פלוני נ. פלוני

החלטה בתיק ע"א 6725/18 בבית המשפט העליון ע"א 6725/18 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת ה' גורביץ שינפלד מיום 13.09.2018 בתלה"מ 62117-09-16 ובתיקים קשורים לדחות את בקשת המערערת לפסול עצמה מלדון בעניינה בשם המערערת: עו"ד מתן חודורוב פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ה' גורביץ שינפלד) מיום 13.9.2018 בתלה"ם 62117-09-16 ובתיקים קשורים לדחות את בקשת המערערת לפסול עצמו מלדון בעניינה. 1. המערערת והמשיבה הן בנות זוג לשעבר. בשנת 2012 נולד למערערת הקטין ע' (להלן: ע'), והמערערת והמשיבה הגישו בקשה לאימוצו על ידי המשיבה. באמצע שנת 2015 הרתה המערערת פעם נוספת. תוך כדי הליך האימוץ וטרם לידת הקטין הנוסף נפרדו המערערת והמשיבה. הקטין ס' (להלן: ס' וביחד: הקטינים), נולד כחודשיים לאחר שהשתיים הפרידו את מגוריהן בראשית חודש פברואר 2016 וצו האימוץ בעניינו של הקטין ע' ניתן בחודש מאי 2016. בין המערערת והמשיבה מתנהלים שלושה הליכים הנשמעים במאוחד בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בעניין מזונות, משמורת ובעניין המפגשים עם הקטינים. ביום 1.7.2018 התקיים בין הצדדים דיון, שבמהלכו הורה בית המשפט כי המפגשים בין ס' ובין המשיבה יתקיימו ללא נוכחות המערערת, משום שהיא מביעה התנגדות לקיום קשר בין ס' ובין המשיבה. ביום 16.7.2018 ניתנה החלטה נוספת שעניינה משמורת הקטינים והמפגשים עמם. זאת, לאחר שהמערערת לא הביאה את ס' למפגשים עם המשיבה כפי שנקבע בהחלטות קודמות. במסגרת ההחלטה הנ"ל נקבע – בין היתר – כי "כלל עמדות הגורמים המקצועיים היא כי טובת שני הקטינים היא להמשך מפגשים ובירור מעמדה של הנתבעת [המשיבה] כדמות הורית עבור הקטין ס'" (ההדגשה הוספה). נקבע כי ככל שהמערערת לא תביא את ס' למרכז הקשר למפגשים שייקבעו בהתאם להנחיות גורמי הרווחה או לא תביא את ע' למרכז הקשר למפגשים בנוכחותו, ככל שייקבעו כאלה, המשמורת הזמנית על ע' תועבר למשיבה (חלף משמורת משותפת המתקיימת בין הצדדים כעת). בית המשפט עמד על כך שזהות הורה משמורן נגזרת מיכולתו של אותו הורה לספק לקטין את מלוא צרכיו הרגשיים, וכי הגורמים המקצועיים מצאו כי טובת הקטינים שניהם היא כינון קשר והמשך המפגשים עם המשיבה. על כן, נקבע כי סיכול המפגשים על ידי המערערת פוגע בשלמות נפשם של הקטינים – עניין הנושא משקל בבחינת שאלת המשמורת. לשלמות התמונה יצוין כי על שתי החלטות אלו הגישה המערערת בקשת רשות לערער ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע. ביום 17.7.2018 הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ס' ג'יוסי) על עיכוב ביצוע חלקה של ההחלטה מיום 16.7.2018 הנוגע לאפשרות העברת המשמורת על ע' והתיק נקבע להמשך טיפול. 2. בהמשך לכך הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב, בין היתר, בטענה כי החלטות המותב ובראשן ההחלטה מיום 16.7.2018 נוגדת החלטות קודמות בכל הנוגע למעמדה של המשיבה כלפי ס'. עוד נטען כי החלטות המותב סותרות החלטות של ערכאת הערעור ושל בית משפט זה באופן המעיד כי דעתו "נעולה", לכל הפחות בעניין הסדר המשמורת של ע'. ביום 13.9.2018 נדחתה הבקשה. תחילה ציין בית המשפט כי ההליכים בין הצדדים מתנהלים באופן אינטנסיבי מזה כשנתיים, וכי ההחלטות שניתנו בעניין שני הקטינים ניתנו על יסוד תסקירי גורמי הרווחה, עמדת האפוטרופוס לדין וחוות דעת של גורמים מקצועיים. בית המשפט קבע כי לא ניתן לומר כי החלטות אלו מעידות על משוא פנים של המותב, וכי הן ניתנו "לאחר ששמעתי בנפש חפצה את עמדות שני הצדדים [...] כמו כן, נחקר המומחה ונשמעו גורמי מקצוע". הודגש כי המפגשים עם הקטינים נקבעו בהתאם להמלצות הגורמים המטפלים ובשים לב לעקרון טובת הילד. הוטעם, כי אף אם המערערת אינה שבעת רצון מהחלטות אלו, הדרך להשיג עליהן היא במסלולי ההשגה הקבועים בדין. מכל מקום, בית המשפט הדגיש כי בעניין הסדר המשמורת של ע' נקבע ההליך להמשך הדיון ועל כן לא ברורה טענת המערערת לפיה שאלה זו הוכרעה על ידי המותב. באשר לטענת המערערת כי בית המשפט לא הכריע בבקשות תלויות ועומדות צוין כי ההכרעה בהן עוכבה לנוכח הגשת בקשת הפסלות מושא הערעור דנן והצורך להכריע בבקשה זו קודם להכרעה בבקשות אחרות שהוגשו על ידי המערערת. עוד נדחתה טענת המערערת באשר ליחס של בית המשפט כלפיה, תוך שצוין כי אין לטענה זו כל בסיס, כפי שאף ציינו יתר הצדדים להליך בתשובות שהגישו לבקשה. בשולי הדברים ציין בית המשפט כי טענות המערערת באשר לתיקון פרוטוקול הדיון ייבחנו במסגרת בקשה נפרדת שהגישה בנושא זה, וכי ממילא אין באלו כדי להקים עילת פסלות. בית המשפט הדגיש כי דעתו אינה "נעולה", אין לו כל עניין אישי בהליך וכי בכוונתו לאפשר למערערת את יומה בבית המשפט באופן מלא. לבסוף, נפסק כי אין ממש בטענה כי ההחלטה מיום 17.7.2018 עומדת בסתירה להחלטות קודמות. נקבע כי מעמדה של המשיבה כלפי ס', וכפועל יוצא מכך הקשר ביניהם, היא סוגיה השזורה במחלוקת ותיגזר מהכרעה בהליכים מושא ערעור זה. 3. מכאן הערעור בו שבה המערערת על טענותיה בפני בית המשפט קמא. בתמצית, עיקר טענות המערערת הן כי החלטות המותב בעניין משמורת הקטינים והמפגשים עמם "מענישות" את הקטינים והופכות את ע' "לכלי מיקוח ולחץ [...] בידיה של המשיבה". המערערת מוסיפה כי בית המשפט נמנע מלציין בפרוטוקול הדיון מיום 1.7.2018 כי המשיבה "ישבה וצחקקה" במהלך חקירת המערערת. כמו כן, מלינה המערערת על החלטות דיוניות שונות ועל התנהלות המותב שלדבריה קטע את דבריה והשמיע כלפיה הערות פוגעניות במהלך הדיון ביום 1.7.2018. בנוסף, מציינת המערערת כי בית המשפט חרג מסמכותו בהחלטה מיום 16.7.2018 שבה ציין כי יש להמשיך ולברר את מעמד המשיבה כדמות הורית לס', שעה שעניינם של ההליכים מושא הערעור דנן הוא אך בתביעה למשמורת ולא להורות. עוד נטען כי ההחלטה מיום 16.7.2018 בעניין המשמורת של ע' עומדת בניגוד להמלצות הגורמים המקצועיים. הוטעם כי הסנקציה העונשית הגלומה בהחלטה על העברת המשמורת הזמנית על ע' למשיבה ככל שהמערערת לא תביא אותו למפגשים, מעידה על "נעילת" דעתו של המותב. לבסוף, מעלה המערערת טענות באשר לעמדות הגורמים המקצועיים ולהחלטת בית המשפט בהתבסס על עמדות אלו. לשיטת המערערת, כל אלה מצדיקים את פסילת המותב. 4. ביום 2.10.2018 נדחתה על ידי בקשת המערערת להורות על הפסקת ההליך בבית המשפט קמא עד להכרעה בערעור דנן, ולאחר שעיינתי בערעור על נספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. ככלל, מרבית טענות המערערת מופנות נגד החלטות שונות שניתנו במהלך ההליך, ובפרט אלו הנוגעות למשמורת הקטינים ולמפגשים עמם. כפי שנפסק, הדרך להשיג על החלטות מעין אלה היא באמצעות מסלולי הערעור הקבועים בדין, ולא באמצעות הגשת בקשת פסילה וערעור עליה (ע"א 1787/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (1.5.2018)). עיון בהחלטות בית המשפט קמא שאליהן מפנה המערערת מעלה כי אלו ניתנו לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים, תוך מתן משקל לעמדות הגורמים המקצועיים. ככל שהמערערת סבורה כי נפל פגם בחוות דעת שעליהן התבסס בית המשפט, פתוחה בפניה הדרך להשיג עליהן לגופם של דברים ובמסלול הקבוע לכך בדין, כאמור. כפי שציין בית המשפט קמא בהחלטתו, דעתו אינה "נעולה" והוא פתוח לשמוע את טענות הצדדים, לרבות אלו של המערערת, בכל הנוגע למשמורת הקטינים ובהליך שטרם מיצה עצמו בנושא זה. באשר לטענות בדבר התבטאויות המותב במהלך הדיון ביום 1.7.2018 – עיון בפרוטוקול מעלה כי אין בו זכר לטענות המערערת והבקשה שהמערערת הגישה לתיקון הפרוטוקול, תתברר ותוכרע בנפרד. הטענות הנוגעות לסנקציה שהוטלה על המערערת בגין אי הבאת ע' למפגשים אף הן אינן מלמדות על "נעילת" דעתו של המותב ואינן מגלות עילת פסלות. לבסוף, איני סבורה כי ההחלטה מיום 16.7.2018 סותרת החלטות קודמות בכל הנוגע לבחינת מעמדה ההורי של המשיבה בנוגע לקטין ס'. בהחלטתו התייחס בית המשפט קמא לעמדות הגורמים המקצועיים, ובצדק ציין בהחלטה בעניין בקשת הפסלות, כי שאלת הקשר בין המשיבה לס' רלוונטית להכרעה במחלוקות שבין הצדדים. 5. סיכומם של דברים – לא מצאתי בטענות המערערת בסיס לחשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסילת המותב. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ח בתשרי התשע"ט (‏7.10.2018). ה נ ש י א ה _________________________ 18067250_V02.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il