חברת מוסטנג אחזקות (1997( בע"מ נ. מרדכי מיכאלי עו"ד- מנהל מי

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6658/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר המערערת: חברת מוסטנג אחזקות (1997) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד מרדכי מיכאלי- מנהל מיוחד לנכסי החייב 2. כונס הנכסים הרשמי 3. קדוש שלמה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת נ' גרוסמן) מיום 14.9.2021 בפש"ר 11581-12-15 בשם המערערת: עו"ד דניאל כהן פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' גרוסמן) מיום 14.9.2021 בפש"ר 11581-12-15 בגדרה הוכרז משיב 3 (להלן: החייב) פושט רגל ואומצה בעניינו תכנית פירעון. ביום 29.5.2016 התקבלה בקשת החייב למתן צו כינוס, הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך של 350 ש"ח ומשיב 1 מונה למנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד). חובותיו המוצהרים של החייב הגיעו לפי האמור בבקשה לסך של למעלה מ- 3,000,000 ש"ח. המנהל המיוחד הגיש מספר דוחות. בדוחות צוין כי מחקירת החייב עלה שהסתבכותו הכלכלית נוצרה בגין הקמת עסק למכירת ציוד למסעדות יחד עם שותף שהיה אמור לשאת עמו בנטל המימון שווה בשווה אך לא עמד בחלקו. בדו"ח הראשון שהוגש ביום 7.1.2018 צוין כי החייב פועל בשיתוף פעולה עם המנהל המיוחד, מגיש דוחות כנדרש ומשלם את התשלום החודשי שהושת עליו במועדו. עם זאת, צוין כי החייב טרם הגיש אישור מסירה המצביע על המצאת צו הכינוס לגרושתו, אחת מנושיו, וטרם המציא למנהל המיוחד מסמכים שנדרש להמציא. עוד הובהר כי החייב עובד ללא תלוש שכר, דבר שאינו עולה עם עיקרון תום הלב, ומשלם דמי מזונות לגרושתו על אף שאלה לא נקצבו לפי הוראת סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. בשולי הדוח צוין כי לאחר בחינת נסיבות הסתבכותו הכלכלית של החייב, נסיבותיו האישיות, נכסיו, מצבת הנשייה וכושר השתכרותו, ניתן לגבש תכנית פירעון אם יתקן את הליקויים שפורטו בדו"ח. לאחר דיון שהתקיים ביום 15.1.2018, אליו התייצב משיב 2 (להלן: הכנ"ר) וציין כי מדובר בתכנית פירעון סבירה, נקבע בהחלטה מיום 16.1.2018 כי מוקדמת השעה לגבש תכנית פירעון. ביום 8.2.2019 הוגש הדו"ח השני, בו צוין כי החייב אינו משלם את התשלום החודשי במועדו ואינו מגיש דוחות חודשיים. על כן בהחלטה מיום 10.2.2019 הורה בית המשפט לחייב להסיר את מחדליו, שאם לא כן, עלול הדבר להביא לביטול ההליך. במסגרת הדו"ח האחרון שהוגש ביום 11.8.2021 דיווח המנהל המיוחד כי החייב משתף עמו פעולה באופן חלקי. המנהל המיוחד חזר על הצעתו לתכנית פירעון, על פיה החייב ישלם סך של 36,000 ש"ח ב-36 תשלומים חודשיים, בכפוף להסרת מחדלים עליהם עמד ובכלל זה סילוק חוב פיגורים שיצר בסך של 800 ש"ח. בסופו של דבר, בדיון שהתקיים ביום 14.9.2021 ציין בא-כוח המנהל המיוחד כי לאחר הסרת המחדלים, מדובר בחייב אשר משלם את התשלומים החודשיים, סילק את חוב הפיגורים, מגיש דוחות ומשתף פעולה. הכנ"ר הצטרף לעמדת המנהל המיוחד. מנגד, המערערת, אחת מנושי החייב, התנגדה לאישור תכנית הפירעון וטענה כי החייב אינו מתנהל בתום לב, עובד ללא תלוש שכר ומבריח נכסים, וישנם נכסים נוספים של החייב שטרם מומשו. בתום הדיון ניתנה החלטת בית המשפט המכריזה על החייב פושט רגל והמאמצת את תכנית הפירעון על פיה יוסיף החייב לקופת הכינוס סך של 36,000 ש"ח ב-36 תשלומים חודשיים. בית המשפט ציין בהחלטתו כי מדובר בדיון שני בהליך המתנהל כמעט שש שנים, לאחר שהוגשו כמה דוחות ובוצעו חקירות. הדו"ח השלישי שהוגש מלמד על המאמץ הרב שהושקע בהליך, כאשר תכנית הפירעון עליה המליץ המנהל המיוחד זכתה לברכתו של הכנ"ר. באשר לטענות המערערת לקיומם של נכסים נוספים או להעלמת נכסים מצד החייב, צוין כי טענות אלה לא גובו באסמכתאות, והן עומדות בסתירה לדיווחי המנהל המיוחד. בכל מקרה, אם יימצא כי החייב העלים נכסים או שקיימים נכסים נוספים שלא מומשו, ניתן יהיה לשוב ולדון בסוגיה זו. מכאן לערעור שלפנינו בו חוזרת המערערת על טענתה כי החייב נהג בחוסר תום לב קיצוני לאורך כל ההליך, הן בעת יצירת החוב והן במסגרת הליכי פשיטת הרגל. חרף זאת, לא יושמה ההלכה לפיה יש לבחון האם התנהלות חייב עובר להליכי פשיטת הרגל מצדיקה את הכרזתו פושט רגל. זאת שעה שבהיעדר תום לב אין חייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. בין היתר ציינה המערערת שהחייב מתפרנס ללא תלוש שכר, מבריח נכסים, עובר עבירות מס שונות, גורר חוב מזונות במשך שנים ונפתחו בעניינו תיקי הוצאה לפועל שונים. עוד נטען כי סכומי כסף "נעלמו" מתחשיבי קופת הכינוס כאשר לא הובהר הפער בין הסכומים השונים שצוינו בדוחות המנהל המיוחד. כן העלתה המערערת טענות שונות הנוגעות לבא-כוח החייב ולהתנהלותו במשך שנים בניסיון למלט את החייב מחובותיו. לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הנחת היסוד היא כי לבית משפט של פשיטת רגל נתון שיקול דעת רחב, אשר לא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור, נוכח המומחיות הייחודית בתחומו ולאור היכרותו הישירה עם בעלי הדין ועם נסיבות ההליך (רע"א 1688/19 לוי נ' הכונס הרשמי, פסקה 11 (6.3.2019); רע"א 1858/21 דבוש נ' עו"ד גלית שוקרון – הנאמנת, פסקה 9 (3.5.2021); רע"א 845/21 אברהם נ' חכים, פסקה 10 (12.4.2021)). זאת גם באשר להחלטה אם להכריז על חייב פושט רגל (ע"א 3756/92 מנס נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(4) 121 (1994): ע"א 3389/17 קלי נ' עו"ד נפתלי נשר, פסקה 13 (16.1.2020); דוד מינץ "שותף ושותף פושט רגל בשותפות פושטת רגל" משפטים מו 65, 96 (2017)). בענייננו, בפני בית המשפט המחוזי נפרשה התמונה במלואה, באשר לשיתוף הפעולה מצד החייב עם המנהל המיוחד, להסרת מחדליו בהליך, להיקף החובות, להתנהלותו ולנתוניו האישיים. המלצת המנהל המיוחד על אישור תכנית הפירעון נתמכה בעמדתו של הכנ"ר. כך גם בהחלטת בית המשפט ניתנה הדעת לטענות המערערת, בדבר קיומם של נכסים נוספים אותם ניתן לממש ולהברחת נכסים מצד החייב, ונקבע כי מדובר בטענות בעלמא שלא הוצגה כל אסמכתא המגבה אותן. נסיבות אלו אינן מצדיקות התערבות בשיקול דעתו הרחב של בית המשפט לפשיטת רגל. לא למותר לציין, כי כפי שהבהיר בית המשפט המחוזי בהחלטתו, ככל שיימצא כי אכן קיימים נכסים נוספים של החייב שניתן לממשם או נכסים שהחייב הבריח, ניתן יהיה לדון בסוגיות אלה גם בהמשך הליכי פשיטת הרגל. הערעור נדחה אפוא. משלא נתבקשת תשובה לערעור ונוכח המתכונת הדיונית שבה ניתנה ההכרעה – אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ח' בטבת התשפ"ב (‏12.12.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 21066580_N01.docx לש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1