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il