שלווה מנשרוב נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6660/01 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס המערער: מנשרוב שלווה נגד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: כ"ח באלול תשס"ב (5.9.02) בשם המערער: עו"ד מאיה ז'ולסון בשם המשיבה: עו"ד תמר פרוש ערעור על גזר-הדין שניתן בבית-המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 10.7.01 בת"פ 8031/97 שניתן על-ידי כב' השופטת רויטל כץ פסק-דין השופט מ' חשין: המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בבאר שבע בעבירה של שוד מזוין בחבורה כהוראת סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז1977-, ובעבירה של בריחה ממשמורת חוקית, עבירה כהגדרתה בסעיף 257(1) לחוק העונשין. משהורשע כך בדינו נגזר עונשו של המערער למאסר בפועל בן חמש שנים ולמאסר על תנאי בן 12 חודשים. כן הופעל מאסר על-תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו לתקופה של 12 חודשים, מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר לחמש שנות המאסר. הערעור הוא על גזר-הדין. הערעור אין בו כל ממש. מעשה השוד שהמערער ביצע בצוותא-חדא עם חברו היה שוד אלים וגס של אישה אשר ישבה ברכב, ולולא התנהגותה התקיפה והאמיצה של אותה אישה אפשר לא היה המערער נתפס כלל (חברו הרע של המערער לא נתפס). העבירה בוצעה בעת שהמערער היה בחופשה מריצוי עונש מאסר בגין עבירה אחרת שביצע, ומכאן אף העבירה השניה שהורשע בה (משלא חזר לכלא בתום החופשה). למערער רשימת הרשעות לא קצרה, ומסתבר כי חודשים רבים המצטברים לשנים כבר בילה בין כתלי בתי הכלא. אנו מחליטים לדחות את הערעור. בה בעת, ולבקשת באת-כוחו של המערער, נבקש את שירות בתי הסוהר כי יתן דעתו לאפשרות גמילתו של המערער מהתמכרותו לסמים קשים. המערער, כך מסתבר, הביע כוונה להיגמל מהתמכרותו לסמים, ואם כוונתו כוונת-אמת היא ראוי כי נושיט לו יד לעזרה. הערעור נדחה. היום, כ"ח באלול תשס"ב (5.9.2002). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 01066600.G01 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il