אבו אעדי אדיב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6726/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6726/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין המערער: אבו אעדי אדיב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 15.7.07, בת.פ. 8094/05, שניתן על ידי כבוד השופט יוסף אלון תאריך הישיבה: כ"ח בתשרי התשס"ט (27.10.08) בשם המערער: עו"ד אביטל ערן בשם המשיבה: עו"ד זיו אריאלי פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. בתאריך 21.3.05, בשעת בוקר, נסע רכב מסוג טויוטה על הכביש המוביל מצומת אשל הנשיא לבית קמה, במהירות של 157 קמ"ש. השוטרת קרן אלבז, שהפעילה מד מהירות, הורתה לנהגו של הרכב לעצור, אולם הוא התעלם מהדרישה והמשיך בנסיעה מהירה לכיוון רהט, תוך שהוא עוקף בצורה מסוכנת רכבים אחרים, ומתעלם משוטר נוסף (יגאל סבגי) שניסה לחסום את דרכו. בשלב כלשהו ירד הרכב הנמלט לדרך עפר, והשוטרת אלבז הציבה את הניידת בה נהגה בפתחה של אותה דרך, אולם המערער שסב על עקבותיו, שעט לעבר הרכב המשטרתי עד שאלבז נאלצה להסיטו הצידה כדי למנוע תאונה. במרדף שהתנהל אחר הרכב הנמלט השתתף מסוק משטרתי, בו היה אותה שעה יוסי חג'ג', סייר-אויר, אשר עקב אחר הטויוטה עד שנעצרה בתוך חצר של אחד הבתים בישוב רהט. הוא גם הבחין בנהגה מסתלק רגלית, ולאחר שדיווח על כך לרודפים על הקרקע, עצר יגאל סבגי את המערער. על רקע כל אלה הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע כתב אישום, בו יוחסו למערער עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והסתייעות ברכב לביצוע עבירה, לפי סעיפים 329(א)(2), 332(2), ו-275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן סעיף 43 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961. 2. במרכז הגנתו בפני האישומים שיוחסו לו, עמדה טענת המערער כי זיהויו כנהג הרכב הנמלט הנו שגוי, ועל כן עתר לזיכויו. בתום שמיעתן של ראיות הצדדים, הכריע השופט המלומד של בית משפט קמא את הכף לחובת המערער, ובעקבות כך דן אותו ל-42 חודשי מאסר, 10 חודשים מאסר על-תנאי, והוא נפסל מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהכלא. המערער, שלא השלים עם הרשעתו, הביא את השגותיו בפנינו. נטען, כי המשיבה לא הוכיחה ברמה הנדרשת בפלילים כי הוא היה נהגו של הרכב הנמלט. לחלופין, עתר המערער כי נקל בעונשו. 3. הרשעות המערער בידי בית המשפט המחוזי נסמכת על ממצאים שבעובדה ומהימנות, וכידוע ההלכה הנוהגת היא כי אין בית משפט שלערעור נוהג להתערב בממצאים מסוג זה, נוכח יתרונה של הערכאה הדיונית המתרשמת מהעדים המופיעים בפניה באופן ישיר ובלתי אמצעי. אולם לא רק מחמת הלכה זו סברנו כי דינו של הערעור כנגד ההרשעה להדחות, אלא בעיקר משום שמארג הראיות אותו הציגה המשיבה, לא היה יכול להוביל לתוצאה שונה. להלן נבהיר את דרכינו: א) כאמור, בשלב כלשהו של המרדף ניסתה השוטרת קרן אלבז לחסום את דרכו של הרכב הנמלט, לאחר שנהגו הסיטו לדרך עפר. השוטרת הספיקה לרשום את מספרו של הרכב על כף ידה, וחשובה מכך העובדה שהיא העידה כי ראתה את פניו של הנהג הנמלט כששעט לעברה וחלף על פניה. ביחס לעדותה של אלבז קבע בית המשפט קמא (ראו עמ' 36 להכרעת הדין) כהאי לישנא: "מהימנת עלי עדותה כי היתה מרוכזת וממוקדת אותה שעה במכונית הקרבה מולה, הטויוטה נסעה אותה שעה בדרך עפר במהירות הנמוכה מן הסתם ממהירות נסיעה על הכביש". ב) לו עמדה עדותה של אלבז לבדה, אפשר שהיה צריך להכריע את הכף לזכות המערער. אולם, לעדות זו מצטרפת עדותו של סייר האוויר חג'ג', שכאמור שמר על קשר עין רצוף עם הרכב הנמלט, עד שעצר באותה חצר בישוב רהט. יתרה מכך, חג'ג' ראה את נהגו של הרכב יוצא ומתרחק ממנו, ועל פי הנחייתו איתר אותו סבגי ועצרו. ג) אין חולקין כי רכב הטויוטה בו הבחין חג'ג, שייך למערער, והרי מפתחות הרכב גם נמצאו בחזקתו. בעקבות כך הוא נשאל למעשיו באותו בוקר וטען כי היה בדרכו לעבודה, אולם לא הצליח להציע תשובה משכנעת לשאלה מדוע נמצא הולך ברגל ולא נוסע במכוניתו למקום העבודה כפי שהוא נוהג יום יום. לא זו אף זו, השוטר סבגי העיד (ראו עמ' 18 לפרוטוקול): "זכור לי שכשניגשתי לטויוטה בחניה מכסה המנוע שלה היה חם מאד, היה ריח של ברקסים חריף מהצמיגים זה רכב אוטומטי שאפשר להבחין בריח חריף של שחיקת בלמים וצמיגים". נוכח דברים אלה, שגם בהם נתן בית המשפט המחוזי אמון, שוב אין ספק כי נעשה שימוש תכוף באותה טויוטה, והצבעתו על סייר האוויר חג'ג' עליו כרכב הנמלט, היתה מדויקת. אנו סבורים כי הראיות שאת תמציתן פרטנו, מבססות היטב את התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי, ולפיכך לא מצאנו כי נפלו פגם או שגגה בהרשעת המערער. זו מסקנתנו גם באשר לעונש. המערער חטא בשורה של עבירות אשר היו כרוכות ביצירת סיכון של ממש לצבור הנהגים שנקלע לדרכו, ועל כן העונש שהושת עליו הנו ראוי והולם את רמת הענישה הנוהגת בתחום זה. הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ח בתשרי התשס"ט (27.10.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07067260_O02.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il