קצי אבו טביך נ. משרד הביטחון/מתאם הפעולות בשטחים

בבית המשפט העליון עע"מ 67183-07-25 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוב השופט חאלד כבוב המערער: קצי אבו טביך נגד המשיבה: מתאם פעולות הממשלה בשטחים – ועדת מאוימים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 24.7.2025 בעת"מ 32478-06-25 שניתן על ידי כבוד השופטת תמר בר-אשר בשם המערער: עו"ד רועי שרמן פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת תמר בר-אשר) מיום 24.7.2025 בעת"מ 32478-06-25, במסגרתו נדחתה עתירה מנהלית כנגד החלטת מתאם הרווחה במנהל האזרחי (להלן: מתאם הרווחה). לצד הערעור הוגשה בקשה למתן צו ביניים עד להכרעה בערעור. ביום 9.6.2025 פנה המערער למתאם הרווחה, בבקשה למתן היתר זמני לשהייה בשטחי ישראל כיוון שהמערער מאוים בשל נטייתו המינית (להלן: הבקשה). לפי הבקשה, המערער "בחר לפתוח [...] מקום מפגש להומואים בשטחי הרש"פ" (להלן: מקום המפגש. סעיף 1 לבקשה, שצורפה כנספח לעתירה, בעמ' 30). לאחר שמפגשים אלו דווחו לרשויות, זומן המערער להתייצב לחקירת המשטרה הפלסטינית, ולאחר שלא עשה כן, הוצא כלפיו צו חיפוש ומעצר, שצורף לבקשה (להלן: הצו). העותר שהה במקום המפגש בעת שהמשטרה הפלסטינית הגיעה אליו בכדי לממש את הצו, ולדבריו, הוא נמלט מהמקום. משלב זה החל המערער להסתתר, תוך שהוא עובר מספר מקומות מסתור בעקבות איומים על חייו וניסיונות רצח. לבסוף, ביום 7.6.2025, עבר המערער לשטח ישראל ובסמוך לאחר מכן הגיש את הבקשה למתאם הרווחה. ביום 12.6.2025 נמסר למערער כי הוחלט לדחות את בקשתו, נוכח התרשמות מתאם הרווחה כי הצו שצירף לבקשה אינו אותנטי. בו ביום הגיש המערער עתירה מנהלית נגד ההחלטה, ובצידה בקשות למתן צו ביניים ולפטור מתשלום אגרה. ביום 8.7.2025 דחה בית המשפט קמא את הבקשה לפטור מתשלום אגרה, ובהמשך ניתנו שלוש ארכות למועד האחרון לתשלום האגרה. ביום 23.7.2025 חלף המועד האחרון לתשלום, וביום 24.7.2025 ניתן פסק הדין של בית המשפט קמא, ובו נדחתה העתירה והוטלו על המערער הוצאות בסך 5,000 ש"ח. בפסק הדין הובהר כי די באי-תשלום האגרה על מנת לדחות את העתירה, ועם זאת, נפסק כי, מכל מקום, דינה להידחות הן על הסף, והן לגופם של דברים. תחילה צוין כי המערער פעל בחוסר ניקיון כפיים כאשר נכנס, שלא כדין, לישראל, עוד בטרם פנה למתאם הרווחה, והמשיך לשהות בישראל גם לאחר שנדחתה בקשתו, ומבלי שניתן לו צו ביניים. בנוסף, הובהר כי העתירה נעדרת פרטים ומסמכים מהותיים. הטענות העובדתיות שהועלו בבקשה נטענו ללא ציון מקומות, שמות ומועדים, וגם הצו שצורף לבקשה לא כלל פרטים רלוונטיים. כך, לדוגמה, בצו לא צוינו כתובות, ואף לא מופיעה בו כל התייחסות לנטייתו המינית של המערער – אלא רק לכך שהמערער נחשד כמי שעבר עבירות פליליות. יתרה מזאת, צוין כי המערער לא הסביר סתירות לכאוריות העולות מגרסתו. לבסוף, צוין כי היה מקום לדחות את העתירה לגופה, בשים לב לשיקול הדעת הרחב המוקנה למתאם הרווחה. על פסק דין זה הוגש הערעור דנן. בערעור נטען כי בית המשפט שגה כשדחה את העתירה בשל אי-תשלום אגרה, וזאת שכן המערער הגיש, עובר למתן פסק הדין, בקשה להארכת המועד לתשלום האגרה. עוד נטען כי היה מקום להתערבות בית המשפט בהחלטת מתאם הרווחה שכן זו התקבלה מבלי שהעותר זומן לראיון, ותוך התעלמות מהראיות המהותיות שהוא הציג. לאחר עיון בערעור, על נספחיו, ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, החלטנו לדחות את הערעור ללא צורך בתשובה. זאת, בהתאם לסמכותנו לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר חלה בהליך מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. הטעם לכך הוא, בראש ובראשונה, היעדר פירוט רלוונטי בבקשה, ודלותן של האסמכתאות התומכות בה. אין צורך להכביר במילים על רגישותן של טענות למאוימות, ועל מידת החשיבות שיש במסלול זה עבור הפונים אליו. אך עובדה זו, כשלעצמה, אינה מאיינת את חובת הפונה לבסס את בקשתו על יסודות מוצקים (ראו: בג"ץ 5516/17 אבו עראם נ' משרד הביטחון, פסקה 4 (9.8.2017); בג"ץ 6699/16 פלוני נ' משרד הביטחון, פסקה 7 (7.12.2017)). לא ניתן לטפל כראוי בבקשה למאוימות אם היא מחסירה פרטים עובדתיים מהותיים; אם היא כוללת סתירות מהותיות, אך נמנעת מלהבהיר אותן; או אם אין לה תימוכין מינימאלי במסמכים (ככל שלפונה יש גישה למסמכים אלה). הערעור שבפנינו מגלה את כל שלושת הפגמים הללו. ראשית, הבקשה אינה כוללת, הלכה למעשה, כמעט אף אחד מהפרטים העובדתיים המהותיים שהיו עשויים לאפשר בדיקה יסודית של האירועים הקשים המתוארים בה. כך, לדוגמה, הבקשה אינה מציינת כלל היכן הפעיל המערער את מקום המפגש – לא כתובת המקום, ואף לא היישוב בו הוא ממוקם (כל שנאמר הוא שמקום המפגש נמצא "בשטחי הרש"פ"). בדומה, לא מצוין לאיזה כתובת, או יישוב, נמלט המערער (למעט ציון העובדה כי הוא נמלט, בשני מקרים שונים אל "מקום אחר בשטחי הרש"פ"). בנוסף, המערער אינו מספק שמות של אף אחד מהגורמים המוזכרים בבקשתו – כך, לא מצוינים שמותיהם של מי ששיתפו איתו פעולה בהפעלת מקום המפגש; שמותיהם של "נכבדי הכפר" שפרסמו מודעה נגד מעשי המערער; או שמותיהם של הגורמים שניסו לרצוח את המערער (כשחלק מהגורמים, לדבריו, הם בני משפחתו). שנית, צו החיפוש והמעצר שהוצא בעניינו של המערער מתוארך ליום 15.7.2024, ובעתירה נטען כי בעקבות כך, ביום 7.6.2025, הוא נמלט לשטח ישראל. עניין זה מעלה ספקות באשר לגרסת המערער, שכן הוא אינו מספק כל התייחסות לפרק זמן של כשנה, במהלכה הוא, לדבריו, נמלט מרודפיו ושהה במקומות שונים בשטחי הרשות הפלסטינית (השוו: עע"מ 3819/24 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים – ועדת המאוימים, פסקה 17 (5.8.2024); בג"ץ 68166-12-24 פלוני נ' מתאם רווחה במנהל האזרחי, פסקה 11 (23.3.2025)). לבסוף, המסמך היחיד שצורף לבקשה היה הצו, אלא שכפי שציין בית המשפט קמא – צו זה אינו מתייחס כלל לנטייתו המינית של המערער, או להפעלת מקום המפגש. כל שנאמר בו הוא כי על המשטרה הפלסטינית לעצור את המערער "לצורך העמדתו לדין במספר עבירות [...] מאחר והוא (כיום, על תקן) של נמלט" (כך לפי תרגום הצו שצירף המערער כנספח לערעור, בעמ' 29). וודאי שעובדה זו אינה מקימה, כשלעצמה, עילה כלשהי למתן היתר שהייה זמני. יתרה מזאת, מתאם הרווחה קבע כי הצו אף אינו נחזה להיות אותנטי, ובשים לב למומחיותו של המתאם, לא מצאנו טעם להתערב בקביעה זו (ראו: עע"מ 5676/24 פלוני נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון, פסקאות 7-6 (16.7.2024); עע"מ 58476-12-24 פלוני נ' מתאם הרווחה במנהל האזרחי, פסקה 11 (18.2.2025); עע"מ 76147-12-24 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים – ועדת מאוימים, פסקה 12 (20.2.2025)). למעלה מן הצורך, יוער כי האמור לעיל נשען על הבקשה הנוכחית שהגיש המערער, וברי כי אין בכך כדי למנוע ממנו להגיש בקשה עדכנית, מפורטת ומבוססת כדבעי (ראו: סעיף 4(א)(14) לנוהל המנהל האזרחי "קבלת היתר חריג למטרת 'צרכי רווחה'" (2025), המתייחס להגשת "בקשה לשיקול מחדש" של החלטה קודמת של מתאם הרווחה). נוכח האמור לעיל, הערעור נדחה. ממילא מתייתרת הבקשה למתן צו ביניים עד להכרעה בערעור. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב באב התשפ"ה (‏6.8.2025). עופר גרוסקופף שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת חאלד כבוב שופט