דב אבן אור נ. היועמ"ש לממשלה

פסק-דין בתיק בג"ץ 6755/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6755/14 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט צ' זילברטל העותר: דב אבן אור נ ג ד המשיבים: 1. היועמ"ש לממשלה 2. בימ"ש השלום בת"א 3. נשיא בימ"ש השלום בת"א עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד יונתן נד"ב פסק-דין השופט י' דנציגר: לפנינו עתירה למתן צווים על תנאי הנוגעים להליך הפלילי המתנהל נגד העותר בבית משפט השלום, ולצו ביניים המעכב את ההליך האמור עד להכרעה בעתירה זו. רקע 1. בחודש ינואר 2011 הוגש נגד העותר, עורך דין במקצועו, כתב אישום המייחס לו שתי עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אשר בוצעו לכאורה כאשר העותר ייצג את אחד מהצדדים בסכסוך מקרקעין, כלפי הצד שכנגד. הליך זה [ת"פ 13718-01-11] עודנו מתנהל בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (לפני השופט יצחק יצחק) ומצוי לקראת סיום (הכרעת הדין צפויה להינתן בראשית חודש דצמבר הקרוב). 2. מאז הוגש כתב האישום, הגיש העותר עתירות ובקשות רבות לגורמים שונים בנוגע להליך המתנהל נגדו, ובכלל זה שתי עתירות לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ, אשר נדחו – האחת על סיפה (בג"ץ 7485/11 אבן אור נ' היועץ המשפטי לממשלה מיום 6.11.2011) והאחת לגופה (בג"ץ 210/13 אבן אור נ' היועץ המשפטי לממשלה מיום 15.1.2014); עתירה לקיום דיון נוסף בבג"ץ 210/13 (דנג"ץ 762/14 אבן אור נ' היועץ המשפטי לממשלה), שנדחתה ביום 31.1.2014; בקשה לביטול פסק הדין בבג"ץ 210/13 עקב תרמית, שנדחתה ביום 20.2.2014; בקשה בעניין ההוצאות שהוטלו על העותר בבג"ץ 210/13, שנדחתה ביום 30.42014; ובקשות ומכתבים רבים בהם ביקש העותר עיכוב הליכים בהליך המתנהל נגדו, האחרון שבהם מיום 3.9.2014, אשר נדחו בשורת החלטות מטעם הגורמים המוסמכים בפרקליטות המדינה. 3. ביום 7.10.2014 הגיש העותר את העתירה שלפנינו, בגדרה מבקש הוא להורות למשיב 1 לבטל לאלתר את כתב האישום שהוגש נגדו. לחלופין מבקש העותר להורות למשיב 2 להפסיק לאלתר את ישיבתו של השופט יצחק בהליך בעניינו, ולהורות למשיב 3 למנות שופט אחר לדון בהליך מלכתחילה. עוד התבקש צו ביניים המעכב את המשך ההליך הפלילי עד להכרעה בעתירה. כתב העתירה מנוסח בצורה מסורבלת, ארכנית וקשה להבנה. בתמצית, טוען העותר כי המתלונן נגדו אינו בריא בנפשו. העותר ביקש לקבל לידיו חומר רפואי הנוגע למצבו של המתלונן מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי או החוק), אך בקשתו נדחתה וגם ערר שהגיש לא הועיל. לדבריו, התנהלות השופטים שהיתה להם נגיעה לבקשה, לרבות השופט יצחק, היתה "בלתי חוקית בעליל" ומנוגדת לסעיף 74 לחוק ומטעם זה הוא מבקש לפסול את השופט יצחק מלדון בעניינו ולמנות שופט אחר תחתיו, ככל שלא יבוטל כתב האישום. הואיל ושופטים נוספים פסולים מלדון בעניינו, כך לטענת העותר, המקום לדון בבקשת הפסילה הוא בית משפט זה בשבתו כבג"ץ. העותר מוסיף וטוען כי יש למחוק את כתב האישום שהוגש נגדו, בין היתר, מאחר שהיועץ המשפטי לממשלה פעל בניגוד לחוק כשסירב להמציא לעותר את החומר הרפואי הנ"ל; הגשת כתב האישום טעונה היתה את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה; נגד העותר ננקטה אכיפה בררנית; וטענות נוספות התוקפות את שנקבע בבג"ץ 210/13. יצוין כי לאחר הגשת העתירה, הגיש העותר מספר הודעות ובקשות נוספות, שעיקר עניינן בבקשתו לעכב את ההליך הפלילי המתנהל נגדו. 4. עמדת המשיבים היא כי דין העתירה להידחות על הסף. בהתייחס לביטול כתב האישום, טוענים המשיבים כי לעותר סעד חלופי והוא העלאת טענות הנוגעות לביטול כתב האישום לפני הערכאה הדיונית במסגרת ההליך הפלילי, כפי שכבר צוין בבג"ץ 7485/11. גם באשר לבקשה כי השופט יצחק יוחלף בשופט אחר, קיים לעותר סעד חלופי. לאחר שבקשת העותר לפסילת השופט יצחק מלדון בהליך בעניינו נדחתה בתחילת חודש אפריל 2014, עמדה לפני העותר האפשרות לערער בזכות על החלטה זו לבית משפט זה, אך הוא בחר שלא לעשות כן. לעותר עומדת האפשרות להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערעור בעניין זה. הכרעה 5. דין העתירה להידחות על הסף. בנוגע לסעד של ביטול כתב האישום; העותר שב ומעלה טענות שהעלה בעתירותיו הקודמות, אשר נדונו ונדחו. כבר בפסק הדין בבג"ץ 7485/11 הובהר לעותר כי ככל שיש לו טענות כלפי אופן הגשת כתב האישום או לגבי ניהול ההליך הפלילי, עומד לרשותו סעד חלופי בדמות העלאתן בהליך הפלילי גופו לפני הערכאה הדיונית, תחת הגשת עתירה לבית משפט זה. זאת ועוד, טענת העותר כי הגשת כתב האישום נגדו טעונה היתה אישור מוקדם מהיועץ המשפטי לממשלה נדונה אף היא ונדחתה בבג"ץ 210/13, כאשר לפנים משורת הדין הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי לאחר שבחן את כתב האישום, מצא כי הוא הוגש כדין. אין אפוא להידרש לטענה זו פעם נוספת. כך גם אין להידרש לטענות הרבות שהעלה העותר, היוצאות נגד קביעותיו השונות של בית משפט זה בבג"ץ 210/13. אשר לבקשה לפסילת השופט יצחק והחלפתו בשופט אחר שידון בהליך מלכתחילה; הרי שגם בעניין זה עומד לעותר סעד חלופי, כפי שטוענים המשיבים. מתגובת המשיבים ונספחיה עולה כי העותר הגיש בקשה לפסילת השופט יצחק, שנדחתה ביום 6.4.2014. לפי סעיף 147 לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי בעל דין להגיש ערעור על החלטה בטענת פסלות "תוך חמישה ימים מהיום שבו הודעה לבעלי הדין החלטת השופט". העותר בחר מטעמיו-הוא שלא לערער על החלטת השופט יצחק, אף שדרך זו היתה פתוחה לפניו. מועד הגשת הערעור חלף אך באפשרותו של העותר להגיש בעניין זה בקשה מתאימה להארכת מועד, ככל שחפץ הוא בכך, מבלי שיהיה באמור משום הבעת עמדה באשר לסיכויי בקשתו להתקבל, ככל שתוגש. נוסיף כי בתגובת המשיבים צוין כי העותר הגיש בעבר בקשה לפסילת השופט יצחק, אשר נדחתה וכן נדחה ערעור שהגיש על החלטה זו (ע"פ 8248/11 אבן אור נ' מדינת ישראל מיום 9.11.2011). אם כן, לא רק שהעותר מוחזק כמי שבקיא בדין ובזכויותיו מתוקף היותו עורך דין, הרי שבעבר גם ניצל בפועל את זכות הערעור כאמור. סוף דבר, העתירה נדחית. העותר ישלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ח בחשון התשע"ה (‏11.11.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14067550_W07.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il