פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6709/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6709/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: חסין בריכאת נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 4.7.06 בתפ"ח 1031/06 שניתן על ידי כב' השופטים ו' מרוז, ר' כץ, וא' ואגו תאריך הישיבה: י"ב בחשון התשס"ח (24.10.07) בשם המערער: עו"ד לאה צמל בשם המשיבה: עו"ד יעל שרף פסק-דין השופט ע' פוגלמן: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים ר' יפה-כץ; ו' מרוז; א' ואגו), שלאחר שהרשיע את המערער בעבירה של יבוא וסחר בנשק ובעבירות לפי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד – 1954, גזר עליו עונש מאסר בפועל בן 11 שנה (בניכוי ימי המעצר). 1. בעקבות הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, הודה המערער בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו. לפי המיוחס באישום הראשון, במהלך חודש יוני 2005, בסיני שבמצרים, קשר המערער קשר עם אחרים לחצות את גבול ישראל ממצרים ולייבא לישראל כלי נשק. הקושרים הגיעו לגבול ישראל בטנדר, ונשאו עמם ארבעה שקים, שבכל אחד מהם היו ארבעה רובים מסוג קלצ'ניקוב וארבע מחסניות. כשהגיעו לגבול ירדו מהרכב כשהם נושאים עמם את הרובים והמחסניות, ונכנסו לישראל שלא כדין. הם צעדו בשטח מדינת ישראל, וכעבור ארבעה ימים חברו לשניים אחרים, ואחד הקושרים (נעמאן) מסר לאחרים את הרובים והמחסניות תמורת תשלום. לאחר מכן חזרו הקושרים לגבול ישראל-מצרים, ויצאו את תחומי מדינת ישראל – שלא כדין – למצרים. תמורת מעשים אלה שילם נעמאן למערער סך של 2000 לירות מצריות. באישום השני יוחסה למערער קשירת קשר עם אחרים לחצות שלא כדין את גבול ישראל-מצרים ולהכניס לישראל ששה אנשים, תושבי סין (להלן – הסינים). במסגרת הקשר הנ"ל, המערער ושותפיו לקשר חצו את הגבול ונכנסו לישראל עם הסינים, ולאחר שצעדו בשטח ישראל כשלושה ימים נעצרו על ידי כוחות הבטחון. על יסוד הודאתו כאמור, הורשע המערער בביצוע עבירות של יבוא וסחר בנשק לפי סעיף 144ב(2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977; ביצוע עבירה על ידי מסתנן לפי סעיף 5 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד – 1954 (להלן – החוק למניעת הסתננות); עבירה של הסתננות לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות; ועבירה של מתן סעד למסתנן לפי סעיף 6 לחוק למניעת הסתננות. 2. בגזר דינו עמד בית המשפט המחוזי על חומרתן של עבירות סחר בנשק וייבואו, על הרקע של הסתננות תושבי סיני לתחומי מדינת ישראל, ועל הצורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירות מעין אלה. בית המשפט לא התעלם מכך שהסכום הכספי שקיבל המערער תמורת מעשיו נמוך ביחס, אך קבע, כי אין לייחס לגובה התמורה משקל רב. חומרת המעשים נובעת מכמות כלי הנשק שהוברחה ומסוג כלי הנשק שמעמידים בפני תושבי המדינה סכנה רבה. בית המשפט הוסיף ועמד גם על החומרה הנובעת מההסתננות לתחומי מדינת ישראל ומהברחת ששה אזרחים סיניים לתחומי המדינה, על רקע הקושי בהגנה על הגבול בין ישראל למצרים וריבוי מעשי ההסתננות דרכו. על יסוד טעמים אלה, גזר בית המשפט על המערער 11 שנות מאסר לריצוי בפועל. לכך מכוון הערעור שלפנינו. 3. באת כוחו המלומדת של המערער עמדה לפנינו על שורה של טעמים בגינם יש, להשקפתה, להקל בדינו של המערער. לטענתה, חורג גזר הדין ממדיניות הענישה המקובלת בהתחשב במספר כלי הנשק שהוברח, חלקו השולי של המערער בקשר, הודאתו ושיתוף הפעולה מצידו, אשר הניב את כתב האישום גם בגין האישום הראשון, שפרטיו לא היו ידועים למשטרה, והעדר ידיעה מצידו באשר ליעדו של הנשק. לטענתה, גם בנושא הברחת הפועלים הזרים תפקידו של המערער היה שולי, ולא היה מקום להחמיר אתו מעבר לצעדים שננקטו נגד התושבים הסיניים אשר שוחררו ממשמורת. המדינה עותרת להשארת גזר הדין על כנו, מטעמיו של בית המשפט המחוזי. 4. הברחת כלי נשק קטלניים לישראל מצריכה ענישה מרתיעה. כפי שנפסק: "במציאות הבטחונית הקשה בה חיה מדינת ישראל, מוטלת חובה על בתי המשפט להעניש בחומרה את אלה המורשעים בעבירה של יבוא נשק ובעבירות דומות. במיוחד כך שעה שהדבר נעשה תוך חדירה דרך אחד מגבולותיה של ישראל. אף אם אין הוכחה ישירה שהנשק המוברח מיועד לידיהם של מחבלים, הרי שיש ליתן משקל לסוג הנשק ולכמותם של כלי הנשק. כאשר מדובר בהברחה של רובים מסוג קלצ'ניקוב, כפי שהיה במקרים שעל הפרק, ניתן להניח שהנשק יגיע לידי גורמים עוינים לישראל. לכן, צריכה הענישה להיות קשה ומכאיבה, מתוך תקווה כי תביא להרתעה של אלה העוסקים בהברחות של כלי נשק" (ע"פ 4043/05 מדינת ישראל נ' בניית (לא פורסם, 10.8.06) השופט א' גרוניס). דברים אלה יפים גם בענייננו. התמריץ הכלכלי הקיים להברחת נשק דרך גבול קשה להגנה, והסיכון הרב לבטחון הציבור ושלומו כפועל יוצא של הברחת כלי נשק, בין אם ימצאו דרכם לגורמים עויינים ובין אם יועברו לגורמים פליליים, מצריכים ענישה מרתיעה, וככלל, שיקולי הענישה עליהם עמד בית המשפט המחוזי מקובלים אף עלינו. בצד האמור ראינו ליתן משקל להודאתו של המערער, ולחשיפתו את פרטי פרשת הברחת הנשק, עת נעצר בגין הפרשה נושא האישום השני. טעם זה, על רקע חלקו היחסי המוגבל בפרשת הברחת הנשק, מצדיק הקלת מה בענשו. אנו מעמידים אפוא את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער על עשר שנים (בניכוי ימי המעצר). ניתן היום, ט"ז בחשון התשס"ז (28.10.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06067090_M03.doc נב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il