קטינה אורי ובניו בע"מ נ. נ.ת.מ. ניהול מגדל ירון מילר בע"מ

בבית המשפט העליון ע"א 6709/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: קטינה אורי ובניו בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. נ.ת.מ. ניהול מגדל ירון מילר בע"מ 2. נציגות הבית המשותף, רח' ההגנה 13, ראשון לציון ערעור על החלטת המפקח על רישום המקרקעין בחולון, א' שלומאי, מיום 4.10.2021 בתיק 3/298/2020 בשם המערערת: עו"ד יעקב בוטניק פסק-דין ערעור על החלטת המפקח על רישום המקרקעין בחולון (א' שלומאי; להלן: המפקח) מיום 4.10.2021 בתיק 3/298/2020 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. עניינו של ההליך נושא הערעור דנן בתביעה כספית שמנהלות המשיבות – גוף מתחזק של בית משותף בראשון לציון, ונציגוּת הבית המשותף – נגד המערערת. ביום 29.9.2021 הגישה המערערת בקשה לעיכוב ההליכים בתיק עד להכרעה בתביעה שהגישה ללשכת המפקח על רישום המקרקעין באשדוד. למחרת היום, לאחר קבלת תגובת המשיבות, דחה המפקח את הבקשה וציין כי דיון ההוכחות שנקבע ליום 5.10.2021 יתקיים במועדו. בהמשך הגישה המערערת בקשה לעיון מחדש בהחלטה זו וכן בקשת הבהרה בנוגע אליה, וביום 3.10.2021 נתן המפקח החלטה שבה ציין כי אין בטענותיה של המערערת כדי לשנות מהחלטתו שלא לדחות את הדיון. עוד צוין בהחלטה, בין היתר: "חרף הצהרותיו של ב"כ [המערערת] ונזיפותיו הקשות בי וב[משיבים] – תיק המוצגים טרם הונח על שולחני עד למועד כתיבת החלטה זו". ביום 4.10.2021 הגישה המערערת בקשה לדחיית הדיון והסבירה כי מנהלה עבר בדיקה אצל מומחה למחלות לב בעקבות לחצים בחזה, והלה המליץ על מנוחה של 4-3 ימים. עוד ציינה המערערת כי בא-כוחה שהה בקרבת חולת קורונה, ביצע בדיקת קורונה ושוהה בבידוד. בהחלטה מהמשך אותו היום קבע המפקח: "על פניו האישור הרפואי שהוגש אינו תקף להליכים דיוניים. כמו כן ב"כ [המערערת] לא הצהיר האם הוא מחויב בבידוד. בקשה מתוקנת ככל שתוגש, תוגש עד השעה 14:00 היום. לעת הזאת הדיון מחר מתנהל במועדו." בהמשך יום 4.10.2021 הגישה המערערת בקשה לפסילת המפקח מלדון בהליך עקב "התנהלותו המגמתית, המזלזלת והשערורייתית" כלפיה וכלפי בא-כוחה. המערערת הלינה בבקשתה, בין היתר, על כך שהמפקח דחה את בקשתה לעיכוב ההליכים בתיק "כמעט בד בבד" עם קבלת תגובת המשיבות, בהחלטת "פתקית" קצרה ומבלי להתייחס לטענותיה. עוד ציינה המערערת כי במסגרת הבקשה לעיון מחדש שהגישה למפקח, היא "הודיעה מראש כי ככל שהבקשה לא תתקבל, היא תשקול הגשת [...] בקשה לפסילת המותב עקב גיבוש עמדה שלילית ביחס ל[מערערת] ללא כל הצדקה". בהקשר זה הלינה המערערת גם על העובדה שבקשותיה להבהרה ולעיון מחדש נדחו בהחלטה קצרה וללא הנמקה מספקת, ולשיטתה התייחסותו של המפקח ל"נזיפותיו הקשות" של בא-כוחה בו ובמשיבים מעידה על משוא פנים, שכן המפקח "הכניס את עצמו באותה סירה יחד עם [המשיבים], תוך שהוא מגנה את נזיפות ב"כ [המערערת] בהם". המערערת הוסיפה וטענה כי המפקח נוהג ב"מגמתיות מובהקת" נגדה ו"בעקשנות דווקאית וילדותית" ביחס לבקשות ולטענות שהעלתה. לצד כל זאת העלתה המערערת השגות על ההחלטה שלא לדחות את דיון ההוכחות, ועל כך שהמפקח "העז בעזות מצח" לדרוש מבא-כוחה להמציא אישור לחובתו לשהות בבידוד. החלטה זו, כך נטען, מהווה ניסיון של המפקח לנצל את סמכותו "למטרות זרות, משיקולי אגו ויוקרה". לבסוף טענה המערערת כי בכוונתה להגיש על המפקח תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים, ולשיטתה עובדה זו מהווה "נימוק נוסף ומכריע" לפסילת המפקח. בהמשך יום 4.10.2021 דחה המפקח את הבקשה לפסילתו, בציינו כי הבקשה מבוססת בעיקרה על אופן ניהול התיק ועל החלטות שאינן לשביעות רצונה של המערערת – וכי טענות אלו אינן מקימות עילת פסלות ומקומן בהליכי ערעור. עוד ציין המפקח כי כוונה להגיש תלונה למי מהגורמים הממונים עליו, אף היא אינה מבססת עילת פסלות. המפקח הוסיף כי הוא איננו סבור שיש בהחלטותיו "שמץ של חשש למשוא פנים כלפי מי מהצדדים", שכן מדובר בהחלטות דיוניות שניתנו בהתאם לסדרי הדין; וכי טענותיה של המערערת "לגופו של תיק" יידונו במסגרת הדיון. לבסוף חייב המפקח את המערערת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,500 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזרת המערערת על הטענות שהעלתה בפני המפקח. המערערת סבורה כי המפקח שגה בהחלטתו שלא לדחות את הדיון נוכח טעמיהם הרפואיים של מנהלה ובא-כוחה, וטוענת כי המפקח "מעל בחובתו" בכך שדחה את בקשת המערערת מבלי לבדוק מבעוד מועד את הנחיות משרד הבריאות בנוגע לחובת בידוד. בהתנהלותו זו, כך נטען, "המפקח סיכן את באי בית המשפט בכלל ואת השוהים באולם השיפוט בפרט [...] בהידבקות במחלת הקורונה"; ולגישת המערערת ההחלטה אף מעידה על "ניצול לרעה של סמכות המפקח למטרות זרות, על מנת 'לסגור חשבון'". עוד עומדת המערערת על טענתה בדבר היעדר הנמקה מספקת של החלטות המפקח, ולשיטתה החלטות אלו אינן החלטות דיוניות גרידא אלא ביטוי ל"מגמתיות בולטת לעין", למשוא פנים ול"שימוש לרעה בכוח השפיטה באופן כוחני". עוד מלינה המערערת על כך שהמפקח לא נימק את החלטתו לחייבה בהוצאות לטובת אוצר המדינה בעת דחיית בקשת הפסלות. לבסוף מבקשת המערערת להורות על עיכוב ההליכים בתיק שמתנהל בפני המפקח עד להכרעה בערעור דנן. דין הערעור להידחות. טענות המערערת ממוקדות רובן ככולן בהחלטות שנתן המפקח בנוגע לאופן הניהול ההליך, וחרף ניסיונה לעטות עליהן אצטלה מהותית, מדובר בהחלטות דיוניות מובהקות אשר אינן מקימות עילת פסלות (ע"א 1411/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (30.3.2021)). לכך מתווספת העובדה שהמערערת ציינה בעצמה כי הודיעה למפקח שתגיש בקשת פסלות ככל שבקשתה לעיון מחדש תידחה – וכפי שנפסק בעבר, אין להלום שימוש בטענת פסלות כ"חרב מתהפכת" מעל לראשו של מותב, שבה ישתמש בעל הדין ככל שלא יהיה שבע רצון מההחלטות שתינתנה (ע"פ 3296/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (1.6.2021)). בנוסף, נפסק כי הגשת תלונה נגד מותב אין בה כדי להקים עילה לפסילתו (ע"א 585/21 נבוא פיננסים ומשכנתאות בע"מ נ' אולשטיין, פסקה 6 (3.2.2021)) – והדבר נכון מקל וחומר ביחס לכוונה להגשת תלונה בעתיד. למעלה מן הצורך אציין כי עיון בערעור ובנספחיו אינו מגלה בסיס לטענת המערערת בדבר משוא פנים נגדה מצד המפקח. לבסוף יודגש כי אין מקום ללשון הבוטה והמשתלחת שבה נקטה המערערת בבקשת הפסלות ובערעור שלפניי, ואין בה כדי להוות תחליף לטענות לגופו של עניין (ע"א 1897/21 אגמי נ' בן ימיני, פסקה 7 (‏19.4.2021)). נוכח זאת התלבטתי אם להטיל על המערערת הוצאות לטובת אוצר המדינה, אך לפנים משורת הדין ובשים לב לעובדה שהמערערת חויבה בהוצאות כאמור במסגרת דחיית בקשת הפסלות – זו הפעם לא ייעשה צו להוצאות בערעור. אשר על כן, הערעור נדחה ללא צו להוצאות, ומשכך מתייתר הצורך להכריע בבקשת המערערת לעיכוב ההליך המתנהל בפני המפקח. ניתן היום, ‏י"ג בחשון התשפ"ב (‏19.10.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21067090_V01.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il