פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 6676/02
טרם נותח

ליפא ברי נ. בית הדין הרבני האזורי אשקלון

תאריך פרסום 22/10/2002 (לפני 8596 ימים)
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 6676/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 6676/02
טרם נותח

ליפא ברי נ. בית הדין הרבני האזורי אשקלון

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 6676/02 בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בג"ץ 6676/02 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס העותר: ברי ליפא נ ג ד המשיבים: 1. בית-הדין הרבני האזורי באשקלון 2. בית-הדין הרבני הגדול 3. איריס ליפא עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד ארווין פרידמן בשם המשיבה 3: עו"ד יואב בנטל פסק-דין השופטת ד' דורנר: העותר והמשיבה 3 (להלן: המשיבה), אזרחי ישראל ותושביה, נישאו זה לזו בישראל ולימים חל קרע בנישואיהם. תביעות לפסק-דין לגרושין, שהגיש העותר לבית-הדין הרבני האזורי באשקלון, נדחו בהעדר עילה לחיוב בגט ובית-הדין האזורי חייב את העותר במזונותיה של המשיבה. על החלטותיו של בית-הדין האזורי הגיש העותר ערעור לבית-הדין הרבני הגדול, בגדרו הציג פסק-דין, שניתן על-ידי בית-משפט במדינת אילינוי שבארצות-הברית, ולפיו יש להכיר בגרושי העותר מהמשיבה ואין לחייבו במזונותיה כלל (להלן: הפסק הזר). העותר טען, כי הפסק הזר יצר מעשה בית-דין ולחילופין, כי הקים השתק מפני כל תביעה מאוחרת יותר לחיוב במזונות. בית-הדין הגדול דחה את הערעור. או-אז הגיש העותר את עתירתו זו, שבגדרה הוא טוען, כי דין החלטותיו של בית-הדין הרבני להתבטל, הואיל ובהתעלמו מהפסק הזר, חרג בית-הדין הרבני מסמכות, פגע בעיקרי הצדק הטבעי ולא קיים את הוראותיו של חוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958, המחייבות אותו, למצער, להפעיל שיקול דעת בשאלה אם להכיר בפסק הזר. אין בידינו לקבל טענות אלה. כידוע, בית-משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעותיו של בית-הדין הרבני הגדול והתערבותו בהן מוגבלת אך לאותם מקרים, שבהם חרג בית-הדין מסמכותו (במובן הרחב של מושג זה), ובכלל זאת כאשר התעלם מהוראת חוק המופנה אליו. ראו דבריי בבג"ץ 5182/93 לוי נ' בית-הדין הרבני האזורי רחובות, פ"ד מח(3) 1, בע' 6; וכן ראו בג"ץ 2222/99 גבאי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד נד(5), 401, בע' 426, 430. דא עקא, שבמקרה שלפנינו לא מצאנו כי התקיימה עילה המחייבת את התערבותנו. בית-הדין פעל בגדרי סמכותו ולא הוכח כי נפגעה זכות מזכויותיו הדיוניות או המהותיות של העותר. יתרה מכך, העותר לא הוכיח כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 11(א) לחוק אכיפת פסקי-חוץ לעניין "הכרה ישירה" בפסק הזר, וממילא "הכרה עקיפה" לפי סעיף 11(ב), אפילו היא רלוואנטית לעניין, נתונה לשיקול דעתו של בית-הדין. העתירה נדחית איפוא. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, ט"ז בחשוון תשס"ג (22.10.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02066760_L02.doc נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il