פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6700/19

אליעזר דוד הברפלד נ. מבקר המדינה

העותר ביקש להורות למבקר המדינה לפתוח בביקורת על התנהלות עיריית תל אביב וגופים נוספים במתחם כיכר אתרים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 04/02/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6700/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביקורת המדינה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות למבקר המדינה לפתוח בביקורת על התנהלות עיריית תל אביב וגופים נוספים במתחם כיכר אתרים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6700/19

אליעזר דוד הברפלד נ. מבקר המדינה

העותר ביקש להורות למבקר המדינה לפתוח בביקורת על התנהלות עיריית תל אביב וגופים נוספים במתחם כיכר אתרים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר פנה לבג"ץ בדרישה לחייב את מבקר המדינה לפתוח בבדיקה מקיפה אודות התנהלות עיריית תל אביב וחברת 'אתרים' במתחם כיכר אתרים, בטענה לשחיתות, הזנחה וניגודי עניינים. מבקר המדינה סירב לבקשה בטענה כי הנושאים נמצאים בבירור משפטי בערכאות אחרות וכי מדובר בשיקול דעת מקצועי של המבקר. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי למבקר המדינה נתון שיקול דעת רחב מאוד בבחירת נושאי הביקורת וסדרי העדיפויות שלו, וכי בית המשפט אינו נוהג להתערב בהחלטות אלו, במיוחד כאשר הנושאים ממילא נדונים בהליכים משפטיים אחרים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, ד' ברק-ארז, י' אלרון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אליעזר דוד הברפלד

נתבעים

  • מבקר המדינה
  • שר הפנים
  • עיריית תל אביב-יפו
  • אתרים בחוף תל אביב – חברה לפיתוח אתרי תיירות בתא יפו בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • התנהלות המשיבות במתחם כיכר אתרים נגועה בליקויים חמורים.
  • העירייה מזניחה את המתחם ויוצרת סכנה לציבור.
  • קיימים ניגודי עניינים, חוסר שקיפות, שיתוף פעולה עם יזמים ללא הסכם וחשד להלבנת הון.
  • החלטת המבקר שלא לבדוק את הנושא לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
טיעוני ההגנה
  • הנושאים נדונו בשורה של הליכים משפטיים תלויים ועומדים.
  • למבקר המדינה שיקול דעת רחב בבחירת נושאי הביקורת וסדרי העדיפויות שלו.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

2000

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6700/19 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט י' אלרון העותר: אליעזר דוד הברפלד נ ג ד המשיבים: 1. מבקר המדינה 2. שר הפנים 3. עיריית תל אביב-יפו 4. אתרים בחוף תל אביב – חברה לפיתוח אתרי תיירות בתא יפו בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד דוד הברפלד בשם המשיב 1: עו"ד הדס ערן פסק-דין השופט י' עמית: עתירה להורות למשיב 1 (להלן: מבקר המדינה או המבקר) לפתוח בביקורת על התנהלותם של המשיבים 4-2 במתחם כיכר אתרים. 1. העותר סבור כי התנהלות המשיבות 4-3 בכיכר אתרים נגועה בליקויים רבים וחמורים המצדיקים בדיקה על-ידי מבקר המדינה. בין היתר נטען כי המשיבה 3 (להלן: העירייה) מזניחה את המתחם במכוון ולא פועלת לתיקון הליקויים ההופכים אותו לסכנה לציבור; מצויה בניגוד עניינים בהיותה בעלת זכויות במתחם; אינה מקפידה בכספי ונכסי הציבור; משתפת פעולה עם יזמים ללא הסכם; מנהלת מגעים למכירת חלקה במתחם תחת מעטה חשאיות; משתיקה קולות ביקורתיים; ונותנת יד להלבנת הון. על רקע האמור פנה העותר למבקר המדינה בבקשה שיפתח בבדיקה אודות ההתנהלות במתחם. חברת הכנסת יעל כהן-פארן, אשר לטענת העותר פעלה בשיתוף עמו, הגישה אף היא בקשה דומה. הבקשות נענו בשלילה, בין היתר מן הטעם שהנושא מתברר בפני ערכאות שיפוטיות. לשיטתו של העותר, נוכח הצטברות האינדיקציות להתנהלות פסולה, סמכותו של מבקר המדינה לערוך בדיקה הפכה בנסיבות העניין לחובה, וההחלטה שלא לבדוק את הנושא לוקה בחוסר סבירות קיצוני. 2. לטענת מבקר המדינה, הנושאים שעמדו במוקד פניותיו של העותר נדונו בשורה של הליכים משפטיים, שחלקם עודם תלויים ועומדים, ולכן הוחלט שלא לפתוח בבדיקה. נטען כי החלטה זו התקבלה במסגרת שיקול הדעת הרחב המסור למבקר בבחירת נושאי הביקורת שיועמדו לבדיקתו ובקביעת סדרי העדיפויות ביניהם. 3. דין העתירה להידחות. סעיף 2(ב) לחוק-יסוד: מבקר המדינה מסמיך את המבקר לפתוח בביקורת יזומה בנוגע ל"חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך". סעיף זה מקנה למבקר שיקול דעת רחב בבחירת נושאי הביקורת שייבחנו על ידו, דבר המתחייב ממעמדו העצמאי והבלתי תלוי של מוסד ביקורת המדינה (בג"ץ 3059/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל, בפסקאות 35-34 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) ח' מלצר (10.11.2015)). בבג"ץ 4914/94 טרנר נ' מבקרת המדינה, פ"ד מט(3) 771, 788-787 (1995) נפסק כי בית המשפט ימעט להתערב בעניינים שהועמדו לביקורת על ידי מבקר המדינה, והדברים יפים גם לגבי החלטותיו אם להידרש לנושא מסוים אם לאו. כמו כן, מקובלת עלינו טענת המבקר כי שיקול דעתו הרחב מתפרש גם על קביעת סדרי עדיפויות פנימיים בין העניינים המצויים בטיפולו. 4. בענייננו, מבקר המדינה קיבל את החלטתו על סמך שיקולים ענייניים ורלוונטיים, ובראשם העובדה שסוגיות קשורות מתבררות עדיין בהליכים משפטיים. לא ראינו אפוא עילה לחייבו להידרש לנושא דווקא כעת, וזאת על חשבון נושאים אחרים המונחים לפתחו. אשר על כן, העתירה נדחית. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ₪. ניתן היום, ‏ט' בשבט התש"ף (‏4.2.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 19067000_E04.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il