נחום קרליץ נ. מיריס תקשורת בע"מ

3 1 בבית המשפט העליון ער"א 6661/21 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: נחום קרליץ נ ג ד המשיבות: 1. מיריס תקשורת בע"מ 2. באר שבע 2008 ע"ר ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן ברע"א 3011/21 בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן ברע"א 3011/21 מיום 24.5.2021 במסגרתה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה, וכן על החלטות הרשמת מהימים 17.6.2021, 1.7.2021, 28.7.2021 בהן נדחו בקשות שהגיש המערער לעיון חוזר בהחלטה הראשונה. ביום 2.5.2021 הגיש המערער לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"א 2769-11-20 מיום 23.2.2021 בגדרו נדחה ערעור המערער על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע אשר דחה את תביעתו נגד משיבה 1 בגין רשלנות והפרת הסכם ההתקשרות ביניהם. בד בבד קיבל בית משפט השלום את תביעת משיבה 1 שהוגשה נגד המערער ונגד משיבה 2. יחד עם הגשת הערעור הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה בה טען כי מצבו הכלכלי קשה וכי העובדה שקיבל בבית המשפט המחוזי פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו לשלם את האגרה בהתאם לתקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות). ביום 24.5.2021 דחתה הרשמת את הבקשה בקבעה כי היא אינה מניחה תשתית עובדתית מלאה באשר למצבו הכלכלי של המערער. בהקשר זה ציינה הרשמת כי לא די בקיומה של ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית כדי להורות על פטור מתשלום אגרה ועל מבקש הפטור מוטל להוכיח עובדתית את חיסרון כיסו. המערער לא עמד בנטל להראות כי אינו יכול להסתייע בסביבתו הקרובה לגיוס הסכום הדרוש להפקדת הערובה. כמו כן, נקבע כי בהתייחס לאמת המידה לקבלת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", על פני הדברים, סיכויי הבקשה אינם נחזים להיות גבוהים. עם זאת, נוכח אינדיקציות לקשיים כלכליים מסוימים של המערער, הופחת סכום הערובה והועמד על סך של 15,000 ש"ח. ביום 7.6.2021 הגיש המערער בקשה לביטול החלטה זו ולעיון בה מחדש וביום 16.6.2021 דחתה הרשמת בקשתו משגם זו לא הניחה תשתית עובדתית מלאה באשר למצבו הכלכלי. עם זאת, נוכח הבהרות מסוימות שניתנו על ידי המערער, הורתה הרשמת על פטור מתשלום האגרה והעמידה את הערובה על סך של 5,000 ש"ח. ביום 28.6.2021 הגיש המערער בקשה למתן הבהרה נוספת באשר למצבו הכלכלי, וביום 1.7.2021 דחתה הרשמת בקשתו משסברה שזו לא מקימה טעם לעיון חוזר בהחלטתה מיום 16.6.2021. ביום 15.7.2021 הגיש המערער בקשה רביעית במספר ובה ביקש להתיר לו ליתן הבהרות נוספות באשר למצבו הכלכלי ולדון מחדש בבקשתו לפטור מהפקדת ערובה. ביום 28.7.2021 נדחתה גם בקשה זו ונקבע כי הערובה תופקד עד ליום 15.8.2021. משלא הופקדה הערובה במועד שנקבע, הורתה הרשמת ביום 26.8.2021 על מחיקת ההליך. מכאן לערעור שלפנַי במסגרתו טוען המערער כי שגתה הרשמת בכך שקבעה כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת באשר למצבו הכלכלי. עוד נטען כי שגתה הרשמת בפרשנותה את המושג "ראיה לכאורה" המופיע בתקנה 14(ד)(1) לתקנות. לגישתו, הרשמת טעתה בכך שלא הורתה על פטור מערובה, בשונה מבית המשפט המחוזי, וזאת מבלי שהובאה ראיה על שינוי מצבו הכלכלי מאז שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בנושא. בהקשר זה, נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי לפטור מערובה מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית אף ברמת ההוכחה הנדרשת למתן פטור מערובה בהליך דנן. כמו כן, המערער גורס כי בהחלטותיה הרשמת קבעה הלכה חדשה המגבילה את זכות הגישה לבית המשפט ב"גלגול שלישי". דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בענייני אגרה וערובה הוא רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לאחרונה: ער"א 6221/21 קליין נ' נטוביץ, פסקה 3 (30.9.2021); ער"א 6042/21 וייס נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פסקה 4 (9.9.2021)). החלטות הרשמת במקרה זה אינן מגלות כל עילה להתערבות ערכאת הערעור, בפרט כאשר הלכה כברת דרך משמעותית לקראת המערער כשהורתה על פטור מתשלום האגרה והפחיתה את גובה הערובה לסכום של 5,000 ש"ח. לגופן של טענות המערער אציין כי אין בכוחה של תקנה 14(ד)(1) לתקנות כדי להעניק פטור אוטומטי מתשלום אגרה בהתעלם מיתר הנתונים הרלוונטיים לעניין (ראו: בש"א 7503/20 בן ארי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 5 (4.11.2021); בש"א 5943/20 ג'ולידוב נ' חמד, פסקה 6 (3.9.2020); בש"א 3825/20 רפאילוב נ' קירשנבוים, פסקה 7 (21.6.2020)). הלשון בה נקט מתקין התקנות היא כי מתן החלטה קודמת על אודות מתן פטור מתשלום אגרה מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית ולא בכדי. אין המדובר בראיה חלוטה והמבקש אינו פטור מהנטל להוכיח עובדתית את חיסרון כיסו (בש"מ 7188/19 גוטפריד נ' משרד האוצר הוועדה הלאומית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור, פסקה 4 (4.11.2019); בשג"ץ 4934/14 גרנשטיין נ' כנסת ישראל, פסקה 5 (21.7.2014); בג"ץ 3622/12 שריאור נ' מדינת ישראל (3.6.2012)). אין ממש גם בטענת המערער כי הרשמת קבעה בהחלטותיה הלכה חדשה המגבילה את זכות הגישה לבית המשפט ב"גלגול שלישי". הרשמת יישמה את המבחנים הרלוונטיים לעניין בקשה לפטור מהפקדת ערובה או הפחתתה, היינו מצבו הכלכלי של המבקש וסיכויי הערעור. בהקשר זה ראוי לציין כי רף ההוכחה הניצב לפני מבקש פטור מהפקדת ערובה להוכיח כי הוא עונה על התנאים האמורים למתן פטור, גבוה יותר מאשר רף ההוכחה הדרוש בבקשה לפטור מתשלום אגרה (ער"א 4970/21 הקרי נ' עיריית תל אביב, פסקה 5 (22.7.2021); בש"א 240/18 כוכבי נ' עיריית רחובות, פסקה 5 (11.1.2018)). כמו כן, נוכח העובדה כי מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", דומה כי צדקה הרשמת בקביעתה כי לפני המערער ניצבה משוכה משמעותית להוכחת סיכויי ההליך הלכאוריים, בה לא עמד (ער"א 5485/21 פלוני נ' פלוני (11.8.2021)). הערעור נדחה. ניתן היום, ‏י"א בחשון התשפ"ב (‏17.10.2021). ש ו פ ט _________________________ 21066610_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1