פלוני נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק רע"א 6656/18 בבית המשפט העליון רע"א 6656/18 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 22.7.2018 בת"א 41616-08-15, שניתנה על ידי כב' השופטת ע' כהן בשם המבקש: עו"ד עמוס גבעון בשם המשיבה: עו"ד נעמי זמרת פסק-דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' כהן) מיום 22.7.2018 בת"א 41616-08-15, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לגילוי תרשומות פנימיות שנערכו במחלקה לחקירות שוטרים (להלן: מח"ש) בשל היותן חסויות. רקע והליכים קודמים 2. עניינו של ההליך מושא הבקשה שלפניי, בתביעה נזיקית שהגיש המבקש, קטין יליד שנת 2008, נגד משטרת ישראל (להלן: התביעה), בטענה כי נפגע בחודש דצמבר 2014 מקליע שנורה על-ידי כוחות משטרתיים בעיסאוויה (להלן: האירוע). נטען כי כתוצאה מהאירוע, בין היתר, איבד את עינו הימנית ונגרמו לו שברים באזור הפנים. מספר ימים לאחר האירוע, הגיש אביו של המבקש תלונה כנגד השוטרים שהשתתפו באירוע, וביום 31.8.2015 קיבל האב הודעה ממח"ש על סגירת התיק מחוסר ראיות (להלן: תיק החקירה). 3. במסגרת הליכי גילוי מסמכים שהתנהלו בין המבקש למשיבה במהלך הדיון בתביעה, הורה בית המשפט המחוזי למשיבה להעביר לעיונו של המבקש את תיק החקירה, למעט מסמכים אשר לטענתה הם חסויים. בהמשך לכך, העבירה המשיבה לעיונו של המבקש את תיק החקירה, פרט לתרשומות פנימיות הכוללות חוות דעת משפטית, ובכלל זה מסקנות והמלצות באשר לאי העמדה לדין, שלטענתה הם חסויים על-פי דין (להלן: המסמכים). המבקש שב וביקש כי בית המשפט המחוזי יורה למשיבה להעביר לעיונו את המסמכים האמורים, כמו גם את סיכום החקירה. המשיבה טענה בתגובתה, בין היתר, כי סיכום החקירה מהווה אף הוא תרשומת פנימית חסויה. החלטת בית המשפט המחוזי 4. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקש, וקבע כי חל על תרשומות פנימיות חיסיון יציר הפסיקה. בית המשפט המחוזי ציין כי החיסיון החל בענייננו הוא אמנם יחסי, אך בפסיקה נקבע כי ככלל, דיונים והתכתבויות בין המשטרה לפרקליטות וסיכומים וסיכומי ביניים של מהלך החקירה – הם בגדר תרשומת פנימית שאין חובה לגלותה. קביעה זו מתבססת, בין היתר, על כך שמדובר בעיבוד של חומר הראיות, אשר אין בו כדי לתרום לגילוי האמת מעבר למידע המצוי בתיק החקירה. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי המבקש לא הבהיר מדוע הוא אינו מסתפק בתיק החקירה שהועבר לעיונו. על החלטה זו נסבה הבקשה שלפני. הבקשה דנן 5. המבקש טוען, בעיקרו של דבר, כי בית המשפט המחוזי שגה בדחותו את הבקשה, וזאת משום שהמשיבה לא עמדה בחובתה להוציא תעודת חיסיון ביחס למסמכים, וכן לא טענה כי חל לגביהם חיסיון אחר מכוח הדין. המבקש סבור כי התרשומת הפנימית וסיכום החקירה כוללים הודאות של השוטרים שנחקרו או, לחלופין, ראיות נוספות אשר יש בהן כדי לתמוך בטענותיו במסגרת התביעה. 6. המשיבה סומכת ידיה על החלטתו של בית המשפט המחוזי, וטוענת כי המבקש לא הציג טעם המצדיק מתן רשות ערעור, זאת הן מכיוון שהחלטת בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה והן מכיוון שהיא אינה גורמת לעיוות דין. לגופם של דברים, המשיבה טוענת כי תיק החקירה הועבר למבקש במלואו, למעט חוות דעת משפטית הכוללת את סיכום התיק והמלצה באשר להעמדה לדין, אשר אין בה כדי לסייע למבקש בהוכחת תביעתו. כן טוענת המשיבה כי לאור ההלכה הנוהגת בדבר חיסיון על תרשומות פנימיות, ובכלל זה בנוגע לסיכום חקירה, חוות דעת והמלצות באשר להעמדה לדין, דין הבקשה להידחות. דיון והכרעה 7. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) ושוכנעתי כי לא ייפגעו זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. אקדים את המאוחר ואציין כי דין הערעור להתקבל, במובן זה שהדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי, כמפורט להלן. 8. אכן, על-אף שהכלל בהתדיינות אזרחית הוא גילוי מרבי, הפסיקה הכירה באינטרס הרשות המנהלית שלא לחשוף תרשומות פנימיות, הן משיקולי יעילות והן על-מנת להגן על יכולתם של עובדי הרשות להתבטא באורח חופשי, ובכך למנוע פגיעה, מעבר למידה הנדרשת, בסדרי עבודתן של הרשויות (ראו: רע"א 7461/16 מדינת ישראל – אגף המכס ומע"מ נ' פן דור תעשיות בע"מ, פסקה יד (29.11.2016); רע"א 2097/16 מדינת ישראל-משטרת ישראל נ' רופל, פסקה 13 (1.1.2017); יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 247, 264 (2007)). כמו כן, נפסק לא אחת כי סיכומים וסיכומי ביניים של מהלך חקירה, ובכלל זה המלצות והתכתבויות פנימיות שמעבירה המשטרה לפרקליטות, הם בגדר תרשומת פנימית אשר, ככלל, אין לגלותה (ראו: בש"פ 7008/97 מדינת ישראל נ' הורוביץ, פ"ד נא(5) 224, 229 (1997); בש"פ 2270/06 עילווי נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(3) 74, 86 (2006); בש"פ 10787/06 שחאדה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (17.1.2007)). יחד עם זאת, ובכך העיקר, החיסיון על תרשומות פנימיות הוא יציר הפסיקה, וככזה הוא יחסי. היינו, היקפו של החיסיון נקבע בכל מקרה לגופו ובשים לב למהות המסמך ולא לכותרתו בלבד (ראו למשל: רע"א 291/99 ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נח(4) 221, 236 (2004); עניין אגף המכס, פסקה טו; עניין רופל, פסקה 13). בית משפט זה קבע כי לשם הכרעה בשאלת החיסיון, על בית המשפט לערוך איזון ראוי בין מכלול השיקולים הרלוונטיים הנוגעים לתקינות פעילותה של הרשות מחד גיסא, לבין תכליותיהם של הליכי העיון והגילוי במשפט האזרחי, ובראשם אינטרס הצדדים והחברה בעשיית משפט צדק, מאידך גיסא (רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' שימקו, פסקה 7 (13.6.2007); עניין רופל, פסקה 13). 9. לצורך עריכת האיזון הראוי כאמור, רשאי בית המשפט לעשות שימוש בהוראת תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי בבואו להכריע בטענת חיסיון בית המשפט (או הרשם) "רשאי לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו". ככלל, השימוש בתקנה 119 לתקנות מסייע בידי בית המשפט לבחון את מהותו של המסמך, ולעמוד על התועלת הגלומה בחשיפתו אל מול הנזק שעשוי להיגרם מכך, זאת על-מנת להגיע לתוצאה המאזנת באופן מיטבי בין האינטרסים המתנגשים הנ"ל (ראו: רע"א 7867/06 פקיד שומה חיפה נ' לוסקי, פסקה יד (6.1.2008); רע"א 4447/07 מור נ' ברק אי.טי.סי [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ, פ"ד סג(3) 664, 740 (2010); רע"א 451/13 פלוני נ' פקיד שומה ירושלים 3, פסקה 3 (20.1.2013); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 264 (מהדורה שתים עשרה, 2015)). בית משפט זה עמד לא אחת על חשיבות השימוש בתקנה 119 לתקנות, והדגיש כי רצוי שבית המשפט יעיין במסמך שבמחלוקת על-מנת לקבל החלטה שלא מאחורי "מסך בערות". בהקשר זה הוטעם, כי תקנה 119: "מסירה את הלוט מעל המסמך ומאפשרת בכך לבית המשפט ללמוד, בין השאר, על חשיבותו עבור בעל הדין המבקש לעיין בו ועל התועלת שגלומה בו בהתחשב גם בראיות אחרות גלויות; הנזק שעלול להיגרם עקב חשיפת המסמך; על המטרות שעמדו ביסוד הכנתו של המסמך; ועל האפשרות לתחום את הגילוי באופן שתוגשם התכלית של עשיית צדק מבלי לפגוע יתר על המידה במי מבעלי הדין" (עניין נמירובסקי, פסקה 11; וראו גם: רע"א 2498/07 מקורות חברת מים בע"מ נ' בר, פסקה י (27.6.2007); עניין פלוני, פסקה 3; עניין אגף המכס, פסקה יג). 10. יישום הלכות אלה על ענייננו מוליך למסקנה כי חרף נטיית ערכאת הערעור שלא להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית שעניינן סדרי דין, ובכלל זה בהחלטות הנוגעות לגילוי מסמכים (ראו: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט 54, 61 (1995); רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 196 (2002); רע"א 3389/12 פלוני נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 4 (5.8.2014); רע"א 4167/18 מסכת אילת בע"מ נ' דרור ניהול מלונות בע"מ, פסקה 5 (24.10.2018)), העניין שלפנינו נופל בגדר אותם מקרים המצדיקים התערבות. המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב חוות דעת משפטית, הכוללת סיכום תיק החקירה והמלצה באשר להעמדה לדין. אף שצודקת המשיבה בטענתה כי ככלל, מסמכים מעין אלו נהנים מחיסיון ואינם נדרשים בגילוי אף בהליך הפלילי (ראו למשל: עניין עילווי, בעמוד 89), ומבלי לטעת מסמרות לגבי המחלוקת לגופה, הרי שלצורך החלטה על גילוי תרשומות פנימיות נדרש בית המשפט לאזן בין האינטרסים המתנגשים, כאמור. לשם כך, רצוי לעיין במסמכים על-מנת ללמוד על טיבם ולקבל החלטה מושכלת באשר לתחולת החיסיון (ראו: עניין מקורות, פסקה י; רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי"), הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים נ' הימנותא בע"מ, פסקה 15 (6.1.2015). 11. בענייננו, בית המשפט המחוזי נמנע מלעיין במסמכים שבמחלוקת בטרם קיבל את טענת המשיבה לחיסיון. זאת ועוד, נדמה לי כי לא הובררה דיה מהות המסמכים (ראו למשל: תגובתה של המשיבה מיום 27.6.2018, שם נטען שלא הועברה "חוות דעת משפטית" למול תגובתה של המשיבה מיום 16.7.2018, המתייחסת דווקא ל"סיכום החקירה"), ועיון במסמכים יבהיר אף נקודה זו. לאור האמור, ומשלא נראה כי נסיבות העניין בהכרח מייתרות את הצורך לעיין במסמכים שבמחלוקת, אני סבורה כי מן הראוי שבית המשפט המחוזי יעיין במסמכים. כן ראוי כי בית המשפט המחוזי ישקול, לאחר העיון, לקבל הבהרות במעמד צד אחד, במידת הצורך, על-מנת לערוך את האיזון הראוי בין מכלול השיקולים הנדרשים לצורך הכרעה בשאלה – האם אינטרס המשיבה לחסות את המסמכים גובר על האינטרס של המבקש בגילוים (והשוו: עניין נמירובסקי, פסקאות 17,12; רע"א 7515/16 לוזון נ' ברקוביץ, פסקאות 25-23 (5.12.2016)). מסקנה זו אך מתחזקת נוכח ההשלכות המשמעותיות שעשויות להיות להחלטות בעניין גילוי ועיון במסמכים וחיסיון על ההליך כולו (ראו למשל: רע"א 1395/12 שחף ליווי פיננסי יבוא יצוא נ' טולידאנו, פסקה 5 (21.3.2012)). 12. אשר על כן, אני מורה על השבת הדיון לבית המשפט המחוזי, אשר יורה על המצאת המסמכים השנויים במחלוקת לעיונו, ובמידת הצורך ועל-פי שיקול דעתו, יקיים דיון במעמד צד אחד לצורך קבלת הבהרות מהמשיבה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז בכסלו התשע"ט (‏25.11.2018). ש ו פ ט ת _________________________ 18066560_R02.doc יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il