אברהם רזיאל נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 6831/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6831/05 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: אברהם רזיאל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת.פ. 8239/04, שניתן ביום 1.6.05 על ידי כבוד השופטת ח' סלוטקי תאריך הישיבה: כ"ו בשבט התשס"ו (22.2.06) בשם המערער: עו"ד תוסיה-כהן אלי בשם המשיבה: קצינת מבחן: עו"ד ע' חולתה גב' י' להב פסק דין השופט ס' ג'ובראן: ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 1.6.06, בת.פ. 8239/04, אשר על פיו הוטל על המערער עונש של 4 שנות מאסר בפועל וכן 15 חודשי מאסר על תנאי. המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת של הסדר טיעון בעבירות של שוד, לפי סעיף 402 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן החוק), שתי עבירות של הפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק, עבירת גניבה לפי סעיף 384 לחוק, עבירה של שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב לפי סעיף 413ט לחוק, שתי עבירות של ניסיון קשר לפשע או עבירות לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, עבירות של גילוי בהפרת חובה, לפי סעיף 117 (א) לחוק, ועבירה של שיבוש מהלך משפטי לפי סעיף 244 לחוק. על פי עובדות כתב-האישום המתוקן, בכל המועדים הרלוונטיים שימש המערער כרכז מודיעין בתחנת עיירות במשטרת ישראל. במועד שאינו ידוע במדוייק, בין החודשים יוני עד ספטמבר 2003 קשר המערער קשר עם אחר בשם רונן פרטוש, לשדוד דוכן מפעל פיס בעיר ערד תוך שהוא מנצל את תפקידו כשוטר לשם הוצאתו לפועל של השוד ותוך כדי כך שהוא משתמש ברכב שאת זהותו הוא שיבש באמצעות לוחיות זיהוי, אותה גנב קודם לכן מתחנת משטרת עיירות. במהלך השוד החזיק בידו מכשיר קשר השייך למשטרת ישראל והשתמש בו כדי להאזין לפעילות המשטרה באזור, כל זאת על מנת להקל על ביצוע השוד. עוד יוחסו למערער מעשים נוספים אותם ביצע לשם ביצוע שני מעשי שוד בדוכני פייס בערד ובבאר-שבע אשר לא יצאו אל הפועל בגלל סיבות שפורטו בכתב האישום. בנוסף, יוחסה למערער עבירה של קשירת קשר לביצוע שוד מזויין בסניף בנק הדואר בקרית-גת והוא אף התכוון להשתמש באקדחו המשטרתי לשם ביצוע השוד. על פי האישום האחרון בכתב האישום המתוקן, ניצל המערער את העובדה בהיותו רכז מודיעין, והעביר מידע סודי לאדם אחר, שהיה שותפו לביצוע עבירות ובכך חשף את זהותו של מקור מודיעיני, בפני אותו אדם שעליו אותו מקור מסר מידע. הערעור שבפנינו מופנה כנגד חומרת העונש אשר הוטל על המערער. ב"כ המערער טען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא נתן משקל ראוי לעובדה כי המערער נעדר כל עבר פלילי ולא נתן משקל ראוי להודאתו והבעת החרטה מצידו של העורר. ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הערעור ולהשאיר את גזר דינו של בית המשפט המחוזי על כנו. לאחר שעיינו בהודעת הערעור, בגזר-דינו של בית המשפט המחוזי ולאחר שהוספנו ושמענו את טיעוני ב"כ הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. מדובר בעבירות חמורות בהן הורשע המערער, חומרה מיוחדת יש ליחס לעובדה כי המערער ביצע את אותן עבירות בהיותו רכז מודיעין בתחנת עיירות במשטרת ישראל ויש לראות בכך הפרת אמונים מצידו של המערער ובמיוחד לאור העובדה כי הוא השתמש במכשירים משטרתיים אשר נועדו לשמש אותו לצורך ביצוע עבודות כשוטר על מנת לבצע את העבירות החמורות בהן הוא הורשע. העונש אשר הוטל על המערער איננו עונש קל, אך יחד עם זאת, המעשים בהם הורשע מעשים קשים וחמורים הם והצדיקו את העונש אשר הוטל על המערער. העונש אשר הוטל על המערער, תואם את מדיניות הענישה הראויה במקרים כמו מקרהו של המערער, מכל מקום אינו חורג במידה אשר תצדיק את התערבותנו. סוף דבר, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ה בשבט תשס"ו (23.2.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05068310_H06.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il