ד.מ. צוקים יזמות ופיתוח בע"מ נ. איילון חברה לביטוח בע"מ

7 1 בבית המשפט העליון רע"א 6691/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: ד.מ. צוקים יזמות ופיתוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. איילון חברה לביטוח בע"מ 2. מחצבי אבן בע"מ 3. מגדל חברה לביטוח בע"מ 4. מונולית בניה הנדסית בע"מ 5. אנדריי מוסא 6. רון פרומר בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' רניאל) בת"א 28020-11-22 מיום 5.7.2023 בשם המבקשת: עו"ד אדם וינצר בשם משיבה 1: עו"ד אלישע אטיאס בשם משיבים 5-4: עו"ד אלון יעקוביאן בשם משיב 6: עו"ד אורי נחמיאס פסק-דין לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' רניאל) בת"א 28020-11-22 מיום 5.7.2023, בה נדחתה בקשת המבקשת לתיקון כתב תביעה בדרך של צירוף משיבה 4, מונולית בנייה הנדסית בע"מ (להלן: מונולית), כנתבעת לתביעה שהגישה. הרקע לבקשה המבקשת היא חברה יזמית שהתקשרה עם המשיבה, חברה קבלנית, בהסכם לביצוע פרויקט הריסת בית מגורים ישן והקמת מבנה חדש לצרכי מסחר ומגורים בנהריה (להלן: ההסכם ו-המבנה, בהתאמה). בשלב מסוים התגלע בין הצדדים סכסוך שנסוב על איכות הבטון שבו עשתה מונולית שימוש בבניית המבנה. על רקע זה הגישה המבקשת ביום 14.11.2022 תביעה נגד מונולית ונגד משיבות 3-1 – חברת הביטוח שביטחה את מונולית, החברה שסיפקה למונולית את הבטון לצורך בניית המבנה וחברת הביטוח שביטחה את ספקית הבטון. זמן קצר לאחר הגשת התביעה, ובטרם הוגש כתב הגנה בידי מי מהצדדים, הגישו המבקשת ומונולית ביום 19.12.2022 הודעה על הסדר דיוני. בהודעה צוין כי לאחר הגשת התביעה הן באו בדברים על מנת לצמצם את המחלוקת ביניהן, ובמסגרת זו פנו למומחה מוסכם לצורך מתן חוות דעת בנוגע לנזקי הצדדים ולפעולות שיש לבצע במבנה (להלן: המומחה). נוכח האמור התבקש בית המשפט ליתן תוקף של החלטה להסדר שגובש ביניהן, על פיו עד 60 ימים לאחר קבלת חוות דעת המומחה תוגש תביעה מתוקנת על ידי מי מהן; ובתוך 60 ימים לאחר מכן יוגשו כתבי הגנה. בהחלטתו מיום 23.12.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וציין כי ככל שיש צורך בתיקון כתב התביעה, המבקשת תגיש בקשה בעניין. כחודש לאחר מכן, ביום 19.1.2023 הוגשה הודעה נוספת מטעם המבקשת ומונולית על הסדר דיוני ובקשה למחיקת התביעה נגד מונולית. בהודעה צוין כי שיתוף הפעולה בין השתיים בניסיון לייעל את ההליכים ולגדר את המחלוקות עודנו נמשך, ועל מנת לאפשר את השהות הנדרשת למיצויו, הוסכם כי התביעה נגד מונולית תימחק תוך שמירת טענות הצדדים (להלן: ההסדר הדיוני). בהתאם לכך, בהחלטה מאותו היום הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת התביעה נגד מונולית. לאחר מכן המשיך ההליך להתנהל כסדרו, כאשר עד מהרה חזרה מונולית להיות חלק ממנו וזאת בעקבות הודעת צד ג' והודעת צד ד' שהוגשו נגדה על ידי משיבות 3-2. ביום 13.6.2023, עוד טרם חלף המועד להגשת כלל כתבי הטענות העיקריים בהליך, הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של החזרתה של מונולית כנתבעת בהליך. המבקשת טענה כי הניסיונות לפתור את המחלוקות ביניהן לא צלחו ואף נוצרו מחלוקות נוספות בנוגע לחוות דעתו של המומחה אליו פנו, ובנסיבות אלה בירור מעמיק של התביעה מחייב שמונולית תיקח בה חלק כנתבעת ולא רק כצד שלישי. המבקשת הדגישה כי אינה מבקשת לערוך שינוי בתוכן כתב התביעה, וטענה כי לא ייגרם למי מהצדדים נזק שכן הטענות ידועות למונולית וממילא היא בעלת דין בהליך. משיבים 3-1 ו-6 הסכימו לבקשה, אך מונולית ומשיב 5 (שייקראו להלן ביחד: המשיבים) התנגדו לה. הם טענו, בתמצית, כי הבקשה הוגשה בשיהוי כבד; היא מפרה את ההסדר הדיוני אליו הגיעו מונולית והמבקשת לאחר שיישומו החל והמומחה אף ערך חוות דעת בה פורטו ממצאים התומכים בעמדת מונולית; היא נגועה בחוסר תום לב קיצוני; היא נועדה להביא למבקשת יתרונות דיוניים שוויתרה עליהם קודם לכן תוך הצגת מצג שווא למונולית; והיא תביא להארכת ההליך לכלל הגורמים. כן נטען כי החלטת המבקשת להגיש בקשה למחיקת מונולית מהתביעה לא נבעה מתוך רצון טוב, אלא לאחר שהוצג לה כתב ההגנה שמונולית תכננה להגיש לבית המשפט, ומתוך הבנה ברורה כי אם הוא יוגש ייגרם למבקשת נזק חמור. ולבסוף נטען כי הבקשה הוגשה מבלי שנתמכה בתצהיר כנדרש. בהחלטתו מיום 5.7.2023 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לתיקון כתב התביעה. נקבע כי יש צדק בטענת המשיבים כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר לאימות העובדות שנזכרו בה. כן נקבע כי אין בבקשה כל הסבר מדוע הוסכם למחוק את מונולית כנתבעת ומדוע היא דרושה כיום. ההסבר היחיד שהועלה על ידי המבקשת לצורך בצירוף מונולית היה כי הדבר נדרש לשם בירור מעמיק של התביעה, אולם בירור שכזה נעשה בשלב הבאת הראיות ולא בשלב כתבי הטענות, וצירוף מונולית כנתבעת לא יהפוך את בירור התביעה למעמיק יותר. זאת בפרט כאשר היא בעלת דין בהליך ממילא. כמו כן, צירוף מונולית יגרום לעיכוב בירור התביעה שכן יהיה צורך להמתין להגשת כתבי טענות נוספים ולנהל הליכי גילוי מסמכים מחדש. זאת, תוך גרימת נזק למשיבה ולצדדים האחרים להליך, הן בשל התמשכות בירור התביעה והן בשל הצורך להגיש כתב הגנה ואולי הודעות לצד ג' ולצד ד'. בית המשפט ציין כי שקל את האפשרות להורות על תיקון כתב התביעה כנגד תשלום הוצאות, אולם סבר כי אין מקום לעשות כן שעה שאין כל נימוק המצדיק את צירופה של מונולית לתביעה. מכאן הבקשה שלפנַי. לטענת המבקשת, לא ייגרם נזק כתוצאה מהתיקון שכן כל שהתבקש הוא הוספת מונולית כנתבעת מבלי לשנות את כתב התביעה; כי בקשה זו עולה בקנה אחד עם הסכמות הצדדים בהסדר הדיוני; כי מונולית ממילא צד להליך והיא אף מודה שיש ברשותה כתב הגנה מוכן; וכי כל יתר הצדדים למעט משיב 5 הסכימו לבקשה. מנגד, הנזק שייגרם למבקשת מהותרת המצב על כנו הוא ממשי, שכן קיימת בין השתיים יריבות ישירה העומדת בלב המחלוקות בהליך לפני בית המשפט המחוזי. אם מונולית לא תצורף להליך וייקבע כי היא זו שגרמה לפגיעה באיכות הבטון, היא תתחמק מאחריות והמבקשת תעמוד בפני שוקת שבורה. עוד נטען כי שגה בית המשפט בקבעו כי צירוף מונולית יביא להתחלת ההליך מחדש, שכן גם בעת הגשת בקשתה טרם הוגשו כלל כתבי הטענות בהליך. כן שגה בית המשפט בקבעו כי נפל פגם באי-צירוף תצהיר לבקשה שעה שדובר בבקשה טכנית שכל שהתבקש בה הוא קיום ההסדר הדיוני, והיא גם לא כללה כל עובדה שנויה במחלוקת. מתן אפשרות למונולית "להסתתר" באמצעות היותה צד שלישי בהליך עלול להביא לעיוות דין ממשי. ולבסוף נטען כי לא נפל שיהוי ממשי בהגשת הבקשה, וכי דווקא מונולית פעלה בחוסר תום לב כשהתנגדה לבקשה חרף ההסדר הדיוני שנחתם ביניהם. בתשובתם סמכו המשיבים את ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי. לטענתם, בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה מהווה חזרה חד צדדית, בלתי הוגנת וחסרת תום לב מההסדר הדיוני אליו הן הגיעו. זאת שכן הצדדים הסכימו לפנות אל המומחה ולקבל את ממצאיו ומסקנותיו כמומחה מוסכם, אולם לאחר שחוות דעתו התקבלה ואף נקבעה עמו פגישה לקבלת הבהרות ומענה על שאלות, המבקשת זנחה את חוות הדעת ופנתה לבית המשפט בבקשה להוספת מונולית כנתבעת. המשיבים אינם מתעלמים מכך שצוין בהסדר הדיוני כי כל צד שומר על טענותיו, אולם לגישתם עיון בהסכם מלמד כי כוונת הצדדים הייתה למחוק את מונולית מההליך ללא תנאים מוקדמים וללא כל סייג. עוד טענו המשיבים כי מועד הגשת בקשת התיקון נגוע בשיהוי קיצוני ומשמעותי, שכן זו הוגשה כשלושה חודשים לאחר שהחלה המבקשת להסתייג מממצאי חוות הדעת של המומחה ולאחר שכבר הוגשו על ידי המשיבים כתבי ההגנה מטעמם כצד ג' וכצד ד'. ככל שיתברר כי מונולית אכן אחראית לפגמים בבטון, דבר לא יעמוד בדרכה של המבקשת והיא תוכל לנקוט נגדה הליך משפטי רלוונטי. המשיבים הוסיפו כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה נוגדת את הדין ואינה גורמת לעיוות דין, באשר היא מבטאת את רצון הצדדים בהסדר הדיוני ומנומקת היטב. כמו כן היא עולה בקנה אחד עם הצורך לקדם את ההליך שנפתח לפני זמן רב ומצוי בשלבים מתקדמים, שכן הוגשו כתבי טענות שונים, הושלמו ההליכים המקדמיים ואף נקבע דיון לישיבת קדם משפט. כמו כן, אין כל חשש שהמחלוקת לא תתברר כדבעי, שכן מונולית היא ממילא צד להליך. קשה גם להלום את טענת המבקשת בנוגע לאי-צירוף התצהיר, שעה שמדובר בבקשה המגוללת סיפור דברים שלא גובה בדבר. לשלמות התמונה יצוין כי משיבים 1 ו-6 ביקשו להותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט, ומשיבות 3-2 לא הגישו תשובה מטעמן. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי מכוח תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור. זאת לאחר שהגעתי לכלל מסקנה כי מקרה זה בא בגדרם של המקרים החריגים המצדיקים התערבות בשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בענייני תיקון כתבי טענות וצירוף בעל דין (ראו לדוגמה: רע"א 7586/22 פריינטה נ' הוועדה המיוחדת לתכנון ובניה הר חברון, פסקה 6 (12.12.2022); רע"א 4615/22 נופי חריש – עמותה לדיור נ' לוי, פסקה 6 (25.7.2022)). בהתאם לתקנה 46 לתקנות, בית המשפט רשאי בכל עת להורות על תיקון כתב טענות או צירוף בעל דין לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות בין היתר בהתנהלות מבקש התיקון, בשלב הדיוני שבו הוגשה הבקשה ובמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג (ראו גם למשל: רע"א 5382/23 יצחק נ' אהרוני, פסקה 9 (10.12.2023)). יישומם של השיקולים הצריכים לעניין מוליך בענייננו למסקנה כי היה מקום להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה. ראשית, אין מקום לספק כי צירופה של מונולית כנתבעת בהליך נדרש לצורך קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. אכן, אף מבלי לצרף את מונולית כנתבעת לא ייפקד מקומה בהליך שעה שהוגשו נגדה הודעת צד ג' והודעת צד ד'. ברם ראשית, לא מן הנמנע כי התמונה העובדתית שתיפרש על ידה בבואה להשיב לטענות שהופנו כלפיה מצד משיבים 3-2, לא תהא זהה לזו שנדרשת לצורך מענה לטענות המבקשת כלפיה. שנית, בהינתן שהמחלוקות בין מונולית לבין המבקשת לא הגיעו לכלל פתרון מחוץ לכותלי בית המשפט, הימנעות מצירופה כנתבעת עשויה להותיר חזית מחלוקת בלתי פתורה בנושא המתברר ממילא לפני בית המשפט. אמנם כטענת המשיבים במצב שכזה המבקשת לא תעמוד בפני שוקת שבורה והחזית בין השתיים תוכל להתברר באמצעות הגשת תביעה נפרדת נגד מונולית בבוא העת, אולם יש בכך דווקא כדי לחזק את הצורך בצירופה כנתבעת בהליך דנן. הימנעות מצירוף בעת הזו תביא לחוסר יעילות דיונית ובזבוז זמן ועלויות שיפוטיות תוך פגיעה באינטרס הציבורי (וראו בעניין זה: תקנות 3-1 ו-5 לתקנות; רע"א 2915/23 לוי נ' רדלר, פסקה 12 (31.7.2023) (להלן: עניין לוי); רע"א 496/23 מ.ר.ר.ג יזמות בע"מ נ' מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ, פסקאות 19-18 (31.5.2023)). שנית, הגם שחלפה כשנה מאז הגשת התביעה, הלכה למעשה ההליך עודנו בתחילת דרכו. בעת הזו טרם נערך דיון קדם משפט, ורק בימים האחרונים הוגש כתב הגנה מטעם משיב 6 בהתייחס להודעת צד ג' שנשלחה לו. על כן, ככל שנערכו הליכים מקדמיים של גילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלונים, הדעת נותנת כי אלה טרם הסתיימו (וכך גם ציינה מונולית עצמה בתגובות שהגישה לבית המשפט המחוזי בימים 5.12.2023 ו-15.12.2023 בהתייחס לבקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה מטעם משיב 6). שלישית, מדובר בתיקון נקודתי המתמצה אך ורק בהוספת מונולית כנתבעת, מבלי לערוך בכתב התביעה כל שינוי אחר, באופן שלא צפוי לגרור תיקון של כתבי טענות שכבר הוגשו באופן משמעותי, אם בכלל (לא בכדי משיבות 3-1 וכן משיב 6 הסכימו לבקשה לפני בית המשפט המחוזי). מונולית אמנם תידרש לערוך כתב הגנה מטעמה, אולם לא ניתן לומר כי מדובר בנזק משמעותי, ודאי בהתחשב בכך שהיא עצמה מציינת כי ערכה טיוטת כתב הגנה זה מכבר. בנסיבות האמורות, גם אם אכן צירוף מונולית כנתבעת בהליך יביא במידה מסוימת להתמשכות בירור התביעה, אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להצדיק את דחיית הבקשה, ומקומה לבוא לידי ביטוי לכל היותר בפסיקת הוצאות (רע"א 4027/22 אוהד שני, עו"ד נ' איל וסטמן, עו"ד, פסקה 16 (24.7.2022); עניין לוי, פסקה 15). אוסיף כי לא מצאתי שהמבקשת פעלה בניגוד להסכמות בין הצדדים בכך שהגישה את הבקשה לתיקון כתב התביעה. בהסדר הדיוני בו נמחקה מונולית מהתביעה אין כל התחייבות כי צירופה להליך לא יתבקש בעתיד לבוא. להיפך, צוין כי "כל צד שומר על טענותיו וככל ש[המבקשת] ו[מונולית] לא יצליחו לפתור את המחלוקות ואין במחיקת התביעה כדי להודות או לוותר בטענה כלשהי של כל צד כלפי רעהו" (כך במקור, פסקה 4 להסדר הדיוני). כמו כן, בהסדר לא נאמר באופן מפורש או משתמע כי חוות הדעת של המומחה תחייב את מי מהצדדים, וברור מתוכנו כי גם לאחר עריכת בדיקות עדכניות של הבטון עשויות להיוותר מחלוקות ביניהם ("ובהתאם תתאפשר הבנה של גדר המחלוקת כיום" (פסקה 3 להסדר הדיוני)). גם לא למותר להזכיר כי ברקע להסדר הדיוני עמד סירובו של בית המשפט לאפשר את דחיית המועד להגשת כתב הגנה מטעם מונולית עד לאחר שיגודרו המחלוקות בינה לבין המבקשת מחוץ לכותלי בית המשפט. בנסיבות אלה, אין מקום לראות בהסדר הדיוני משום חסם המונע מהמבקשת להגיש בקשה לצירופה של מונולית כנתבעת. עוד אוסיף כי אין בידי לקבל את הטענה כי דבק שיהוי בהתנהלות המבקשת. המשיבים נסמכים בהקשר זה על כך שהבקשה הוגשה כשלושה חודשים לאחר שהחלה המבקשת להרהר אחר ממצאיו של המומחה. אולם די לציין כי לאחר קבלת ממצאיו פנתה המבקשת למומחית מטעמה ולפיקוד העורף לצורך קבלת התייחסותם לחוות דעת המומחה, ואלה הועברו אליה במהלך חודש מאי 2023, זמן קצר לפני הגשת בקשתה לתיקון כתב התביעה. ולבסוף, באשר לצירוף התצהיר, אציין כי נוכח הנימוקים העומדים ביסוד מסקנתי, הנסובים על השפעת התיקון על ניהול ההליך, לא מצאתי כי יש בכך שהבקשה לתיקון כתב התביעה לא נתמכה בתצהיר כדי להצדיק את דחייתה. זאת בפרט שעה שגם המשיבים לא תמכו בתצהיר את תשובתם לאותה בקשה, וזאת חרף העובדה שמדובר היה בתשובה רוויית עובדות. אשר על כן, ערעור המבקשת מתקבל במובן זה שהחלטת בית המשפט המחוזי מבוטלת והבקשה לצירוף מונולית כנתבעת מתקבלת. כתב תביעה מתוקן וכתב הגנה מטעם מונולית יוגשו בהתאם למועדים שייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ו בטבת התשפ"ד (‏27.12.2023). ש ו פ ט _________________________ 23066910_N02.docx הב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1