פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 6779/99
טרם נותח

מבואות בית"ר - מושב שיתופי חקלאי בע"מ נ. שר האוצר

תאריך פרסום 31/05/2000 (לפני 9470 ימים)
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 6779/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 6779/99
טרם נותח

מבואות בית"ר - מושב שיתופי חקלאי בע"מ נ. שר האוצר

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6779/99 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' זמיר כבוד השופט א' ריבלין העותרים: 1. מבואות בית"ר, מושב שיתופי חקלאי בע"מ 2. רם, אגודה חקלאית שיתופית בכפר הרי"ף בע"מ 3. קיבוץ הראל 4. נווה מבטח, מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ 5. זרחיה, מושב עובדים של הפועל המזרחי בע"מ 6. בני ראם, מושב פועלי אגודת ישראל להתיישבות שיתופית בע"מ נגד המשיבים: 1. שר האוצר 2. שר החקלאות עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כו' באייר התש"ס (31.05.00) בשם העותרים: עו"ד דן גינר ועו"ד רזניק בשם המשיבים: עו"ד אורית קורן פסק-דין תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), התשכ"ה1964- (להלן: התקנות), קובעות את מסגרת הפיצוי בגין נזק בצורת המגיע לפי סעיף 36 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"ה1965- (להלן: החוק). הן קובעות מה יחשב לנזק בצורת, ביחס לאילו איזורים בארץ וכן בגין אלו צמחים תחול הזכאות לפיצוי, שיעור הפיצוי וכן את הפרוצדורה לבירור התביעות. האזורים והצמחים בגינם יינתן הפיצוי בכל שנה נקבעים מידי שנה על ידי שר האוצר בהתייעצות עם שר החקלאות בהודעה המתפרסמת על ידם. על הודעה בעניין זה להתפרסם בכל שנת בצורת עד תאריך 31 במאי של השנה. הודעה כזו פורסמה גם ביום 30.5.99, בהתייחס ליבולים של שנת 1999, ובתוספת להודעה נזכרו הצמחים לגביהם תחול זכאות לפיצוי. ברשימת הצמחים שנזכרו בתוספת לא נכלל הצומח של האבטיח לגרעינים. העותרים, אשר מגדלים גידולים חקלאיים וביניהם גם אבטיח לגרעינים, עותרים בפנינו לכך שהרשימה תתוקן ויכלל בה גם האבטיח לגרעינים. טענתם היא, שלא היה מקום להפלותם ממי שעסקו בגידולים של חיטה, שעורה וכל יתר הצמחים אשר נכללו בתוספת השניה להודעה. לטענת המשיבים, היה יסוד להבחנה בין הצמחים הנכללים בתוספת לבין אבטיח לגרעינים. הצמחים הנכללים בתוספת הינם לא רק גידולי "בעל", כמו אבטיחים לגריענים, אלא גם גידולי חורף. משמעות הדבר, שבעת זריעתם כמות המשקעים אינה ידועה, וראוי על כן לפצותם על נזקי אותם צמחים שנזרעו ונפגעו - לא נבטו או שנבטו אך ללא יבול או שיבולם מועט, או נפגעו בכל דרך בשל כמות המשקעים הקטנה. לא כן האבטיח לגרעינים. זריעתו של צמח זה הוא בחודש מרץ של השנה, ובתאריך זה כבר היתה ידועה כמות המשקעים המועטה והיה צפוי שהשנה תהיה שנת בצורת. במקרה כזה, כשצפוי במידה גדולה של ודאות נזק לגידולים אשר יזרעו בתאריך זה, סברו שר האוצר והחקלאות שאין מקום לכלול גידולים אלה בתוספת להודעה. שקלנו את כלל הנסיבות, כולל טענות בעלי הדין בכתב ובטיעון בפנינו, ובאנו למסקנה שאין לקבל בנסיבות המקרה את טענת ההפליה ואת טענת אי הסבירות המופנית על ידי העותרים כלפי המשיבים. לדעתנו, אין הנושא מצדיק את התערבותו של בית משפט זה בהחלטת המשיבים. העתירה נדחית. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, כו' באייר התש"ס (31.5.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99067790.E05 /עכב