פלוני נ. פלוני

5 1 בבית המשפט העליון ע"א 667/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' ז'יטניצקי רקובר) בתמ"ש 14737-09-23 מיום 7.1.2024 בשם המערער: עו"ד איתי אנשל פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' ז'יטניצקי רקובר) בתמ"ש (משפחה ת"א) 14737-09-23 מיום 7.1.2024 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. בין המערער לבין המשיבה מתנהלים מזה מספר שנים הליכים משפטיים שעניינם, בעיקרם של דברים, בזכויותיהם בנחלה שהייתה בבעלותה של אמם המנוחה (להלן: הנחלה ו-המנוחה בהתאמה). הרקע להליכים אלה פורט בהרחבה בפסק דינה של הנשיאה א' חיות במסגרת שני ערעורים שהגיש המערער בשנת 2022 על החלטות פסלות קודמות של המותב בהליך זה (ע"א 4028/22 פלוני נ' פלונית (20.7.2022) (להלן: ע"א 4028/22)), ומשכך יתוארו להלן העובדות שנדרשות להכרעה בערעור שלפניי. ביום 6.9.2023 התקיים דיון במעמד הצדדים שעניינו במינוי שמאי לטובת הערכת הכנסותיו של המערער מהשכרת מבנים בנחלה, שבמסגרתו קבע המותב כי הוא ישלח לצדדים את זהות השמאי שימונה מטעמו לטובת ביצוע החישובים הנדרשים (להלן: הדיון מיום 6.9.2023). בו ביום פתחה המשיבה בהליך נושא הערעור שבמסגרתו הגישה תביעה נגד המערער לאכיפת פסק דין קודם בעניינם של הצדדים, שלפיו נדרש המערער לשלם פיצויים למשיבה בגין זכויותיה בנחלה, וככל שלא יעשה כן תוכל המשיבה לעתור למינוי כונס נכסים לצורך מכירת הנחלה (להלן: התביעה ו-פסק הדין הקודם בהתאמה). ביום 26.11.2023 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב שבמסגרתה טען, בעיקרם של דברים, כי במהלך הדיון מיום 6.9.2023 הביע המותב את עמדתו בנוגע להליכים בעניינם של הצדדים באופן שמקים חשש ממשי למשוא פנים. בתוך כך נטען, כי במסגרת שיח שנערך מחוץ לפרוטוקול ציין המותב כי לעמדתו דין התביעה נושא הערעור להתקבל, ושיש למנות כונס נכסים לצורך מכירת הנחלה, באופן שמעיד על נעילת דעתו בתביעה נושא הערעור ועולה כדי פגיעה במראית פני הצדק. עוד נטען כי במסגרת דיון זה הביע המותב מורת רוח מהתנהלותו של המערער, אשר מצטרפת ליחס שהפגין כלפיו המותב לאורך ההליכים בין הצדדים ולהעדפתו את המשיבה. לבסוף טען המערער, כי במסגרת פסק דין קודם בעניינם של הצדדים מיום 18.4.2023, ציין המותב כי ככל שהמערער לא ימלא אחר הוראות פסק הדין הקודם, על המשיבה להגיש תביעה למכירת הנחלה, ושאף באמירה זו יש כדי להעיד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. ביום 7.1.2024 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות, וקבע כי בנסיבות המקרה לא מתעורר חשש ממשי למשוא פנים. בפתח החלטתו ציין בית המשפט כי "לא זו בלבד שבית המשפט לא נטה לטובת המשיבה, אלא לכל אורך ניהול ההליך אשר תחילתו ב-2012 נהג בית המשפט עם [המערער –ע' פ'] לפנים משורת הדין למרות [התנהלותו – ע' פ'] אשר בחר בכל דרך אפשרית לעכב את ניהול התיק ומתן הכרעה בו" (שם, סעיף 6.1). בנוסף, נקבע כי המערער הגיש את בקשת הפסלות נושא הערעור בשלב מאוחר בהליכים שבין הצדדים; לאחר שהמשיבה הגישה תביעה לאכיפת פסק הדין הקודם; ושכל שנותר כעת הוא ליישם את הוראות פסק הדין האמור. לבסוף, קבע המותב כי "מפאת השיהוי הניכר בהגשת בקשת פסלות זו מנסה [המערער – ע' פ'] לטעון, ללא כל בסיס, [שבדיון מיום 6.9.2023 – ע' פ'] נאמרו, כביכול, דברים המוכיחים התייחסות מוטה לטובת המשיבה, כשיאמר מיד שלא נאמר דבר שיש בו כדי ללמד על משוא פנים או נטיה לטובת המשיבה" (שם, סעיף 6.7); וחייב את המערער בהוצאות בסך 1,800 ש"ח לאוצר המדינה. מכאן הערעור שלפניי שבמסגרתו חוזר המערער, בעיקרם של דברים, על טענותיו בבקשת הפסלות. המערער טוען, בין היתר, כי אמירות המותב בשיח שהתקיים מחוץ לפרוטוקול בדיון מיום 6.9.2023, בצירוף התנהלותו לאורך ההליך מקימות חשש ממשי למשוא פנים ופוגעות במראית פני הצדק. בנוסף, בנוגע לקביעת בית המשפט שלפיה בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי, נטען כי בקשת הפסלות הוגשה במסגרת התביעה שהגישה המשיבה בחודש ספטמבר 2023, עובר להגשת כל מסמך מטעם המערער במסגרת הליך זה או קיומו של דיון בהליך. לבסוף, לשיטת המערער קביעותיו של המותב במסגרת החלטת הפסלות נושא הערעור, ובהן הקביעה שלפיה בשלב זה עליו אך ליישם את הוראות פסק הדין הקודם, מצביעות על נעילת דעתו במקרה דנן באופן שעולה כדי חשש ממשי למשוא פנים. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע כי אמת המידה לפסילת שופט שיושב בדין היא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בניהול ההליך (ע"א 8697/23 פלונית נ' פלונית, פסקה 5 (18.1.2024) (להלן: עניין פלונית); ע"א 6717/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (20.11.2023)). איני סבור כי במקרה שלפניי מתקיימות נסיבות כאמור. ראשית, המערער הגיש את בקשת הפסלות נושא הערעור ביום 26.11.2023, הגם שטענותיו נוגעות לאמירות שלכאורה אמר המותב בדיון שהתקיים ביום 6.9.2023, כמו גם לפסק דינו בעניינם של הצדדים מחודש אפריל 2023. זאת, בניגוד לכלל שלפיו על בעל דין להגיש בקשה לפסילת המותב מיד לאחר שנודע לו על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת (תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018); ומבלי שניתן הסבר מספק לשיהוי הניכר שבהגשת בקשת הפסלות, באופן שיש בו כשלעצמו כדי להצדיק את דחיית הערעור (ע"א 434/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (18.1.2024); ע"א 7910/23 עו"ד מיכה צמיר – מפרק שער הגבינות שיווק מזון בע"מ נ' קדרון ושות' רואי חשבון, פסקה 8 (4.1.2024)). ואולם, אף לגופם של דברים איני סבור כי הערעור דנן מקים עילת פסלות. המערער טוען, בעיקרם של דברים, כי קביעותיו של המותב במסגרת החלטת הפסלות נושא הערעור, בצירוף אמירותיו שלכאורה נאמרו במסגרת שיח שנערך מחוץ לפרוטוקול בדיון מיום 6.9.2023, מקימות חשש ממשי למשוא פנים ואף פוגעות במראית פני הצדק. ואולם, כידוע, כאשר ישנה סתירה בין גרסתו של בעל דין לבין גרסתו של המותב, קמה חזקה שלפיה גרסתו של המותב היא שמתארת נאמנה את הדברים ועל בעל הדין שמבקש לסתור חזקה זו מוטל נטל כבד; זאת, בפרט בנוגע להוכחת התבטאות שלכאורה נאמרה על ידי בית המשפט במסגרת שיח שהתקיים מחוץ לפרוטוקול, שם הופך הנטל המוטל על בעל הדין לכבד במיוחד (ע"א 8911/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (14.1.2024); ע"א 7692/23 אקסיו מעטפת הון בע"מ נ' יהב מיטב בע"מ, פסקה 9 (7.12.2023) (להלן: עניין אקסיו)). בענייננו, המותב ציין בהחלטה נושא הערעור כי במסגרת הדיון מיום 6.9.2023 לא נאמרו על ידו אמירות שמעידות על קיומו של משוא פנים או על העדפתו את המשיבה, וממילא איני סבור כי בנסיבות המקרה עמד המערער בנטל הכבד להוכחת טענתו זו (עניין אקסיו, פסקה 9; ע"א 1020/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (24.2.2021)). זאת ועוד, כידוע, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן יקימו התבטאויות של המותב עילת פסלות, מקום שבו ברור כי דעתו של המותב ביחס להליך או ביחס לצדדים "ננעלה" באופן שמקים חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 8806/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (4.1.2024); ע"א 6068/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (27.9.2023)). למעשה, כפי שציין המותב בהחלטת הפסלות נושא הערעור, תביעתה של המשיבה נושא הערעור מכוונת לאכיפת פסק הדין הקודם שלפיו ככל שהמערער לא יעמוד בתשלום הפיצויים בגין השימוש בנחלה, תהא רשאית המשיבה לבקש את מכירתה ולמנות כונס נכסים לעניין זה. האמירות שאותן מייחס המערער למותב אינן מלמדות על נעילת דעתו במקרה דנן, אלא אך על העובדה כי תביעה זו מבקשת ליישם את הוראות פסק הדין הקודם כאמור, וממילא אין בהן כדי להקים עילה לפסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק (ע"א 229/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 (28.1.2024); כן ראו: ע"א 8162/21 מאפיית האחים יחזקאל בע"מ נ' אלוף השניצל בע"מ, פסקה 10 (5.12.2021); ע"א 4202/21 בוקשפן נ' וייספיש, פסקה 8 (20.6.2021)). בנוסף, אשר לטענה שעניינה בביקורת שהביע המותב על התנהלותו של המערער בהליכים שבין הצדדים, כפי שנקבע בעבר, הבעת עמדה על בעל דין אינה מקימה, כשלעצמה, עילת לפסילת המותב, ואף אמירה מוקשית מצד המותב לא תוביל בהכרח לפסילתו אלא במקרים חריגים (ע"א 182/24 פלונית נ' פלונית, פסקה 11 (24.1.2024); ע"א 7087/23 ל.א.צ.פ ייזום בע"מ נ' סייג, פסקה 13 (24.10.2023); ע"א 8866/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 14 (7.3.2023)). טענות המערער מכוונות בעיקרן לביקורת שהביע בית המשפט במסגרת החלטת הפסלות נושא הערעור על התנהלותו של המערער בהליכים, ואיני סבור כי מדובר באותם מקרים חריגים שיצדיקו את פסילתו של המותב (ע"א 2305/23 צברי נ' וטנמכר, פסקה 10 (14.8.2023); ע"א 264/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 15 (31.1.2023); ע"א 7038/22 שושן נ' פילדס, פסקה 10 (17.11.2022)). לבסוף, יוער כי במסגרת הערעור שלפניי טען המערער, בין היתר, טענות שנוגעות להתנהלות המותב בהליך שנידונו ונדחו בעבר במסגרת ע"א 4028/22, ושממילא אין בהן כשלעצמן כדי להקים עילת פסלות במקרה דנן (עניין פלונית, פסקה 5; ע"א 9614/17 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (13.12.2017)). הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו בשבט התשפ"ד (‏5.2.2024). מ"מ הנשיא _________________________ 24006670_M01.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1