משה צמח נ. סער דרורי

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 68343-11-24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית המערער: משה צמח נגד המשיב: סער דרורי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 15962-06-19 מיום 14.11.2024 שניתנה על ידי כב' השופטת איריס לושי-עבודי בשם המערער: עו"ד אסף שרעף; עו"ד ניר ברששת פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' לושי עבודי) מיום 14.11.2024 בת"א 15962-06-19 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. עניינו של ההליך המתנהל בבית משפט קמא בשותפות במאפיה (להלן: בית העסק) בין המשיב למערער. המשיב הגיש בשנת 2019 תביעה לפירוק השותפות על דרך מינוי מומחה שיערוך חשבונות ביחס לחלקם של השותפים ביום פירוק השותפות; ולחלופין, בדרך של חיסול עסקי השותפות ועריכת חשבונות בין השותפים בכל דרך שתימצא לנכון. 2. במסגרת ההליך קמא התקיימו למעלה מתשע ישיבות, ביניהן ישיבות הוכחות בשאלת עצם קיומה של השותפות, וזאת על רקע טענת המערער כי המשיב לא שילם לו כספים כנדרש כך שההסכם ביניהם לא השתכלל. לאחר שהוסכם על הצדדים כי כוננה ביניהם שותפות, מינה בית המשפט מומחה (להלן: המומחה) לצורך בירור ועריכת חשבונות, כשהמערער עומד על טענתו כי לא שולמו לו כספים כנדרש. בהמשך, המשיב הגיש בקשות לתשלום חודשי מכוח היותו שותף בבית העסק ובקשה למינוי כונס נכסים על רקע העברת העסק לבנו של המערער, בניגוד לצו האוסר על ביצוע דיספוזיציה. בית משפט קמא מינה את המומחה ככונס נכסים לבית העסק, אך במסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה נקבע כי המומחה יחזור לשמש כמומחה חשבונאי בהתאם לתפקידו המקורי. המומחה התבקש לחוות דעתו בדבר שווי מחצית העסק והוסמך לקבוע סכום חודשי המייצג את חלקו של המשיב ברווחי העסק ושיועבר מהמערער למומחה לשם החזקתו בנאמנות (רע"א 4750/23, השופט גרוסקופף). חוות דעתו של המומחה הוגשה ביום 19.6.2024. בית משפט קמא קבע כי המומחה התקשה לקבוע ממצאים אמינים ביחס לנושאים השונים שהובאו להכרעתו, אך עלה בידו לגבש חוות דעת ונמצא כי המערער חייב לכאורה למשיב כספים רבים. בית המשפט הציע לצדדים לפנות להידברות וגישור, אך המשיב ביקש להורות על קיום התמחרות בין הצדדים בהתבסס על חוות הדעת. המערער מנגד ביקש להגיש שאלות הבהרה למומחה ולחקרו בחקירה נגדית, כשלטענתו, המומחה לא הכריע בשאלה המהותית שהיא שוויו של בית העסק במועד עזיבת המשיב את השותפות, ויש להשיב את הנושא להכרעת המומחה או להעבירו למומחה נוסף. התיק נקבע לדיון להתמחרות בין הצדדים וניתנו מספר החלטות ביחס לשאלות הבהרה שהפנו הצדדים למומחה. בדיון שהתקיים ביום 24.9.2024 ציין ב"כ המערער כי לא התקבלו תשובות המומחה לשאלות שהפנה אליו וביקש לחקור את המומחה ולקבוע את התיק להוכחות לקביעת תקופת השיתוף בעסק. 3. על רקע זה ניתנה החלטתו של בית משפט קמא מיום 10.10.2024 העומדת בבסיס ההליך שלפניי (להלן: ההחלטה מיום 10.10.2024 או ההחלטה). בהחלטה מפורטת המחזיקה 21 עמודים תיאר בית המשפט את השתלשלות העניינים בהליך וקבע עקרונות מנחים ומתווה להמשך ניהולו. בתמצית, נקבע כי "אין ספק [ש]על תובענה זו להסתיים בהסדר כספי בין הצדדים לבין עצמם, ולחילופין בהסדר כספי לאחר מכירה של בית העסק לצד שלישי"; וכי "יש להגביר את ההגנה על עניינו של התובע (המשיב – י"ע) ולו באופן זמני עד להכרעה אחרת". בין היתר נקבע כי עולה מחוות הדעת של המומחה, שלנוכח התנהלות הצדדים ובית העסק, הסיכוי להבהרת הנתונים הכספיים של העסק בצורה אמינה "הינו קלוש אף לאחר המענה על שאלות ההבהרה וחקירת המומחה, ואף אם יתקיים הליך הוכחות בעניין זה..."; וכי בנסיבות אלה, הדרך לקבוע את שווי העסק היא על ידי הצדדים עצמם שהם בעלי המידע האמין ביותר או על ידי צד שלישי שירכוש את העסק. לעניין ההגנה על עניינו של המשיב צוין כי לעת הזו, הקביעות העומדות לרשות בית המשפט הן אלו שבחוות דעתו של המומחה ומהן עולה כי המערער חייב למשיב כספים רבים; כי המערער נחקר בפני בית המשפט פעמיים ודבריו בנושאים שונים לא עוררו אמון, בלשון המעטה; וכי בזהירות המתבקשת ניתן לומר, כי טענתו העיקרית של המערער לפיה השותפות הסתיימה בשנת 2018 ויש לחשב את שווי חלקו של המשיב ליום העזיבה ולשלם לו את שוויה (ככל שאינו שלילי) – אין על מה לסמוך, ומכל מקום מדובר בטענה מורכבת. במישור האופרטיבי הורה בית המשפט כי המערער יפקיד סכום חודשי מסוים בידי נאמן המשקף את חלקו הפוטנציאלי של המשיב בשותפות; כי השותפות נמצאת למעשה במצב של "מבוי סתום", והדרך הנכונה להיחלץ ממצב זה תהיה באמצעות מינוי כונס נכסים לבית העסק; כי המערער יקבל תשובות לשאלות ההבהרה שהפנה למומחה ויתאפשר לצדדים לחקור את המומחה על חוות דעתו, הגם שלדעת בית המשפט, החקירה לא "תקדם את ההכרעה בתובענה באופן משמעותי"; וכי למעט אם בית המשפט יסבור אחרת בתום חקירת המומחה, בכוונתו "למנות כונס נכסים לבית-העסק אשר יפעל למכירתו לכל המרבה במחיר, בין אם למי מהצדדים ובין אם לצד שלישי". בית המשפט הוסיף והציע למערער להסכים להצעת המשיב לקיים התמחרות מיידית חלף המתווה שנקבע לעיל, וקבע כי המערער יישא בהוצאות המשיב בהחלטה זו ובדיון מיום 24.9.2024 בסך 10,000 ₪. 4. המערער הגיש בקשה לפסול את המותב בטענה כי קביעות בית המשפט בהחלטה מיום 10.10.2024 מלמדות על נעילת דעתו של המותב ויש להורות על פסילתו מטעמים של מראית פני הצדק. בית משפט קמא דחה את הבקשה, הן מן הטעם שמרבית הטענות הן ערעוריות במהותן, הן מן הטעם שלא נוצר חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. בתמצית, בית המשפט הדגיש את השלב הדיוני המתקדם שבו מצוי ההליך וכי החלטתו לא ניתנה בחלל ריק אלא לאחר שהתיק מתנהל מזה כחמש שנים וחצי, במהלכן הצדדים נחקרו פעמיים בפני בית המשפט והוגשה חוות דעת מומחה. בית המשפט ציין כי אלמלא היו נאמרים דברים ברורים ונכוחים שיאפשרו את קידום ההליך ויישוב הסכסוך לפי מיטב שיפוטו של המותב, לרבות שיקוף המציאות המשפטית והקשיים עמם צריכים הצדדים להתמודד, היה בית המשפט חוטא לתפקידו. עוד צוין כי הדבר היה עולה עד כדי פגיעה בצדדים להליך ואולי אף בציבור בכללותו תוך הפנייה לתקנות 3(א) ו-5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. בית המשפט הדגיש כי הדברים בהחלטתו נאמרו ב"זהירות המתבקשת", דעתו לא ננעלה ובהחלט קיימת אפשרות שעמדתו תשתנה לאחר חקירת המומחה וקיום הליכים נוספים. 5. על ההחלטה הדוחה את בקשת הפסילה נסב הערעור שלפניי, בגדרו שב וטען המערער כי החלטתו של בית משפט קמא מיום 10.10.2024 קבעה את גורל התיק בטרם בורר, בטרם נחקר המומחה ובטרם הוגשו סיכומי הצדדים. כל זאת, מבלי שנתבקשה תגובת המערער ותוך חיובו בהוצאות. המערער הדגיש כי הוא עומד על הטענה כי הסכם השותפות הופר ובוטל בשל כך שהמשיב לא שילם לו כספים כנדרש, וטען כי הסכים למינוי מומחה לצורך בחינת ההתחשבנות הכספית בין הצדדים. אלא שחוות דעת המומחה שהוגשה לקויה ולא נותנת מענה לשאלות שעל הפרק ולטענה כי במועד עזיבת המשיב את השותפות שוויה היה שלילי. נטען כי בית המשפט קבע כי לטענתו המרכזית של המערער אין על מה לסמוך וניטלה מהמערער האפשרות להוכיח את טענותיו ולקבל את יומו בבית המשפט. עוד נטען כי עולה מההחלטה שהמערער חייב כספים למשיב וכי לעמדת המותב הסיכוי להבהרת הנתונים הכספיים של בית העסק קלוש, ולכן גם אם ישיב המומחה לשאלות ההבהרה ויתקיימו הוכחות, תוצאת התביעה ברורה והיא שעל בית העסק להימכר. כל אלה מלמדים לטענת המערער על נעילת דעתו של המותב באופן המצדיק את פסילתו. להשלמת התמונה יצוין כי המערער הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 10.10.2024 אשר נכון למועד כתיבת שורות אלה הינה תלויה ועומדת בפני בית משפט זה (רע"א 68554-11-24). 6. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם מתקיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. איני סבור כי כך אירע במקרה שלפנינו. "ניהול יעיל של הליכים משפטיים על ידי שופט מביא אותו, ולפעמים מחייב אותו, להביע דעה בזהירות ובמתינות לגבי ההליך התלוי לפניו" (ע"א 3065/17 מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' דבבג'ני, פסקה 7 (‏20.6.2017); וראו גם ע"א 6202/23 איי די איי חברה לביטוח בע"מ נ' סובח, פסקה 6 (3.12.2023) (להלן: עניין אי די איי)). במסגרת זאת, לא מן הנמנע כי בית המשפט יידרש לחולשות בעמדתו של בעל דין מסוים ואף יציע לאחד מהצדדים לשקול לחזור בו מההליך (ע"א 5205/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 9 (‏13.9.2020) (להלן: עניין פלונית); ע"א 454/20 חליאלה נ' המועצה המקומית כפר משהד, פסקה 7 )‏1.3.2020)). כך סבר שיש לעשות בית משפט קמא בהליך דנן, ואין בכל הבעת עמדה של המותב כדי להקים עילת פסלות אוטומטית, בפרט בהינתן השלב המתקדם שבו מצוי ההליך וכברת הדרך שנעשתה (עניין פלונית, פסקה 9). 7. אכן, במסגרת ניהול ההליך נדרש בית המשפט לפעול בזהירות ובמתינות, ובמקרים חריגים, התבטאויות בעלות אופי נחרץ עלולות להקים עילה לפסילת המותב (ע"א 1212/23 ורדי נ' פקיד שומה גוש דן, פסקה 14 (‏28.3.2023); עניין אי די איי, פסקה 6). עניינה של ההחלטה מיום 10.10.2024, בלשונו של בית משפט קמא, בקביעת מתווה להמשך ההליכים בתובענה, ואין לכחד כי בהחלטתו זו הביע המותב עמדה ברורה ומוצהרת באשר לסוגיות שבמחלוקת ולאופן שבו יש להמשיך ולנהל את ההליך: אם בדרך של התמחרות, כבקשת המשיב, אם בדרך של השבת הנושאים שעל הפרק לבירור אצל מומחה ושמיעת הוכחות, כבקשת המערער. בית המשפט הבהיר במספר הזדמנויות ועוד בהחלטתו מיום 10.10.2024 כי דבריו נאמרים ב"זהירות המתבקשת", על בסיס חוות דעת המומחה שקביעותיו האובייקטיביות הן אלו שהיו מצויות בפניו באותה העת, והגם ש"קביעות אלה עשויות לכאורה להשתנות על-ידי בית-המשפט לאחר חקירת המומחה..." (פסקה 22 להחלטה). בית המשפט אף ציין במפורש כי אפשר שיגיע למסקנה אחרת לאחר חקירת המומחה (פסקה 28 להחלטה מיום 10.10.2024; פסקה 34 להחלטה מיום 14.11.2024). בית המשפט עמד על הקשיים המשפטיים שבטענת המערער על בסיס התשתית העובדתית שנפרסה לפניו, וטענות המערער כנגד המתווה שנקבע יתבררו במסגרת הליך הערעורי שהגיש. בכל הנוגע להליך שלפנינו, יש לקרוא את קביעות המותב על רקע השלב המתקדם של ההליך והצומת שבו היה מצוי, ואין לראותן כחריצת דעה שאינה ניתנת לשינוי ולשכנוע, באופן המקים עילת פסלות. 8. לנוכח כל האמור, לא מצאתי כי המקרה שלפנינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים להורות על פסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק (השוו: ע"א 3713/23 פלונית נ' פלונית (‏27.6.2023); ע"א 9296/20 ‏פלוני נ' פלונית (‏25.1.2021)). אי לכך, הערעור נדחה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ח' כסלו תשפ"ה (09 דצמבר 2024). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא