פלוני נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון עמ"מ 66758-02-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערער: פלוני נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (הנשיא מ' סובל) מיום 8.2.2026 במ"מ 21904-02-26 תאריך ישיבה: כ"ג אדר התשפ"ו (12 מרץ 2026) בשם המערער: עו"ד לאה צמל בשם המשיבה: עו"ד ידיד אור פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (הנשיא מ' סובל) מיום 8.2.2026 במ"מ 21904-02-26 בה אושר מעצר מנהלי שהוצא על ידי שר הביטחון נגד המערער מיום 5.2.2026 עד ליום 2.6.2026, מכוח סמכותו לפי סעיף 4 לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-1979. המערער, תושב העיר העתיקה בירושלים, עובד בתור ראש לשכת מנכ"ל הוואקף המוסלמי בהר הבית. ביום 3.2.2026 נעצר ונחקר המערער בחשד לפעילות בארגון טרור וקשר למעשה טרור. בהחלטת בית משפט השלום מיום 4.2.2026, נוכח חולשת התשתית הראייתית שביסוד המעצר, הוא שוחרר למעצר בית מלא עד ליום 9.2.2026. ערר שהגישה המשיבה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי התקבל באופן חלקי ביום 5.2.2026. נקבע כי עם תום מעצר הבית, יורחק המערער מאזור הר הבית ומבואותיו עד ליום 21.3.2026. כמה שעות לאחר מתן החלטת בית המשפט המחוזי בהליכי המעצר לצרכי חקירה, החליט שר הביטחון על מעצרו המנהלי של המערער. על פי הפרפרזה, המערער מעורב בתכנון פעילות ביטחונית בהר הבית בתקופת הרמדאן, מזוהה עם ארגון הטרור חמאס ושהותו בשטח מסכנת את ביטחון המדינה, הציבור והאזור. ביום 8.2.2026 אישר בית המשפט המחוזי את מעצרו המנהלי של המערער. זאת, לאחר שעיין בחומר החסוי ושמע את גורמי הביטחון והשתכנע כי מהמערער נשקפת מסוכנות ממשית בדרגת הסתברות קרובה לוודאית. בית המשפט הוסיף כי המסוכנות מתעצמת נוכח העובדה שהמערער בעל תפקיד רשמי בוואקף המוסלמי בהר הבית והתכנון לפעילות הביטחונית כלל שימוש בתפקיד זה; כי החומר הביטחוני החסוי מצדיק את מעצרו המנהלי של המערער לתקופה מידתית של ארבעה חודשים; וכי אין חלופה שיש בכוחה לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. בערעור נטען כי יכולתו של המערער להתנגד באופן ראוי למעצרו המנהלי מוגבלת בשל שימוש המשיבה במידע חסוי נגדו ובפרט בשל הפרפרזה העמומה בעניינו; כי בית המשפט שגה שלא התערב ולא חקר באופן מספק את נציגי המשיבה ובכך פגע בזכויותיו הדיוניות; כי ההחלטה לאשר את המעצר המנהלי סותרת את החלטת בית משפט השלום מיום 4.2.2026 ואת החלטת בית המשפט המחוזי מיום 5.2.2026 לשחרר את המערער למעצר בית בשל הקושי בתשתית הראייתית שנאספה במהלך החקירה הפלילית; כי הוא מהווה זרועו של שר ירדני ועובד בשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון בכל המתרחש בהר הבית; כי מצבו הבריאותי אינו מן המשופרים והתנאים במעצר מקשים עליו; וכי ניתן היה להסתפק במעצר בית כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. דין הערעור להידחות. במסגרת החלטה על מעצר מנהלי יש לאזן בין הצורך לסכל את הסכנה הנשקפת מהעצור לביטחון הציבור והמדינה לבין זכויותיו של העצור לחירות (עמ"מ 56051-10-24 פלוני נ' שר הביטחון יואב גלנט ‏(‏6.11.2024‏); עמ"מ 49945-10-24 פלוני נ' מדינת ישראל ‏(‏5.11.2024‏)). בענייננו מצאתי כי איזון זה אכן מתקיים. בית המשפט התייחס בהחלטתו לקושי הראייתי עליו הצביעו בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי במסגרת הליכי המעצר לצרכי חקירה, אך ציין כי המידע המודיעיני-מינהלי שהונח לפניו חמור ונרחב באופן משמעותי מהמידע שנאסף במסגרת החקירה הפלילית. כך גם אני לאחר עיון בחומר שהוצג לי שוכנעתי כי מעצרו המנהלי של המערער מאזן נכונה בין השיקולים הצריכים לעניין וכי אין חלופה אשר בכוחה לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמערער באופן מספק. במצב דברים זה, לא ראיתי להידרש ליתר טענות המערער. כאמור, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ז אדר תשפ"ו (16 מרץ 2026). דוד מינץ שופט