נאדר עיבדייה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6679/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6679/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר המערער: נאדר עיבדייה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 6.7.09, ב..פ.ח. 528/08, שניתן על ידי סגן הנשיא צ' סגל והשופטים מ' דרורי ו-י' נועם תאריך הישיבה: ט"ו באב התש"ע (26.07.10) בשם המערער: עו"ד ברק אמיר בשם המשיבה: מתורגמנית: עו"ד יאיר חמודות גב' בדריה עותמן פסק-דין השופט א' א' לוי: בעקבות מחלוקת שנתגלעה בין ג'ומאנא עיבדיה (להלן: ג'ומאנא) לבעלה זיאד עיבדייה (להלן: זיאד), עברה ג'ומאנא להתגורר בבית הוריה. בעת ששהתה שם נהג רמזי אבו סרחאן (להלן: המתלונן) להתקשר אליה, והם קיימו שיחות ממושכות. לבסוף, חזרה ג'ומאנא לבית בעלה שהתנה זאת בכך שהיא תמסור לידיו את הטלפון הסולולארי שלה. יום לאחר שג'ומאנא שבה, התקשר המתלונן לטלפון שלה, ובעקבות כך עלה חשד בדבר קשר כלשהו שנרקם בין המתלונן לג'ומאנא, חשד שדי היה בו כדי להחזירה לבית הוריה. אולם בכך לא הסתיים העניין, הואיל והמערער, אחיה של ג'ומאנא, וארבעת הנאשמים הנוספים בפרשה זו, אחיה – מחמד-ג'לאל, אביה-ג'לאל בעלה-זיאד ומחמד-טהה, גמרו אומר לפגוע במתלונן. בתאריך 27.5.08 הם ארבו לו בכניסה לג'בל מוכבר, וכאשר הגיע ברכב עם שניים מבני משפחתו (להלן: אחמד ועמרו), הם חסמו את דרכו עם רכביהם. המערער ומחמד-טהה ניגשו אל המתלונן, הוציאוהו מהמכונית, והחלו מכים אותו ובועטים בו, כאשר הנאשמים האחרים מונעים מאחמד ועמרו לסייע לקורבן. אולם מחמד-ג'לאל לא הסתפק בתקיפת המתלונן, והוא הלם עם מוט ברזל ברכב של יריבו וגרם לו נזק. בשלב זה הורחק המתלונן מהרכב, ואז ניגש אליו המערער ודקר אותו עם סכין בבית החזה משמאל, מתחת לבית השחי. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן קרע בסרעפת ובטחול, וכן שטף דם מעל הכליה. גם בשלב זה לא הרפו התוקפים מקורבנם, ולפני שהסתלקו מהמקום חתך אותו מחמד-טהה עם סכין בפניו. בכל אלה הודה המערער לאחר שנשמעו חלק מראיות המשיבה, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לאחר שקוימו ההליכים לעניין העונש, נדונו המערער ומחמד-טהה לחמש שנות מאסר, ושנה מאסר על תנאי. האב ג'לאל נדון לעשרים חודשי מאסר, זיאד ל-28 חודשי מאסר, ומחמד-ג'לאל נדון ל-24 חודשי מאסר. המערער, בהשיגו על העונש טען את אלה: קיים פער בלתי סביר בעונש שהושת עליו בהשוואה לעונשים שנגזרו למחמד-ג'לאל, זיאד וג'לאל; מדובר במערער שעברו נקי מהרשעות קודמות, נשוי ואב לחמישה ילדים שפרנסתם עליו; נערכה סולחה בין הצדדים ואף המתלונן ביקש שלא להחמיר בעונש. אין בידינו להיעתר לערעור. אכן, מאסר ממושך למי שמורשע לראשונה בחייו, הוא בבחינת גזירה שהוא עלול להתקשות לעמוד בה. אולם, מנגד ניצבת חומרתה המופלגת של תקיפת המתלונן ודקירתו בידי המערער, ואלה היו עלולים להסתיים בתוצאה קשה פי כמה מזו שהתרחשה בפועל. עם התנהגות בריונית זו לא ניתן להשלים ויהיו מניעיה אשר יהיו, והדברים נאמרים ביתר שאת נוכח גל האלימות השוטף בשנים האחרונות את החברה בישראל. גם בטענה בדבר פגיעה בכלל בדבר אחידות הענישה לא מצאנו עילה להקל בעונשו של המערער, נוכח חלקו הדומיננטי בפרשה. אי לכך, הערעור נדחה. ניתן היום, ט"ז באב התש"ע ( 27.07.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09066790_O04.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il