פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 6768/02
טרם נותח

אלוני אבא - מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ. מינהל מקרקע

תאריך פרסום 04/11/2002 (לפני 8583 ימים)
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 6768/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 6768/02
טרם נותח

אלוני אבא - מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ. מינהל מקרקע

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 6768/02 בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בג"ץ 6768/02 בג"ץ 6805/02 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס העותרים בבג"ץ 6768/02: 1. אלוני אבא - מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ 2. KENNETH - SHEPPARD LIMITED העותר בבג"ץ 6805/02: תלמי יפה – מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ ג ד המשיב: מינהל מקרקעי ישראל עתירות למתן צו על-תנאי בשם העותרים בבג"ץ 6768: עו"ד גדעון אליאב עו"ד ארנון אייל בשם העותר בבג"ץ 6805/02: עו"ד עמירם עדיני בשם המשיבים: עו"ד אורית קורן פסק-דין השופטת ד' דורנר: 1. החלטנו לדון במאוחד בשתי העתירות, המכוונות נגד הוראות 51 י"ג ו-51 י"ח של האגף החקלאי במשיב, אשר עניינן קביעת כללים להפעלתה של החלטת מועצת המשיב מספר 737 (להלן: החלטה 737) לגבי שיווק מגרשים לבנייה ביישובים חקלאיים. 2. העותר 1 בבג"ץ 6768/02 והעותר בבג"ץ 6805/02 (להלן: העותרים), הם מושבים שיתופיים שנקלעו לחובות כבדים, מונה להם משקם לפי חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב-1992 (להלן: החוק) וגובשו בעניינם הסדרים לפירעון החובות. הסדרים אלה התבססו על החלטה 737, המסמיכה את המשיב לשווק קרקעות ביישובים חקלאיים בהנחה כספית לרוכשים המומלצים על-ידי התושבים, לצורך הרחבה קהילתית שבמקורה יועדה בעיקר לבני המקום. עם הזמן התפתח נוהג ולפיו ברשימת המומלצים נכלל כל המרבה במחיר, כאשר ההפרש בין מחיר השוק של המגרש, אשר נגבה בפועל מהרוכשים, לבין המחיר המופחת שבו שיווק המשיב את הקרקע, הועבר למנהלת ההסדרים שמכוח החוק, לצורך פירעון חובות היישובים. בהסדרים שגובשו בעניינם של העותרים, יועדו כספים אלה (בסך שבין 25-20 אלף דולר למגרש, כאשר אושרו לשיווק למעלה ממאה מגרשים בכל מושב), לשמש מקור עיקרי לפירעון החובות. 3. בעתירה שהוגשה לבית-משפט זה (בג"ץ 4014/97 מינהל מקרקעי ישראל נ' בארותיים ואח', פ"ד נב(4) 614) קבע בית-המשפט, כי בגדרה של החלטה 737, המשיב הוא הגורם היחיד המוסמך להכריע בשאלת ההתקשרות עם חוכרי הקרקעות שבבעלותו ואילו היישובים ממלאים תפקיד של ממליצים בלבד. לאור האמור בפסק-הדין, גיבש היועץ המשפטי לממשלה חוות-דעת ובה קבע, כי על המשיב להקצות מגרשים על בסיס קריטריונים ראויים, וכי הקריטריון של שיווק לרוכשים, המשלמים כסף תמורת הזכות להיכלל ברשימת המומלצים, הוא פסול ויש בו משום התעשרות שלא כדין של היישובים הממליצים על חשבון הציבור. לאור זאת פרסם האגף החקלאי במשיב את הוראה 51 י', אשר אסרה לחלוטין על המשך קיומו של הנוהג האמור. אך לנוכח קיומם של הסדרים הנסמכים על נוהג זה, שיישומם עמד בעיצומו, פורסמה הוראת המעבר 51 י"ג, שקבעה כי הסדרים שבמסגרתם יושלמו עסקאות לשיווק מגרשים (בחתימה על הסכמי פיתוח עם המשיב) עד לתאריך נקוב (להלן: התקופה הקובעת), יעמדו בתוקפם על אף הוראה 51 י'. התקופה הקובעת הוארכה בהוראת האגף החקלאי 51 י"ח, ולעניין העותרים נקבע מועד סיומה ליום 31.12.01. דא עקא, שעד לתום התקופה הקובעת עלה בידי המשיב לשווק אך מקצת המגרשים בתחומי העותרים והתמורה ממכירתם, ככל שהשתלמה, כיסתה רק חלק קטן של החוב כפי שנקבע בהסדר. בקשות שהגישו המושבים לשיווק מגרשים למומלצים נוספים נדחו על-ידי המשיב. 4. או-אז הגישו העותרים את העתירה שבפנינו, שבגדרה הם מבקשים כי יבוטלו הוראות 51 י"ג ו-51 י"ח וכי המשיב יאפשר את המשך שיווק המגרשים על-פי ההסדרים שגובשו. העותרים טוענים, בין היתר, כי ההוראות מושא-העתירה – המסכלות את הסדרי פירעון החובות – אינן סבירות וכי ניתנו תוך חריגה מסמכות, הואיל ואין בכוחן של הוראות האגף החקלאי לשנות את החלטות מועצת המשיב. עוד נטען, כי לא היה בסמכות המשיב לקבוע הוראות מעבר נוקשות מאלו שקבע בית-משפט זה בצו הביניים שיצא מלפניו ביום 14.11.01 בעתירה בבג"ץ 244/00 עמותת שיח חדש ואח' נ' שר התשתיות ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 29.8.02). בגדרו של צו זה נקבעו הוראות מעבר ליישום החלטה 737, שאפשרו על פי תנאיהן המשך שיווק מגרשים לבנייה בתחומי העותרים ללא מגבלת זמן כלשהי, ובפסק-דינו הותיר בית-משפט זה הוראות אלה על כנן, עד לגיבוש הוראות מעבר חדשות על-ידי המשיב, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפסק-הדין. בתגובתו הודיע המשיב, כי בימים אלה מתקיימים דיונים נמרצים לקביעתן של הוראות המעבר החדשות וכי במסגרת זו ייתן המשיב דעתו על יישובים, שהסדרי פירעון חובות תלויים ועומדים לגביהם. 5. אשר-על-כן הגענו למסקנה, כי עתירה זו מוקדמת. אכן, על-פי קביעתו של בית-משפט זה, על המשיב לגבש מחדש את הוראות המעבר ליישומה של החלטה 737, ויש לקוות כי ישלים מלאכתו במהרה. על הוראות אלה להתחשב במכלול האינטרסים הנוגעים בעניין ועליהן לעלות בקנה אחד עם עקרונות מינהל תקין. ככל שתימצא לעותרים עילה לתקיפת ההוראות החדשות לכשיגובשו, הם יוכלו לשוב ולעתור לבית-משפט זה. העתירה נדחית איפוא. ניתן היום, כ"ט בחשוון תשס"ג (4.11.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02067680_L04.doc נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il