פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6693/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6693/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 16.7.06, בתיק פ.ח. 2081/05, שניתן על ידי כבוד השופטים: י' דר, א' שיף וח' הורוביץ תאריך הישיבה: כ"ז בסיון התשס"ח (30.06.08) בשם המערער: עו"ד בר-עוז ששון בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד מאיה חדד גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. במספר הזדמנויות במהלך שנת 2005, ביצע המערער מעשים מגונים בגופו של קטין בן תשע. הוא נישק אותו בצווארו, חשף את איבר מינו בפניו, ובתאריך 3.12.05 הוא שכב על הקטין וניסה להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של הילד עד שהגיע לפורקן. בגין עובדות אלו בהן הודה המערער, הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של מעשה מגונה וניסיון למעשה סדום, ובהמשך הוא נדון ל-18 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את הקטין בסכום של 20 אלף ש"ח (סכום שכבר שולם). בערעור שבפנינו, בו מלין המערער כנגד העונש שהושת עליו, נטען כי הוא אדם צעיר, נעדר עבר פלילי, שלקח אחריות מלאה על מעשיו, הביע חרטה ועשה מאמצים להירפא מסטייתו. כן נטען, כי כליאתו עלולה להסיג לאחור את כל הישגיו בתחום השיקום, ותביא להידרדרות במצבו. בעת שערעור זה הובא בפנינו לראשונה, עמד לנגד עינינו תסקירו של שרות המבחן, אשר כלל המלצה לדחות את הדיון במטרה לבחון את מה שהוגדר כ"פוטנציאל שיקומי ומידת יכולתו של המערער להיעזר בתוכנית טיפולית". החלטנו להיענות לבקשה זו, הואיל וטובת הצבור מחייבת כי ייעשה מאמץ לרפא את המערער מסטייתו, שאם לא כן, ביום שחרורו מן הכלא הוא עלול להוסיף ולהוות סכנה לכלל, ולילדים בפרט. ואם יקשה השואל, מדוע לא ניתן להעניק למערער את אותו טיפול במסגרת הכלא, התשובה לכך היא שעל פי הנוהלים של בית הסוהר, טיפול מסוג זה ניתן רק למי שמאסרו עולה על 18 חודשים. בעקבות אותה החלטה שולב המערער, בחודש דצמבר 2006, בטיפול במרכז יום לעברייני מין בפתח-תקווה, והוא הקפיד לקיים את חובותיו, חרף הקושי הנובע מהמרחק של אותו מרכז מעיר מגוריו. החשוב לענייננו הוא, שנראה כי בחודשים שחלפו חל במערער שינוי הכרתי בנוגע להתנהגותו המינית, השתפרה יכולתו לשלוט על דחפיו ולרסנם, והוא מגלה מוכנות עמוקה ופתיחות לקבל טיפול אינטנסיבית במטרה למזער את מסוכנותו. נוכח כל אלה מסקנתו של שרות המבחן היתה כי "שינויים כה דרמטיים אצל בחור רגיל כה צעיר, מעידים על הכוחות שלו ועל הפוטנציאל לתפקד בעתיד כאדם מן השורה", ועל כן המלצת השרות היא להסתפק במאסר קצר שיהיה משולב בפיקוח מבחן ממושך. לכך מתנגדת המשיבה, הסבורה כי ההתמדה בעניינו של המערער הביאה לזניחה של אינטרס הקורבן, שלו ולמשפחתו הסב המערער נזק רב. ההכרעה בערעור זה קשתה עלינו, הואיל ואנו שותפים להשקפתה של באת-כוח המשיבה לפיה במרכזו של הדיון צריך לעמוד קורבן העבירה ולא מבצעה. זה האחרון ראוי גם ראוי כי ישלם את מחיר מעשיו, הן לצורך הרתעתו-שלו והן לצורך הרתעת הרבים. אולם, זהו רק פן אחד של שיקולי הענישה. המערער, גם אם עניינו נדחה מפני עניינו של קורבנו, עתיד בסופו של יום להשתחרר ממאסר, ולולא ההליך הטיפולי בו שולב, הוא היה אמור להשתחרר מבלי שסיגל כללי התנהגות ויכולת לשלוט בדחפיו, ונדמה כי אין צורך להסביר מה חומרתה של הסכנה הגלומה בכך. למען שלמות התמונה נוסיף ונדגיש, כי גם עתה אין בידי להבטיח כי המערער לא ישוב וימעד, אולם נראה כי הסכנה הנשקפת ממנו פחתה במידה ניכרת. שליחתו במצב זה לכלא, כעתירת המשיבה עלולה להביא להידרדרותו ולאובדן כל מה שהשיג עד כה. הנה כי כן, אף שגזר דינו של בית המשפט המחוזי היה נכון לשעתו, חלו במערער תמורות אשר שכנעו אותנו ללכת לקראתו, מתוך אמונה כי פתרון זה משרת את עניינו של הצבור. אנו מחליטים אפוא לקבל את הערעור, ואת תקופת המאסר בפועל בה ישא המערער, אנו מעמידים על 6 חודשים. יתר חלקי גזר דינו של בית המשפט המחוזי, יעמדו בעינם. המערער ישא במאסר בדרך של עבודות שרות, אותן יבצע במקום ועל פי לוח הזמנים אותם קבע הממונה על העבודות. תחילת ביצוען של העבודות ביום י"ז בתמוז התשס"ח (20.7.08). אנו מוסיפים ומורים כי המערער יהיה נתון בפיקוח שרות המבחן במשך שלוש שנים מהיום, כאמור בהמלצות השרות בעמ' 2 של תסקירו מיום כ"ג בסיון התשס"ח (26.6.08), היינו, הוא יוסיף להשתתף בטיפול במעון יום בפתח-תקווה, בטיפול קבוצתי, טיפול פרטני, וקבוצות מעקב. ניתן היום, ל' בסיון התשס"ח (03.07.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06066930_O15.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il