פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 6800/14

מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ ואחרים נ. לייטקום (ישראל) בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא לדחות את ההכרעה בבקשת סילוק חוות דעת מומחה עד להכרעה בבקשת אישור התובענה הייצוגית.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 21/10/2014 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 6800/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סדר דין אזרחי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא לדחות את ההכרעה בבקשת סילוק חוות דעת מומחה עד להכרעה בבקשת אישור התובענה הייצוגית.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 6800/14

מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ ואחרים נ. לייטקום (ישראל) בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא לדחות את ההכרעה בבקשת סילוק חוות דעת מומחה עד להכרעה בבקשת אישור התובענה הייצוגית.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להכריע בבקשתם לסילוק חוות דעת מומחה שהוגשו על ידי המשיבים, ולקבוע כי ההכרעה בבקשה זו תינתן רק במסגרת ההחלטה הסופית בבקשת אישור התובענה הייצוגית. המבקשים טענו כי מדובר בהרחבת חזית אסורה וכי ניהול הוכחות בטרם הכרעה בבקשת הסילוק יגרום להשקעת משאבים מיותרת. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, בהסתמך על הלכת חבס, וקבע כי על בית המשפט המחוזי להכריע בבקשת הסילוק בטרם יתקיים שלב ההוכחות, שכן מדובר בצומת דרכים דיונית משמעותית בהליך הייצוגי.

השלכות רוחב

הפסיקה מחזקת את החובה של בתי המשפט להכריע בבקשות ביניים מהותיות בתובענות ייצוגיות בטרם שלב ההוכחות, כדי למנוע 'מקצה שיפורים' אסור של התובעים.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים י' עמית
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ ואחרים
  • נחום שויצקי ו-9 מערערים נוספים

נתבעים

  • לייטקום (ישראל) בע"מ ו-4 משיבים נוספים
  • בנק הפועלים לישראל בע"מ
  • בריטמן אלמגור זהר ושות'

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת בית המשפט קמא אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה שנקבעה בעניין חבס.
  • אין אפשרות פרקטית להיערך לדיוני ההוכחות בלוחות הזמנים שנקבעו.
  • הצדדים נדרשים להשקיע משאבים בחקירות מומחים שעלולות להתברר כמיותרות אם בקשת הסילוק תתקבל.
  • יש לבחון את טענות הרחבת החזית בטרם שלב ההוכחות.
טיעוני ההגנה
  • המשיבים הותירו את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.
מחלוקות עובדתיות
  • האם חוות הדעת שצורפו לתשובה לתשובה מהוות הרחבת חזית אסורה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"צ 14–36635-01
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו
תקדימים משפטיים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק רע"א 6800/14 בבית המשפט העליון רע"א 6800/14 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשים: 1. מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ ואחרים 2. נחום שויצקי ו-9 מערערים נוספים נ ג ד המשיבים: 1. לייטקום (ישראל) בע"מ ו-4 משיבים נוספים משיבים פורמליים: 2. בנק הפועלים לישראל בע"מ 3. בריטמן אלמגור זהר ושות' בקשת רשות ערעור על שלושת החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בתיק ת"צ 14–36635-01 שניתנו ביום 6.10.2014 ו-7.10.2014 על ידי כבוד השופט ח' כבוב בשם המבקשים: עו"ד ד"ר טל רוטמן ועו"ד רון ברקמן בשם המשיב 1: עו"ד שחר בן מאיר ועו"ד יצחק אבירם בשם המשיב 2: עו"ד אהוד ארצי, עו"ד רן פלדמן ועו"ד טל גלזר בשם המשיב 3: עו"ד ניר רוזנר ועו"ד ליאת בבלוקי-פילרסדורף פסק-דין בקשת רשות ערעור על שלוש החלטות של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ח' כבוב), אשר עניינן בשתי בקשות הכרוכות זו בזו: האחת – בקשה שהגישו המבקשים לסילוקן של חוות דעת מומחה וכתב טענות שהוגשו מטעם המשיבים; והשניה – בקשה שהגישו המבקשים, בהסכמת המשיבים, לדחיית מועדי ההוכחות עד להכרעה בבקשת הסילוק. 1. בחודש ינואר השנה הגישו המשיבים 5-1 (להלן: המשיבים) לבית משפט קמא בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשים והמשיבים הפורמאליים. המבקשים והמשיבים הפורמאליים, בתשובותיהם לבקשת האישור, צירפו חוות דעת של שני מומחים מטעמם. ביום 3.10.2014 הגישו המשיבים (המבקשים בבקשת האישור) תשובה לתשובות (להלן: התשובה), אליה צירפו גם הם חוות דעת מומחה מטעמם (להלן: חוות הדעת). 2. ביום 6.10.2014 הגישו המבקשים לבית משפט קמא בקשה לסילוקן של חוות הדעת והתשובה, בין היתר, משום שלטענתם האמור בהן הינו בגדר הרחבת חזית אסורה, ומאחר שצירוף חוות הדעת נעשה מבלי שנתקבל היתר מבית המשפט (להלן: בקשת הסילוק). לנוכח מועדי ההוכחות הקבועים לימים 26-27.10.2014, הגישו המבקשים, בהסכמת המשיבים, בקשה לדחיית מועדי ההוכחות עד לאחר ההכרעה בבקשת הסילוק. 3. בו ביום דחה בית המשפט את הבקשה לדחיית מועד הדיון, וזאת לאור הנחיות נשיא בית המשפט העליון לעניין אי דחיית מועדי דיונים ולנוכח אילוצי יומנו של בית המשפט. בהחלטתו הוסיף בית המשפט כי "באי כוח הצדדים ובית המשפט יעשו מאמץ משותף לשמוע את טענות הצדדים בפתח הדיון הקבוע ליום 26.10.2014. הטענות יוכרעו במסגרת הבקשה לאישור". למחרת היום הגישו המבקשים לבית המשפט בקשה לעיון מחדש בהחלטתו, אולם זו נדחתה גם כן. בית המשפט שב וקבע כי ההכרעה בבקשות תינתן במסגרת ההחלטה בבקשת האישור. מכאן הבקשה שלפניי. 4. בתמצית, המבקשים טוענים כי החלטתו של בית משפט קמא אינה עולה בקנה אחד עם החלטה אשר ניתנה זה לא מכבר על ידי הנשיא גרוניס בעניין דומה (רע"א 281/14 חבס נ' לייטקום (ישראל) בע"מ (4.5.2014) (להלן: עניין חבס)). עוד טוענים המבקשים, בין היתר, כי אין אפשרות פרקטית להיערך לדיוני החקירות בלוחות הזמנים שנקבעו; כי הם נדרשים לחקור נגדית את מומחה המשיבים אך ורק בשל החשש שמא בסופו של דבר תידחה בקשת הסילוק; וכי אם תידחה בקשת הסילוק, ייווצר מצב בו למבקשים כלל לא ניתנה האפשרות להגיב לטענות החדשות שהועלו במסגרת תשובת המשיבים. המשיבים מבהירים בתשובתם, כי ההסכמה שנתנו בבית משפט קמא לדחיית מועד ההוכחות ולייחוד מועד הדיון הקרוב לדיון בטענותיהם של המבקשים – בעינה עומדת, כך שהם מותירים את מתן הסעד בבקשה דנן לשיקולו של בית המשפט. זאת, כמובן, מבלי שיש בכך משום הסכמה לגוף הטענות. המשיב הפורמאלי 2 מצטרף לאמור בבקשת רשות הערעור, ומוסיף כי החלטת בית משפט קמא תגרום להשקעת זמן ומשאבים אשר עלולה להתגלות כמיותרת, באשר טרם הוברר מהן הסוגיות שתעמודנה על הפרק ומה גורלה של חוות הדעת. עוד נטען כי אם בסופו של דבר יקבל בית משפט קמא את בקשת הסילוק בשלב ההכרעה בבקשת האישור, ייווצר מצב בו הצדדים העידו מומחים מטעמם והקדישו משאבים לחקירתם שלא לצורך; וכי אין זה נכון שבית משפט ישמע עדויות מומחים אשר נטען לגבי חלקן כי הן מהוות הרחבת חזית, ורק לאחר מכן יקבע אם הן נכללות בבקשה לאישור אם לאו. 5. לאחר שעיינתי בהחלטותיו של בית משפט קמא ובטענות הצדדים, מצאתי כי יש לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור. אכן, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בשאלות הנוגעות לאופן ניהול ההליך בערכאה הדיונית, וכלל נקוט בידינו כי התערבות מעין זו שמורה למקרים חריגים בהם ההחלטה ניתנה בניגוד לדין או גורמת לעיוות דין (ראו, למשל, רע"א 686/13 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' טי אס טי סינרג'י בע"מ, פסקה 6 והאסמכתאות שם (17.3.2013)). מהחלטותיו של בית משפט קמא אף ניכר כי בכוונתו לדון בבקשת הסילוק כבר בפתח דיון ההוכחות הראשון, ולא מן הנמנע כי הוא נתכוון להכריע בה בשלב מוקדם. דא עקא, שבשתי החלטותיו הוסיף בית המשפט בסיפא של דבריו כי ההכרעה בבקשות תינתן במסגרת ההחלטה בבקשה לאישור, ומפשט הדברים אנו למדים כי בית המשפט התכוון לדחות הכרעתו בבקשת הסילוק עד למועד בו תינתן החלטתו בבקשה לאישור. ככל שאלו הם פני הדברים, אין מנוס מקבלת הערעור. 6. נסיבותיו של המקרה דנן דומות למדי לנסיבות אשר עמדו בבסיס החלטתו של הנשיא גרוניס בעניין חבס. אף שם דובר בהחלטת ביניים אשר ניתנה במסגרת הליכי בקשה לאישור תובענה ייצוגית (אשר הוגשה גם היא על ידי לייטקום (ישראל בע"מ), היא המשיבה 1 בבקשה שלפנינו); ואף שם הוגשה בקשה למחיקת התשובה לתשובה או חלקים ממנה, בהיות האמור בה בגדר הרחבת חזית. באותו מקרה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ח' כבוב) לא דן בבקשה המחיקה לגופה, אלא קבע כי היא "תידון ביחד עם הבקשה לאישור התובענה כייצוגית". בהחלטתו קיבל הנשיא גרוניס את ערעור המבקשים על החלטת בית המשפט המחוזי והורה על ביטולה, תוך שהוא מציין את הדברים הבאים: "לגופו של עניין, סבורני כי לא היה מקום לדחות את ההכרעה בבקשת המחיקה עד להכרעה בבקשת האישור, בלא להתייחס כלל לטענות שהועלו בבקשת המחיקה. זאת, עקב ההשלכות של אישור תובענה ייצוגית, ובשל כך שההכרעה בבקשת האישור מהווה צומת דרכים משמעותי ביותר מבחינה דיונית בהליך של תובענה ייצוגית. על בתי המשפט להקפיד כי תובעים ייצוגיים אינם עושים שימוש בעייתי באפשרות הדיונית המוקנית להם להגיש תשובה לתשובה. זאת, בדרך של עריכת מקצה שיפורים, הרחבת חזית והצגת ראיות חדשות, כאשר אין לכך צידוק (ראו דבריי ברע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' נאור, פיסקאות 7-6 (19.7.2012)). אבהיר, כי אין לראות בדברי הבעת עמדה ולוּ ברמז לגבי התנהלותה של המשיבה במקרה דנא, שכן בית המשפט המחוזי כלל לא נדרש לנושא. מכל מקום, אם אכן הורחבה החזית בתשובה לתשובה, ואיני מביע עמדה, יש לבחון מה ההשלכות לגבי המשך ניהול ההליך. כל זאת, עוד בטרם תיפול הכרעה בבקשת האישור עצמה" (שם, פיסקה 3). דברים אלה יפים לענייננו. ככל שבית משפט קמא אכן נתכוון לדחות את הכרעתו בבקשת הסילוק עד למועד הכרעתו בבקשת האישור, אף יש טעם בטענות שהועלו בנוגע ליכולתם של בעלי הדין לכלכל את צעדיהם ולהשקיע את המשאבים הנדרשים עובר לשלב ההוכחות ובמהלכו. 7. אי לכך, הערעור מתקבל, במובן זה שבית משפט קמא ידון תחילה בבקשת הסילוק, ויכריע בה בטרם תינתן הכרעתו בבקשת האישור גופא ובטרם ייפתח שלב ההוכחות. למותר לציין, כי אין באמור כדי להביע כל עמדה לגופן של הטענות אשר הועלו בבקשה לסילוק. לנוכח הסכמתם של המשיבים לסעד המבוקש – אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ז בתשרי התשע"ה (21.10.2014). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14068000_E02.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il