הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ נ. הממונה על המרשם

פסק-דין בתיק רע"א 6700/06 בבית המשפט העליון רע"א 6700/06 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט א' רובינשטיין המבקשת: הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. הממונה על המרשם 2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה מחוז דרום 3. גדליהו מרי ואח' בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק ע"א 1022/06 שניתן ביום 1.8.06 על-ידי השופט י' אלון תאריך הישיבה: ב' בחשון תשס"ח (14.10.07) בשם המבקשת: עו"ד ר' קויתי, עו"ד מ' בניאן בשם המשיב 1: בשם המשיבה 2: בשם המשיבים 3: עו"ד צ' שלו אמסלם עו"ד ח' טורקל עו"ד מ' קמינצקי, עו"ד א' קמינצקי פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. החלטנו ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט קמא כדי שבעלי הזכויות בנכס שאינם מיוצגים על-ידי עורכי הדין קמינצקי יוזמנו ויוכלו להביע דעתם באשר לתיק שבפני בית המשפט, ולאחר מכן ישוב ויכריע בו בית המשפט, תוך שבידיו כל האופציות להחלטה. ב. נבאר בתמצית: בתיק זה נוצרה תסבוכת שאינה שיגרתית. מחד גיסא ניתן פסק דינו של בית משפט זה בעע"מ 4768/05 גדליהו מרי ואח' נ' הועדה המחוזית ואח' (לא פורסם), ובו נדחה מטעמי שיהוי ערעור על הכרעתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע לדחות את משאלת המשיבים 3 בתיק דנא לביטול התכנית שלפיה בנו המבקשים בתיק דנא את הבנין נשוא המחלוקת, ולביטול היתר הבניה. מאידך גיסא נותר לא פתור המצב שבו נבנה המבנה בלא הסכמת המשיבים 3 ובעלים אחרים של זכויות קנייניות שאינם צדדים לתיק, ועל כן סירבו רשמת המקרקעין, הממונה על המרשם ובית המשפט המחוזי לקבל את עתירת המבקשת לרשום חלוקה שלא בהסכמה במקרקעין. ג. סברנו כי הכרעה "רגילה" בתיק כמות שהוא, הגם שהיתה כמובן אפשרית, תותיר לעת הזאת את השאלות פתוחות, וההתדיינות בין הצדדים, הנמשכת זמן כה רב, תימשך ותלך, ומי יודע אימתי יבוא לה קץ. ד. אשר על כן סברנו - אף כי ערים אנו לכך שהדבר אינו נטול בעייתיות מבחינה דיונית כפי שציינו בא כוח המשיבים 3 ובאת כוח המדינה - כי הדרך הנכונה היא לקיים הליך גישור בין המבקשת למשיבים 3-2. סברנו כי גישור כזה, שניתן היה להקצות לו 6 חודשים, עשוי לסייע לפתרון הבעיה ולסיום הסכסוך. מה שעמד לרועץ לכך היה הקושי שבכך שעורכי הדין קמינצקי מייצגים רק חלק מבעלי הזכויות ה"ותיקים", ולא ראינו כיצד ניתן להגיע לפתרון מוסכם בלא שיינתן לשאר בעלי הזכויות יומם. לכן הגענו לכלל מסקנה כי גישור עם המשיבים 3 אף תוך שהמבקשת והמשיבה 2 עושות למסירה אישית, לפרסום בשטח ולעתונות, אך בלא שבעלי הזכויות האחרים הם צד לתיק - לא יפתור את הבעיה במלואה, גם אם יצלח. נתנו דעתנו לדברי הממונה על המרשם, שצוטטו על-ידי בית המשפט המחוזי בפסק דינו, כי הכרעתה מושתתת, בין השאר, על "קיומה של מחלוקת שטרם מוצתה עם בעלי הזכויות בקרקע". ה. לפיכך באנו לכלל מסקנה כי הדרך הראויה לנסות להתמודד עם התסבוכת שנוצרה, היא כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, שיתבקש להזמין לדיון את בעלי הזכויות שאינם מיוצגים על-ידי עורכי הדין קמינצקי בדרכי המסירה האפשריות השונות, והללו יוכלו להביע דעתם. אם מהליך זה – וכמובן איננו נוטעים מסמרות – יצמח גישור, כפי שנראה לנו כראוי וצודק לסיום הסכסוך, הנה מה טוב; אם לאו ישוב בית המשפט ויכריע, תוך שכל הדרכים פתוחות בפניו, כאמור. ו. הערעור מתקבל איפוא במובן זה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ב' בחשון תשס"ח (14.10.07). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06067000_T12.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il