פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
רע"פ 6772/97
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט י' קדמי
כב' השופט י' גולדברג
המבקש: פלוני
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 9.11.97 בע.פ. 911/95
שניתן על ידי כבוד השופטים א' אבן ארי,
ד' בר-אופיר וה' אחיטוב
תאריך הישיבה: ז' בשבט התשנ"ח (03.02.98)
בשם המערער: עו"ד ניל גלרון
בשם המשיבה: עו"ד אלון אינפלד
בשם שרות המבחן: גב' זהבה מור
פ ס ק - ד י ן
המבקש הועמד לדין בפני בית משפט השלום לנוער בעבירות אינוס בנסיבות מחמירות ומעשה סדום בנסיבות מחמירות. בית משפט השלום לנוער זיכה אותו משתי האשמות, אך ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי נתקבל; המבקש הורשע בדין ונגזר עליו עונש של שלושים חודשים מאסר בפועל ושנה אחת מאסר על תנאי. המבקש הגיש בקשת ערעור כנגד הכרעת הדין וגזר הדין. כבוד הנשיא החליט לדחות את הבקשה ככל שהיא מתייחסת להכרעת הדין. אולם לנוכח העמדה בנושא העונש שנקטה המדינה לפני בית המשפט המחוזי - החליט להעביר את בקשת רשות הערעור כנגד גזר הדין להרכב של שלושה; וזאת הבקשה שלפנינו.
המבקש יליד אוקטובר 1976 והמעשה שבעטיו הובא לדין התרחש באוקטובר 1993, היינו בהיותו כבן שבע עשרה. מעשה שהיה כך היה: המבקש ושני נערים נוספים שידלו נערה כבת שש עשרה וחצי לבוא עמם במגע מיני. משסירבה איים עליה המבקש שאם לא תתרצה ייטול את שלו בכוח. בעקבות זה בעל את הקטינה וגם החדיר את איבר מינו לפיה. בהליך לפני בית המשפט המחוזי אמר בא כוח המדינה שאת ענין העונש הוא משאיר לשיקול דעת בית המשפט וכי בנסיבות המקרה תיאות המדינה להסתפק בהטלת ששה חודשים מאסר בעבודות שירות. משקיבל בית המשפט המחוזי את הערעור כנגד הזיכוי בדין, קבע ברוב דעות כי העונש ההולם הוא שלושים חודשים מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי כאמור.
לפנינו עמד הסניגור המלומד על מכלול הנסיבות לקולה: הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות; העובדה שבמהלך כשנתיים היה המבקש בחזקת זכאי; גילו הצעיר של המבקש וההכבדה שהאישום גרם להשתלבותו בחברה; העובדה שאין לחובתו כל מעורבות פלילית, מוקדמת או מאוחרת, ידועה אחרת; ומעל לכול - עמדת המדינה לפני בית המשפט המחוזי שבה גילתה המדינה את דעתה שהמקרה איננו מצדיק עונש חמור ממאסר בעבודות שירות.
החלטנו לדון בבקשה כבערעור שהוגש לאחר קבלת רשות כחוק, וכן לקבל את הערעור בחלקו. המעשים שבהם הורשע המבקש הם חמורים והעונש שהושת עליו הולם את חומרתם. כשלעצמנו תהינו מה הניע את התביעה להודיע לבית המשפט המחוזי שבנסיבותיו של מקרה זה די בהטלת מאסר בעבודות שירות. עם זאת, בהתחשב בגילו הצעיר של המבקש בזמן ביצוע המעשים, בעובדה שמאז המעשהחלפו חמש שנים תמימות וכן בעמדה שנקטה התביעה לפני בית המשפט המחוזי ואף לפנינו, באנו למסקנה שניתן להקל בתקופת המאסר שנגזרה על המבקש בבית המשפט המחוזי, מבלי שעל ידי כך יגרע המסר העונשי או תקופח מטרת העונש.
אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור ומעמידים את עונש המאסר הממשי שנגזר על המבקש על שמונה-עשר חודשים - בניכוי תקופת המעצר בו היה נתון בשל פרשה זו - תחת שלושים חדשים. עונש המאסר על תנאי יעמוד בעינו.
ניתן היום, ט' בשבט תשנ"ח (5.2.98).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97067720.F06