מוחמד נאפע חסן שלבי נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6791/23 לפני: כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין העותר: מוחמד נאפע חסן שלבי נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים; תגובת המשיבים מיום 29.9.2023 בשם העותר: עו"ד סאיד קאסם בשם המשיבים: עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופטת י' וילנר: עניינה של העתירה שלפנינו בהוראה על סילוק מבנה חדש שניתנה ביום 16.5.2023 מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (הוראת שעה) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן בהתאמה: הוראת הסילוק או ההוראה, והצו). בהוראה צוין כי היא מתייחסת למבנה בלוקים וחומת בטון המצויים בכפר ג'לבון (להלן: הבינוי), והופיעה בה נקודת הציון בה הוקם הבינוי. ביום 18.5.2023 הגיש העותר בקשה לביטול הוראת הסילוק, בטענה כי הוא מעולם לא ביצע עבודות בניה בנקודת הציון שהופיעה בה. ביום 22.8.2023 השיב מנהל יחידת הפיקוח במינהל האזרחי לעותר, כי אכן נפלה טעות סופר בנקודת הציון שהופיעה בהוראת הסילוק. עם זאת, צוין כי העותר יכול היה להבין שמדובר בבינוי שבחזקתו, שכן ההוראה נתלתה על גבי הבינוי, אשר תואם את התיאור המופיע בה. על רקע האמור ניתנה לעותר האפשרות להשלים טיעונים ביחס להוראה, שלאחריהם תינתן החלטה בעניינו. ביום 24.8.2023 הגיש העותר טיעון משלים, בו טען כי נוכח הטעות שנפלה בהוראת הסילוק, היא נעדרת כל תוקף מחייב כלפיו ואין מקום לאוכפה. טענה זו נדחתה על ידי מנהל יחידת הפיקוח ביום 3.9.2023. המנהל חזר על כך שחרף השגגה בנקודת הציון, העותר יכול היה להבין לאיזה בינוי מתייחסת ההוראה; ומכל מקום הפגם נרפא לאחר שהובהרה לו נקודת הציון הנכונה וניתנה לו האפשרות להשלים טיעון. עוד צוין כי מדובר בבינוי העולה כדי מבנה חדש כהגדרתו בצו, הנמצא בתחומי צו איסור בניה אב/2/04, והעותר לא הציג היתר בניה כדין או הוכחה לכך שלא מתקיימים יתר התנאים המפורטים בצו לצורך סילוק המבנה. המנהל הדגיש כי טרם הקמת מבנה חדש יש לקבל היתר בניה כדין, ואין בעובדה שהעותר החליט להשקיע משאבים בהקמת הבינוי לפני קבלת היתר כדי להצדיק את אי-סילוקו. מכאן העתירה שלפנינו, בגדרה טוען העותר כי רישום נקודת הציון בגוף הוראת הסילוק הוא הדרך היחידה לקביעת זהותו ומיקומו של הבינוי, וטעות ברישום זה מהווה פגם היורד לשורשו של המעשה המנהלי. לטענתו, משנמצא כי נפלה טעות בנקודת הציון, הוראת הסילוק בטלה ונעדרת כל תוקף מחייב, ואין במכתבו של מנהל יחידת הפיקוח מיום 22.8.2023 כדי לרפא פגם זה. נטען בהקשר זה כי הסמכות לבצע תיקון בהוראת הסילוק נתונה ל"פקח" ביחידת הפיקוח כהגדרתו בצו, וכי המנהל נעדר כל סמכות לערוך את הוראת הסילוק ולבצע בה שינויים. עוד מוסיף העותר וטוען כי ככל שהבינוי אכן מצוי בתחומי צו איסור בניה, הרי שהדבר לא הובא לידיעתו מעולם. כמו כן, נטען כי כלל לא היה מקום להוציא את ההוראה בנסיבות העניין, שכן היא מתייחסת לבנייה שמרביתה בוצעה והושלמה עוד בשנת 2020. לכך הוא מוסיף שאין כל הכרח בטחוני או תכנוני המצדיק הליכי אכיפה מזורזים ביחס לבינוי, ודאי כאשר הוא מצוי מרחק רב מתוואי גדר ההפרדה. לבסוף נטען כי הוצאת הוראת הסילוק לוקה בחוסר סבירות קיצוני שכן הבינוי ניתן לרישוי ולהכשרה; וכי הצו נוגד את הוראת המשפט הבינלאומי ופוגע בזכויותיו קנייניות. נוכח כל האמור, מבקש העותר להורות על בטלות הוראת הסילוק, למצער, בכל הנוגע לחלק שבנייתו הסתיימה זה מכבר. לחלופין, מבקש העותר לעכב את ביצוע הוראת הסילוק עד שיתאפשר לו לברר האם אכן הבינוי מצוי בתחומי צו איסור בניה, וככל שכך – לפעול להכשרת הבינוי. המשיבים מצדם הגישו בקשה לדחיית העתירה על הסף מחמת עשיית דין עצמי מצד העותר, אשר הקים את הבינוי ללא כל היתר, רישיון או אישור. לצד זאת, המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות גם לגופה, בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בהוראת הסילוק. לטענתם, ההוראה הוצאה לאחר שנמצא כי הבינוי עומד בכל התנאים המצטברים שנקבעו בצו, וכי הוא מצוי בתחומי שטח צו איסור בניה. באשר לטענות לעניין הטעות ברישום נקודת הציון בהוראת הסילוק, נטען כי ההוראה הודבקה על גבי הבינוי, והתיאור המופיע בה אינו מותיר מקום לספק ביחס לבינוי שלגביו היא הוצאה. הודגש כי העותר מודה שמצא את ההוראה בשטחו, והוא לא טען כי קיימים מבנים דומים לבינוי מושא העתירה. מכל מקום, נטען כי משעה שמנהל יחידת הפיקוח תיקן את הטעות שנפלה, ואף נתן לעותר ארכה להגשת טיעוניו, לא נפגעו זכויותיו של העותר. המשיבים מוסיפים כי אין מקום לעכב את הוראת הסילוק לצורך בחינה האם הבינוי מצוי בתחומי צו איסור בניה ולצורך הסדרתו בדיעבד. זאת, שכן טענה מעין זו כבר נדחתה בפסיקה; בהתאם להוראות הצו, פניה למינהל האזרחי לשם הסדרה תכנונית אינה מעכבת את ביצוע הוראת הסילוק, ואי-ידיעה על צו איסור בניה אינה מספקת לעותר חסינות מפני השימוש בצו. מה גם, שבהיעדר היתר מטעם המפקד הצבאי, כלל אין מקום להגיש בקשה להסדרה תכנונית של הבינוי, ובקשה כזו ממילא לא תאושר. ולבסוף, באשר לטענות העותר לעניין הדין הבינלאומי, נטען כי אלה נדחו פעמים רבות על ידי בית משפט זה ודינן להידחות. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובבקשת המשיבים לדחיית העתירה על הסף, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבות בהוראת הסילוק. כפי שנקבע לא אחת, הצו נועד להעניק לגורמי האכיפה כלים להתמודדות מהירה ויעילה עם תופעת הבנייה הבלתי-חוקית באזור (ראו: בג"ץ 4588/18 ‏אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019), בפסקה 24; בג"ץ 4050/20 טהה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 9 (24.9.2020); 2019)). בהתאם להוראות הצו, מוסמך כל פקח ביחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי ליתן הוראה לסילוק מבנה, בהתקיים התנאים הבאים: המבנה המיועד לסילוק אינו יביל (סעיף 1 לצו); מדובר ב"מבנה חדש" (מבנה אשר במועד מתן הוראת הסילוק לא הושלמו העבודות להקמתו או שלא חלפו יותר מששה חודשים מיום שהושלמו עבודות אלה, או בית מגורים שטרם אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 יום ממועד אכלוסו); פקח, קצין צה"ל, קצין משטרה או נושא משרה ציבורית אחר אישר את היות המבנה "חדש" כאמור, וזאת בהצהרה חתומה בכתב ידו (סעיפים 1 ו-6(א)(2) לצו); לא הוצג לפקח היתר לבניית המבנה על-ידי המחזיק בו (סעיף 4 לצו). עוד יצוין כי, ככלל, ניתן לבצע הוראת סילוק, בחלוף 96 שעות ממועד המצאת ההוראה, בכפוף לכך שלא חלפו 120 ימים ממועד המצאתה, ובאישור ראש המנהל האזרחי, שניתן לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי או נציגו (ראו סעיף 6 לצו; כן ראו: עניין טהה, בפסקה 10). על רקע כל האמור אבחן את טענותיו של העותר. תחילה באשר לטענות העותר לעניין הטעות שנפלה בהוראת הסילוק. מבקשת המשיבים לדחיית העתירה על הסף עולה כי הוראת הסילוק הודבקה על גבי מבנה הבטון שהקים העותר (מש/7); ותואר בה כי היא מתייחסת למבנה בלוקים בגודל כ-30 מ"ר וחומת בטון לאורך של כ-200 מטר בכפר ג'לבון, בדומה לבינוי שהקים העותר. כפי שהצביעו המשיבים, העותר הודה בעתירתו כי מצא את ההוראה "בשטח מגרשו", ולא טען כי קיימים מבנים דומים באזור הסמוך לו. על רקע כל אלה, מוקשית בעיני טענתו לפיה נקודת הציון בהוראת הסילוק היא "הדרך היחידה והבלעדית" לזיהוי הבינוי שאליו היא מתייחסת. מכל מקום, משעה שניתנה לעותר האפשרות להשלים את טיעוניו לגופם של דברים, לא התרשמתי כי הטעות בנקודת הציון מהווה פגם היורד לשורשו של עניין המצדיק את בטלות ההוראה. עוד אוסיף בהקשר זה, כי לא מצאתי שיש בעובדה שמנהל יחידת הפיקוח העמיד בתשובתו דברים על דיוקם, ומסר לעותר את נקודת הציון הנכונה, משום פעולה בחוסר סמכות, המצדיקה את ביטול ההוראה. ומכאן לעניין ההוראה לגופה. בנוגע לטענה כי הוראת הסילוק מתייחסת לבנייה שמרביתה בוצעה והושלמה בשנת 2020, ייאמר תחילה כי אף לשיטת העותר עצמו טענה זו רלוונטית רק לגדר הבטון, ואין בפיו כל טענה לפיה מבנה הבלוקים איננו חדש. לכך יש להוסיף כי מעיון בתצלומי האוויר שצורפו כנספחים לבקשת המשיבים לדחיית העתירה על הסף, עולה כי גם ביחס לגדר אין בטענה ממש. זאת, שכן ניכר מהם כי בין התצלום שנערך בין 26.3.2023 (מש/4) לתצלום שנערך ביום 19.4.2023 (מש/5) התווספו בלוקים לגדר, כאשר בתצלום האחרון מונחים לצדה בלוקים נוספים וחומרי בניה. לא למותר לציין כי מתצלומי האוויר עולה כי גם בנייתו של המבנה טרם הושלמה (מש/5), ולא בכדי נמנע העותר מלטעון אחרת. כמו כן, לא מצאתי לקבל את בקשת העותר לעכב את ביצוע הוראת הסילוק על מנת לאפשר לו לברר האם המבנה מצוי בתחומי צו איסור בניה ולפעול להכשרת הבינוי. העובדה שהבינוי מצוי בתחומי צו איסור בניה עולה בבירור מבקשת המשיבים לדחיית העתירה על הסף (מש/1). העותר טוען כי לא ידע על כך, אולם כפי שנקבע לא אחת אין באי-הידיעה כדי להכשיר את הבניה, או כדי למנוע את האפשרות לעשות שימוש בהוראות הצו (למשל: בג"ץ 5619/23 אחמיד נ' היחידה המרכזית לפיקוח, פסקה 10 (3.9.2023); בג"ץ 1372/23 מוחמד נ' המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון, פסקה 5 (28.5.2023)). בנוסף, בהתאם להוראות הצו אין בפנייה למוסדות התכנון לצורך הכשרת הבניה הבלתי חוקית כדי לעכב את ביצוע הוראת הסילוק (סעיף 5(ב) לצו; בג"ץ 2010/23 מוסלם נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 9 (28.8.2023); בג"ץ 6916/21 טאלב נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 11 (20.1.2022)). מה גם, שהעובדה שמדובר בבינוי שהוקם בשטח צו איסור בניה, פירושה כי ממילא סיכוייו של העותר לקבל היתר בנייה בדיעבד נמוכים עד מאוד (בג"ץ 5638/23 קבהא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 7 (10.8.2023); בג"ץ 4426/22 ‏אבו אלרוב נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 10 (4.8.2022)). מטעם זה גם אין לקבל את טענת העותר לפיה ההוראה לוקה בחוסר סבירות קיצוני שכן הבינוי "ניתן לרישוי ולהכשרה". באשר לטענות כי אין הכרח בטחוני או תכנוני המצדיק את השימוש בצו, או כי המבנה רחוק מתוואי הגדר, הרי שגם דינן להידחות. משעה שמתקיימים התנאים הקבועים בצו לצורך הוצאת הוראת סילוק, ובהינתן שמדובר כאמור בבינוי שהוקם בשטחו של צו איסור בניה, המשיבים רשאים לעשות שימוש בסמכותם מכוח הצו, ואין הם נדרשים להצביע על אינטרס ציבורי ספציפי בעניינו של המבנה (בג"ץ 1043/22 אבו חלוואן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 12 (3.4.2022); בג"ץ 8206/22 אלנג'אדה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 12 (18.1.2023)). לבסוף, יש לדחות גם את טענותיו העקרוניות של העותר לפגיעה בדין הבינלאומי ובזכויות קנייניות, אשר נדחו על ידי בית משפט זה ואין מקום לחזור על הדברים (ראו: עניין סנט-איב). לנוכח כל האמור, העתירה נדחית. הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 7.9.2023 יעמוד בתוקפו למשך 10 ימים ממועד מתן פסק דין זה (כפוף לתנאים שפורטו בהחלטה האמורה) כדי לאפשר לעותר שהות לצרכי התארגנות. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏א' בכסלו התשפ"ד (‏14.11.2023). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23067910_R02.docx מה מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1