פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 668/12

נדיר אבו גאליה נ. הלשכה למינהל האוכלוסין במשרד הפנים מזרח י

העותרים ביקשו לבטל תנאי בהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, המחייב את העותר להימנע מקשר עם אחיו כתנאי לחידוש היתר שהייה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 29/01/2012 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 668/12 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לבטל תנאי בהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, המחייב את העותר להימנע מקשר עם אחיו כתנאי לחידוש היתר שהייה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 668/12

נדיר אבו גאליה נ. הלשכה למינהל האוכלוסין במשרד הפנים מזרח י

העותרים ביקשו לבטל תנאי בהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, המחייב את העותר להימנע מקשר עם אחיו כתנאי לחידוש היתר שהייה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, תושב זר הנשוי לתושבת קבע, הגיע להסכמה עם משרד הפנים במסגרת הליך קודם בבית המשפט לעניינים מנהליים, לפיה יקבל היתר שהייה בתנאי שיחתום על התחייבות להימנע מקשר עם אחיו. לאחר מתן פסק הדין, העותר ביקש לחזור בו מהתנאי בטענה שהוא בלתי חוקתי ובלתי מידתי, ואף הגיש למשרד הפנים נוסח הצהרה שונה מהנוסח עליו הוסכם. בג"ץ דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי מדובר בניסיון לערער על פסק דין שניתן בהסכמה, וכי התנהלות העותר, ששינה את הנוסח על דעת עצמו, אינה עולה בקנה אחד עם חובת ניקיון הכפיים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ס' ג'ובראן, י' דנציגר, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • נדיר אבו גאליה
  • אחלאם אבו גאליה

נתבעים

  • הלשכה למינהל האוכלוסין במשרד הפנים מזרח ירושלים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הנוסח המוסכם עליו חתם העותר בבית המשפט המחוזי כולל תנאי בלתי חוקתי ובלתי מידתי.
  • התנאי האוסר על קשר עם אחים אינו סביר ביחס לאח המתגורר באותו בניין ולא הסתבך בפלילים.
טיעוני ההגנה
  • העותר הסכים לנוסח ההתחייבות במסגרת הליך קודם שקיבל תוקף של פסק דין.
  • העותר השמיט על דעת עצמו סעיף מהנוסח המוסכם, דבר המעיד על חוסר ניקיון כפיים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר חתם על ההסכמה תחת אילוץ.
  • האם התנאי המגביל קשר עם בני משפחה הוא חוקתי ומידתי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בעת"מ 29606-04-11 שנתן תוקף להסכמת הצדדים.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותר השמיט סעיף מהנוסח המוסכם על דעת עצמו לאחר מתן פסק הדין.
  • העתירה הוגשה כנגד פסק דין שנתן תוקף להסכמת צדדים בערכאה נמוכה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עת"מ 29606-04-11
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים

תגיות נושא

  • איחוד משפחות
  • היתר שהייה
  • הסכם פשרה
  • סופיות הדיון

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 668/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 668/12 - א' לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותרים: 1. נדיר אבו גאליה 2. אחלאם אבו גאליה נ ג ד המשיב: הלשכה למינהל האוכלוסין במשרד הפנים מזרח ירושלים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים העותרים: בעצמם פסק-דין השופט י' דנציגר: לפנינו עתירה למתן צו על תנאי כנגד המשיבה לבוא ולנמק מדוע לא תחזור בה מהתנאי שנקבע על ידה להמשך שהיית העותר בתחומי מדינת ישראל. כמו כן מבקשים העותרים ליתן צו ביניים שיורה למשיבה ולמשרד הפנים להימנע מלהרחיק את העותר מתחומי מדינת ישראל עד למתן החלטה סופית בעתירה. 1. העותר אבו גאליה גדיר (להלן: העותר) נשוי לעותרת אבו גאליה אחלאם (להלן: העותרת). העותר שוהה בתחומי מדינת ישראל בכפוף להיתר כניסה שניתן לו מכוח נישואיו לעותרת, תושבת קבע במדינת ישראל. היתר הכניסה חודש מעת לעת, כאשר היתר הכניסה האחרון פקע ביום 23.8.2011. 2. העותר פנה שלושה חודשים לפני מועד פקיעת ההיתר אל המשיבה בבקשה לחדש את ההיתר, אך לטענתו לא קיבל מענה לפנייתו. לפיכך הגיש העותר עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד המשיבה (עת"מ 29606-04-11). דיון בעתירה נקבע תחילה ליום 6.7.2011 אך נדחה לאחר מכן ליום 14.12.2011. בין לבין, קיבל העותר ביום 3.7.2011 את תגובת המשיבה, אליה צורף מסמך שכותרתו "הצהרה והתחייבות" עליו נדרש העותר לחתום כתנאי לחידוש ההיתר. 3. דיון בפני בית המשפט לעניינים מנהליים (השופט י' נועם) התקיים ביום 14.12.2011 ובמסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יינתן לעותר היתר כניסה לשנה, בכפוף לכך שיחתום על התחייבות בהתאם לנוסח שהועבר אליו על ידי המשיבה ביום 3.7.2011 (להלן: הנוסח המוסכם). בית המשפט לעניינים מנהליים נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים. 4. לטענת העותר, הסכמתו לנוסח המוסכם ניתנה על דעת עורך הדין שייצג אותו באותה עת, ש"נאלץ להסכים" לנוסח. העותר טוען כי לאחר שניתן פסק הדין קיים התייעצות משפטית, ונאמר לו שנוסח התחייבות כולל דרישה בלתי חוקתית ובלתי מידתית. ביום 15.1.2012 העביר העותר הצהרה חתומה למשיבה. יוער כבר בשלב זה שנוסח ההצהרה החתומה שהעותר העביר למשיבה אינו זהה לנוסח שהועבר על ידי המשיבה ביום 3.7.2011 והושמט ממנו משפט אחד בו נאמר שהעותר מתחייב להימנע מלעמוד בקשר כלשהו עם בני משפחתו, תוך פירוט שמות אֵחָיו של העותר. בא כוח המשיבה סירב לקבל את ההצהרה החתומה, מאחר שהיא שונה מהנוסח שהוסכם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין. 5. במסגרת העתירה שלפנינו טוען העותר כי הנוסח המוסכם הינו בלתי חוקתי ובלתי מידתי. טענה זו מופנית בעיקר כנגד תנאי שנכלל בנוסח המוסכם בדבר התחייבותו של העותר להימנע מלעמוד בקשר כלשהו עם כל אֵחָיו. לטענת העותר, תנאי זה בלתי סביר בכל הנוגע לאחיו הבכור, מוסא, המתגורר בקומה מעליו באותו בניין. העותר מוסיף ומציין שאחיו מוסא לא הסתבך מעולם בפלילים או בעבירות ביטחוניות. לעומת זאת, העותר סבור שהתנאי הנוגע ליתר אחיו הינו סביר, מכיוון שיתר האחים מתגוררים מחוץ לתחומי מדינת ישראל. 6. דין העתירה להידחות על הסף, מאחר שהעתירה אינה מגלה שום עילה להתערבותו של בית משפט זה. במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי הושגה הסכמה בין העותר לבין המשיבה, במסגרתה הסכים העותר לחתום על הנוסח שהוצע על ידי המשיבה כתנאי לחידוש ההיתר. העותר היה מיוצג בהליך שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי ומלבד טענה רפה בדיעבד בדבר "אילוץ" והסכמה "בלית ברירה" אין בפיו הסבר של ממש מדוע יש לבטל את ההסכמה. זאת ועוד, ההסכמה נבחנה על ידי בית המשפט המחוזי וקיבלה תוקף של פסק דין. בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו ערכאת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קל וחומר כאשר מדובר בפסק דין במסגרתו ניתן תוקף להסכמת הצדדים. אם לא די באמור לעיל, יש מקום להדגיש שהעותר עשה דין לעצמו והשמיט על דעת עצמו את אחד התנאים בנוסח המוסכם, מבלי לפנות קודם לכן לבית המשפט המחוזי או למצער לבא כוח המשיבה. ספק אם התנהלות זו עולה בקנה אחד עם התנהלות סבירה ונקיית כפיים, ודי בכך כדי להורות על דחיית העתירה על הסף. למעלה מן הצורך, ומבלי לקבוע מסמרות בשאלת החוקתיות של התנאי השנוי במחלוקת (בדיעבד), נעיר כי למרות שטענותיו של העותר מוצגות בלבוש חוקתי, הלכה למעשה מדובר במקרה של טעות, או למצער חוסר תשומת לב, מצידו של העותר, אשר אינה מצדיקה בנסיבות העניין את התערבותו של בית משפט זה. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, ה' בשבט התשע"ב (29.1.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12006680_W01.doc הג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il