פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6772/98

מחמוד מחמוד נ. שר הבטחון

העותר ביקש להשתחרר ממעצר ולהתיר לו לחזור למקום מגוריו בנפת ג'נין או לאזור הרשות הפלסטינית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 07/08/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6772/98 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעצר מנהלי וגירוש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להשתחרר ממעצר ולהתיר לו לחזור למקום מגוריו בנפת ג'נין או לאזור הרשות הפלסטינית.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6772/98

מחמוד מחמוד נ. שר הבטחון

העותר ביקש להשתחרר ממעצר ולהתיר לו לחזור למקום מגוריו בנפת ג'נין או לאזור הרשות הפלסטינית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אזרח ירדני, נעצר על ידי שלטונות הביטחון בשנת 1997. הוא עתר לבג"ץ בדרישה להשתחרר ממעצרו ולחזור לביתו בנפת ג'נין או לאזור הרשות הפלסטינית. המדינה טענה כי העותר מהווה סיכון ביטחוני בשל פעילות עוינת בעבר, וכי הוא מוחזק במעצר מכוח צו גירוש. העותר סירב להיות מגורש לכל מדינה אחרת מלבד ירדן או הרשות הפלסטינית, בעוד שירדן סירבה לקבלו. בית המשפט עיין בחומר חסוי ומצא כי גרסת העותר לגבי הפסקת פעילותו העוינת אינה נכונה. בית המשפט קבע כי אין עילה להתערב בשיקול דעת המשיבים, וכי המפתח לשחרורו נמצא בידי העותר עצמו, אם יסכים להיות מגורש למדינה שתסכים לקבלו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ש' לוין, ט' שטרסברג-כהן, ד' דורנר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מחמוד מחמוד

נתבעים

  • שר הבטחון
  • המפקד הצבאי באיזור יהודה ושומרון
  • שר הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר מהווה סיכון בטחוני ממשי בשל פעילות עוינת בעבר.
  • העותר מסרב להיות מגורש לכל מדינה אחרת מלבד ירדן או שטחי הרשות הפלסטינית.
  • ירדן מסרבת לקבל את העותר לשטחה.
טיעוני ההגנה
  • אין עילה להמשך החזקתו במעצר.
  • העותר מבקש לחזור למקום מגוריו בנפת ג'נין או לאזור הרשות הפלסטינית.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הקשרים של העותר עם הארגון העוין נפסקו בשנת 1989 או נמשכו עד הגעתו לירדן.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חומר חסוי שהוצג בפני בית המשפט

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

צווים וסעדים

צו על תנאי
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6772/98 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' דורנר העותר: מחמוד מחמוד נגד המשיבים: 1. שר הבטחון 2. המפקד הצבאי באיזור יהודה ושומרון 3. שר הפנים עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: א' אב תש"ס (2.8.2000) בשם העותר: עו"ד מחמוד שאהין בשם המשיבים: עו"ד יוכי גנסין החלטה מוסכם על העותר שנראה על-פי צד אחד את החומר החסוי וכך אנו מחליטים. ניתנה היום, א' אב תש"ס (2.8.2000). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת החלטה נראה לנו שאפשר לגלות לעותר לפי החומר החסוי שבידינו שגירסתו שהקשרים בינו לבין הארגון שבגדרו פעל נפסקו בשנת 1989 אינה נכונה וקשריו עם הארגון נמשכו עד שהגיע לירדן. ניתנה היום, א' אב תש"ס (2.8.2000). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת פסק-דין 1. העותר שהוא אזרח ירדני עצור מאז חודש אוקטובר 1997 על ידי שלטונות הבטחון והוא עותר להחזרתו למקום מגוריו שבנפת ג'נין, או לאזור הרשות הפלשתינאית, לאחר שהוא טוען שאין קיימת נגדו עילה להמשך החזקתו במעצר. עילת המעצר היא צו גירוש שניתן נגד העותר, כאשר העותר מסרב (לאחר ששינה כמה פעמים את דעתו) לעבור לכל מדינה אחרת זולת ירדן או שטחי הרשות הפלשתינאית. כפי שנמסר לנו היה הצלב האדום מוכן להתערב על מנת שהעותר יגורש למדינת יעד כלשהי זולת ירדן והרשות הפלשתינאית, אך בסופו של דבר הודיע העותר שאינו מוכן לכך ולפיכך ממשיך העותר לשהות במעצר. עד כה סירבו שלטונות ירדן לקבל לרשותם את העותר, חרף מגעים בדרג בטחוני בכיר בין שתי המדינות. 2. במסגרת התצהיר שהוגש לנו, והחומר החסוי שבו עיינו, סבורים המשיבים שנוכח פעילותו העויינת הקודמת קיים סיכון פוטנציאלי ששחרורו של העותר עשוי להוות סיכון בטחוני ממשי של המשך פעילות בגדר המסגרות העוינות שבהן פעל בעבר. עיינו בחומר שהומצא לנו ולא ראינו עילה שבדין להתערב בשיקול דעתם של המשיבים. אכן מעצרו של העותר נמשך כבר קרוב לשלוש שנים אך המפתח לשחרורו מסור בידיו שלו; אם אך יאות להיות מגורש למדינה שתסכים לקבלו, אם תימצא, לא תהיה מניעה לשחרורו המיידי של העותר; ואין לעותר זכות קנויה להיות מגורש דווקא לאזור שבו הוא עשוי לשמש לדעת הרשויות כסיכון בטחוני בעל משקל. בנסיבות אלה אנו מבטלים את הצו על תנאי ודוחים את העתירה. אין צורך לומר שאם העותר ישנה את עמדתו יכול והוא יגורש לכל מדינה אחרת שתסכים לקבלו. ניתן היום, א' אב תש"ס (2.8.2000). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98067720.B16