פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 6779/99

מבואות בית"ר - מושב שיתופי חקלאי בע"מ נ. שר האוצר

העותרים ביקשו לכלול את גידול האבטיח לגרעינים ברשימת הגידולים הזכאים לפיצוי בגין נזקי בצורת לשנת 1999.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 31/05/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 6779/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פיצויים בגין נזקי בצורת — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לכלול את גידול האבטיח לגרעינים ברשימת הגידולים הזכאים לפיצוי בגין נזקי בצורת לשנת 1999.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 6779/99

מבואות בית"ר - מושב שיתופי חקלאי בע"מ נ. שר האוצר

העותרים ביקשו לכלול את גידול האבטיח לגרעינים ברשימת הגידולים הזכאים לפיצוי בגין נזקי בצורת לשנת 1999.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, אגודות חקלאיות, עתרו לבג"ץ נגד שרי האוצר והחקלאות בדרישה לכלול את גידול האבטיח לגרעינים ברשימת הגידולים הזכאים לפיצוי בגין נזקי בצורת לשנת 1999. העותרים טענו כי אי-הכללתם מהווה הפליה. המשיבים טענו כי קיימת הבחנה עניינית: הגידולים שזכו לפיצוי הם גידולי חורף שנזרעו בטרם נודעה כמות המשקעים, בעוד שהאבטיח לגרעינים נזרע במרץ, כאשר כבר היה ידוע כי מדובר בשנת בצורת, ולכן מדובר בסיכון ידוע. בית המשפט קבע כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיבים, שכן ההבחנה בין הגידולים מבוססת על שיקולים ענייניים וסבירים, והעתירה נדחתה.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים ת' אור, י' זמיר, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מבואות בית"ר, מושב שיתופי חקלאי בע"מ
  • רם, אגודה חקלאית שיתופית בכפר הרי"ף בע"מ
  • קיבוץ הראל
  • נווה מבטח, מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ
  • זרחיה, מושב עובדים של הפועל המזרחי בע"מ
  • בני ראם, מושב פועלי אגודת ישראל להתיישבות שיתופית בע"מ

נתבעים

  • שר האוצר
  • שר החקלאות

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש לכלול את האבטיח לגרעינים ברשימת הגידולים הזכאים לפיצוי.
  • אי-הכללת האבטיח לגרעינים מהווה הפליה פסולה לעומת גידולים אחרים שנכללו ברשימה.
טיעוני ההגנה
  • קיימת הבחנה עניינית בין הגידולים שנכללו ברשימה לבין אבטיח לגרעינים.
  • הגידולים שנכללו הם גידולי חורף שנזרעו לפני שנודעה כמות המשקעים.
  • אבטיח לגרעינים נזרע במרץ, כאשר כבר היה ידוע כי מדובר בשנת בצורת, ולכן אין מקום לפצות על סיכון ידוע מראש.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת הצדקה עניינית להבחנה בין סוגי הגידולים לצורך מתן פיצוי בגין בצורת.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6779/99 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' זמיר כבוד השופט א' ריבלין העותרים: 1. מבואות בית"ר, מושב שיתופי חקלאי בע"מ 2. רם, אגודה חקלאית שיתופית בכפר הרי"ף בע"מ 3. קיבוץ הראל 4. נווה מבטח, מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ 5. זרחיה, מושב עובדים של הפועל המזרחי בע"מ 6. בני ראם, מושב פועלי אגודת ישראל להתיישבות שיתופית בע"מ נגד המשיבים: 1. שר האוצר 2. שר החקלאות עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כו' באייר התש"ס (31.05.00) בשם העותרים: עו"ד דן גינר ועו"ד רזניק בשם המשיבים: עו"ד אורית קורן פסק-דין תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק בצורת), התשכ"ה1964- (להלן: התקנות), קובעות את מסגרת הפיצוי בגין נזק בצורת המגיע לפי סעיף 36 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"ה1965- (להלן: החוק). הן קובעות מה יחשב לנזק בצורת, ביחס לאילו איזורים בארץ וכן בגין אלו צמחים תחול הזכאות לפיצוי, שיעור הפיצוי וכן את הפרוצדורה לבירור התביעות. האזורים והצמחים בגינם יינתן הפיצוי בכל שנה נקבעים מידי שנה על ידי שר האוצר בהתייעצות עם שר החקלאות בהודעה המתפרסמת על ידם. על הודעה בעניין זה להתפרסם בכל שנת בצורת עד תאריך 31 במאי של השנה. הודעה כזו פורסמה גם ביום 30.5.99, בהתייחס ליבולים של שנת 1999, ובתוספת להודעה נזכרו הצמחים לגביהם תחול זכאות לפיצוי. ברשימת הצמחים שנזכרו בתוספת לא נכלל הצומח של האבטיח לגרעינים. העותרים, אשר מגדלים גידולים חקלאיים וביניהם גם אבטיח לגרעינים, עותרים בפנינו לכך שהרשימה תתוקן ויכלל בה גם האבטיח לגרעינים. טענתם היא, שלא היה מקום להפלותם ממי שעסקו בגידולים של חיטה, שעורה וכל יתר הצמחים אשר נכללו בתוספת השניה להודעה. לטענת המשיבים, היה יסוד להבחנה בין הצמחים הנכללים בתוספת לבין אבטיח לגרעינים. הצמחים הנכללים בתוספת הינם לא רק גידולי "בעל", כמו אבטיחים לגריענים, אלא גם גידולי חורף. משמעות הדבר, שבעת זריעתם כמות המשקעים אינה ידועה, וראוי על כן לפצותם על נזקי אותם צמחים שנזרעו ונפגעו - לא נבטו או שנבטו אך ללא יבול או שיבולם מועט, או נפגעו בכל דרך בשל כמות המשקעים הקטנה. לא כן האבטיח לגרעינים. זריעתו של צמח זה הוא בחודש מרץ של השנה, ובתאריך זה כבר היתה ידועה כמות המשקעים המועטה והיה צפוי שהשנה תהיה שנת בצורת. במקרה כזה, כשצפוי במידה גדולה של ודאות נזק לגידולים אשר יזרעו בתאריך זה, סברו שר האוצר והחקלאות שאין מקום לכלול גידולים אלה בתוספת להודעה. שקלנו את כלל הנסיבות, כולל טענות בעלי הדין בכתב ובטיעון בפנינו, ובאנו למסקנה שאין לקבל בנסיבות המקרה את טענת ההפליה ואת טענת אי הסבירות המופנית על ידי העותרים כלפי המשיבים. לדעתנו, אין הנושא מצדיק את התערבותו של בית משפט זה בהחלטת המשיבים. העתירה נדחית. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות. ניתנה היום, כו' באייר התש"ס (31.5.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99067790.E05 /עכב