רבאייעה נ' במנהל אזרחי ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 68326-06-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת רות רונן העותר: נדאל רבאייעה נגד המשיבים: 1. מנהל יחידת הפיקוח במנהל אזרחי 2. המפקד הצבאי בגדה המערבית עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד ג'יאת נאסר פסק-דין השופט אלכס שטיין: בעתירה שלפנינו מבוקש כי נורה על ביטול הוראת סילוק מבנה חדש מס' 21185, שניתנה מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (הוראת שעה) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן, בהתאמה: הוראת הסילוק ו-הצו). הוראת הסילוק ניתנה על-ידי המשיב 1 ביום 11.6.2025, ביחס למבנה אשר הוקם בעיר דאהריה בנפת חברון (להלן בהתאמה: הבינוי). נוסף על כך, העותר מבקש כי המתחם שבו הוקם הבינוי יוחרג מצו איסור בניה מס' 1/96. רקע וטענות הצדדים ביום 15.6.2025 הגיש העותר בקשה לביטול הוראת הסילוק, שנדחתה ביום 19.6.2025 על ידי אגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון. בהחלטה צוין, בין היתר, כי הבינוי הוא מבנה חדש כהגדרתו בצו, מאחר שבנייתו טרם הושלמה; כי הבינוי מצוי בתוך תחומי צו איסור בנייה; וכי לבקשת העותר לביטול הוראת הסילוק לא צורפו היתרי בנייה או כל הוכחה אחרת לכך שלא מתקיימים בבינוי אחד התנאים המפורטים בסעיפים 6(א)(2) או 6(א)(3) לצו. על רקע האמור, ביום 29.6.2025 הגיש העותר את העתירה שלפנינו, ולצדה בקשה למתן צו ביניים. באותו היום נתתי החלטה כי "חזקה על המשיבים כי יימנעו מביצועו של צו ההריסה מושא העתירה עד למתן החלטה אחרת" (בכפוף לצרכי ביטחון דחופים). העותר טוען בעתירתו, בין היתר, כי הבינוי אינו בגדר "מבנה חדש" כהגדרתו בצו, מאחר שהוא נבנה יותר משישה חודשים עובר למתן הוראת הסילוק. עוד טוען העותר כי הוראת הסילוק הוצאה בניגוד למדיניות האכיפה המוצהרת, שלא ייעשה שימוש בצו אלא במקרים ספציפיים שהמקרה דנן אינו נופל בגדרם. העותר מוסיף וטוען כי הוראת הסילוק ניתנה מבלי שניתנה לו זכות טיעון; וכי מתן אפשרות לעותר להשיג על הוראת הסילוק, לאחר שההחלטה כבר התקבלה, אין בה די כדי לעמוד בדרישת השימוע, בשים לב לכך שזכות הטיעון צריכה להינתן עובר לקבלת ההחלטה. כמו כן, לשיטת העותר, הוראת הסילוק לוקה בשיהוי, בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות, ומנוגדת למשפט הבינלאומי. מנגד, המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת עשיית דין עצמי, נוכח העובדה שהבינוי הוקם ללא היתר כדין, ובתוך תחומי צו איסור בנייה. המשיבים מוסיפים כי דין העתירה גם להידחות לגופה, בהיעדר עילה להתערבות בהוראת הסילוק. המשיבים מטעימים כי הבינוי עומד בתנאים שנקבעו בצו להוצאת הוראות סילוק מכוחו, בין היתר לנוכח העובדה שמסירת הצו נעשתה לפני שחלפו שישה חודשים ממועד הקמת הבינוי. כמו כן, הבינוי מצוי בתחומי צו איסור בנייה 1/96 כך שהוראת הסילוק תואמת את המדיניות שנקבעה ליישום הצו. לעניין זכות הטיעון של העותר, המשיבים טוענים כי זכותו לא נפגעה משניתנה לו האפשרות להשיג על הוראת הסילוק. כן נטען כי טענות העותר בעניין השיהוי, חוסר המידתיות והפרת הדין הבינלאומי כבר נדונו ונדחו בהליכים דומים. לבסוף, המשיבים טוענים כי יש לדחות את הבקשה לסעד בדמות החרגת הבינוי מתחום צו איסור הבנייה – זאת, מחמת אי-מיצוי הליכים. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שלפניי, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבות בהוראת הסילוק. נפסק זה מכבר כי תכליתו של הצו היא להעניק לגורמי האכיפה כלים להתמודדות מהירה ויעילה עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית באזור יהודה והשומרון (ראו, למשל: בג"ץ 4961/20 בידאא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 7 (12.10.2020); בג"ץ 8206/22 אלנג'אדה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 8 (18.1.2023)). בהתאם לכך, הצו מאפשר להוציא הוראת סילוק למבנה חדש שהוקם ללא היתר. הוראת הסילוק ניתנת למימוש בחלוף 96 שעות ממועד המצאתה – זאת, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף 6 לצו. טענת העותר לפיה הוראת הסילוק נושא העתירה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הצו, אין לה על מה שתסמוך. ראשית, אין חולק שהבינוי הוקם ללא היתר בניה כדין. שנית, בניגוד לטענת העותר, הבינוי הוא בגדר "מבנה חדש" כהגדרתו בצו, מאחר שלא חלפו שישה חודשים ממועד סיום עבודות הבנייה ועד המצאת הוראת הסילוק. צילום הבינוי מיום 10.2.2025, שצורף לתגובת המשיבים, מעיד כי ביום זה טרם הושלמה בנייתו; ומשכך הוא, ברור כי לא חלפו שישה חודשים בין מועד סיום העבודות להקמת הבינוי לבין מועד מסירת הוראת הסילוק, ביום 11.6.2025 (ראו: סעיף 6(א)(2) לצו). תנאי הצו מתקיימים אפוא ביחס לבינוי. לנוכח האמור, ברי הוא גם כי עלינו לדחות את טענת העותר לפיה נפל שיהוי בהוצאת הוראת הסילוק. זאת ועוד: כפי שעולה מתגובת המשיבים, הבינוי מצוי בתחומי צו איסור בנייה 1/96 – ודי בכך כדי לקבוע כי הוראת הסילוק תואמת את המקרים שהוגדרו במסמך מדיניות האכיפה שגיבשו המשיבים, ככאלה שניתן לעשות לגביהם שימוש בהוראות הצו. בכל הנוגע לטענותיו של העותר, לפיהן הוראת הסילוק לוקה בחוסר סבירות וחוסר מידתיות, מפרה את חובת השימוע ומנוגדת לדין הבינלאומי, יובהר כי טענות אלה נדונו לא פעם על ידי בית משפט זה, בנסיבות הדומות לאלו של המקרה דנן, ונדחו במלואן (ראו: בג"ץ 4588/18 ‏אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית, פסקאות 27-16, 32-31 (30.4.2019); בג"ץ 3984/22 אלאתמין נ' מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי, פסקה 16 (30.6.2022)). איני רואה סיבה לשוב ולהידרש לטענות אלה כעת. לבסוף, אין בידי לקבל את בקשת העותר להורות על החרגת המתחם שבו הוקם הבינוי תחומי צו איסור הבנייה. העותר לא מיצה הליכים בעניין בקשה זו טרם הגשת העתירה, ולפיכך היא נדחית. אשר על כן, העתירה נדחית, ועמה גם הבקשה למתן צו ביניים. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,000 ש"ח. הריסת המבנה תעוכב למשך 30 ימים נוספים מיום מתן פסק דין זה כדי לאפשר לעותר שהות לצרכי התארגנות. ניתן היום, י"א חשוון תשפ"ו (02 נובמבר 2025). דוד מינץ שופט אלכס שטיין שופט רות רונן שופטת