עו"ד טלאל אלעוברה נ. עו"ד אסמעיל אלרומילי

5 1 בבית המשפט העליון רע"א 665/24 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקש: עו"ד טלאל אלעוברה נ ג ד המשיב: עו"ד אסמעיל אלרומילי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 26.12.2023, ברע"א 45745-12-23, שניתנה על-ידי כבוד השופט א' ואגו בשם המבקש: בעצמו בשם המשיב: עו"ד נדב דלומי פסק-דין בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 26.12.2023, ברע"א 45745-12-23 (השופט א' ואגו) שבגדרה נדחתה בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע, מיום 9.11.2023, בת"א 36143-01-21 (השופטת א' ליפשיץ), שעל-פיה נדחתה בקשת המבקש למתן צו המופנה כלפי צדדים שלישיים, ומורה להם להמציא למבקש מסמכים המצויים ברשותם. רקע עובדתי להלן, בתמצית, הרקע הנדרש: המשיב, עו"ד אסמעיל אלרומילי, החל את דרכו המקצועית כמתמחה וכעורך דין שכיר במשרדו של בן-דודו, הוא המבקש, עו"ד טלאל אלעוברה. בשלב מסוים סוכם, כי מתכונת העבודה תשתנה למתכונת משולבת של העסקה ושותפות, במסגרתה אסמעיל יהיה זכאי לשכר חודשי קבוע, ובתמורה יעביר לטלאל 50% משכר הטרחה שאותו יגבה מלקוחותיו. בהמשך, עלו היחסים בין בני-הדודים על שרטון. אסמעיל הגיש לבית הדין האזורי לעבודה תביעה נגד טלאל, שבה עתר לקבלת פיצויי פיטורין, ורכיבי שכר ופנסיה נוספים. טלאל הגיש תביעה שכנגד, ובה טען כי אסמעיל הסתיר חלק מהלקוחות שיוצגו על-ידו, וכי הציג מצג שווא שבמסגרתו סכומי-הכסף שעליהם דיווח לטלאל היו בשיעור נמוך מהסכומים שאותם גבה בפועל מן הלקוחות. בסופו של דבר, בערעור לבית הדין הארצי לעבודה, נקבע כי הסמכות העניינית לדון בתביעה שכנגד לא היתה נתונה לבית הדין לעבודה, כי אם לבית המשפט האזרחי. פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה, בכל הנוגע לתביעה שכנגד – בוטל (ע"ע (ארצי) 69863-12-20 אלרומילי נ' אלעוברה (23.6.2022)). טלאל הגיש במקביל תביעה לבית משפט השלום בבאר שבע. בירור התביעה עוכב עד למתן פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה. לאחר שנקבע כי הסמכות העניינית אכן נתונה לבית המשפט האזרחי, הוסיפה התביעה להתברר. במסגרת כתב התביעה המתוקן, התבקש סעד של צו למתן חשבונות, וסעדים כספיים. בין הצדדים נוהלו הליכי גילוי ועיון במסמכים. טלאל עתר לקבלת מסמכים המצויים ברשותו של אסמעיל, אך בית משפט השלום דחה את בקשתו. טלאל הגיש בקשת רשות לערער, אך בהמלצת בית המשפט המחוזי חזר בו מבקשתו. החלטה זו, של בית משפט השלום – הפכה חלוטה, ועל כן אינה מענייננו. ביום 26.10.2023 הגיש טלאל בקשה למתן צו לצדדים שלישיים, המורה להם לגלות מסמכים המצויים ברשותם, ורלבנטיים, לפי הנטען, להליך. ביום 9.11.2023 ניתנה החלטת בית משפט השלום, החלטה תמציתית, שניתנה ב'פתקית'. תחילה צוין, כי "כעולה מהבקשה לקבלת הצו שבכותרת, הרושם הוא כי [טלאל] מנסה לעקוף את החלטות בית המשפט שניתנו בעניין. יצוין כי התנהלות [טלאל] ביחס להליך הגילוי משבשת את סדרי הדין והרושם הוא כי הוא מגיש בקשות סרק ועושה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט". לגוף הדברים נקבע, כי "בשים לב לנימוקי [אסמעיל] אשר מקובלים על בית המשפט, דין הבקשה להוצאת עשרות של צווים במסגרת הליך גילוי המסמכים, נגד צדדים שלישיים שאינם כלל חלק מההליך, להידחות ואין ספק כי הוצאת עשרות הצווים כמבוקש על ידי [טלאל] תסרבל את ההליך ותפגע בניהול ההליך התקין. למותר לציין כי חזקה על [טלאל] אשר הגיש את תביעתו, כי מרבית המסמכים אשר תומכים בתביעתו, מצויים ברשותו, שכן אלמלא קיומם של מסמכים אלו ברשותו, לא היתה בידי [טלאל] היכולת לגבש את עילת התביעה וכל שכן, את סכום התביעה המבוקש על ידו". הבקשה נדחתה אפוא, תוך חיוב טלאל בהוצאות משפט. בקשת רשות לערער, שהגיש טלאל לבית המשפט המחוזי – נדחתה. נקבע, כי "החלטת [בית משפט] השלום נטועה עמוק בתוככי מתחם שיקול הדעת הדיוני של [בית המשפט] המנהל את ההליך. גדרי ההתערבות בכך – מצומצמים מאד. הבקשה אינה עומדת באמות המידה של ס' 52(ב) לחוק בתי המשפט. [...] המיקוד הוא בפרמטרים המותווים בחוק – האם השתכנעה ערכאת הערעור שאין מקום להמתין עד לערעור (לפי הצורך) על [פסק הדין] שיינתן? האם יושפעו 'באופן ממשי' זכויות הצדדים? האם עלול להיגרם 'נזק של ממש' או שההליך יתנהל בדרך שגויה? רחוק אני מלהשתכנע בכך. אי אפשר לנהל התדיינות יעילה בערכאה דיונית בדרך של העמסת בקשות חדשות לבקרים, הגשת בקשות רשות ערעור, כל אימת שהחלטה אינה נושאת חן, ובוודאי לא בנושאים של גילוי מסמכים או שאלונים שבהם שיקול הדעת הדיוני רחב מאד וכמעט אינו מצדיק התערבות ערעורית". סוף דבר, הבקשה נדחתה, תוך חיוב טלאל בהוצאות משפט גם בפעם הזו. מכאן בקשת הרשות לערער שלפנַי. טענות הצדדים טלאל טוען, כי ההליך 'עשוי להתנהל בדרך שגויה', וכי 'עשוי להיגרם לו נזק של ממש'. טלאל מוסיף וטוען, כי דחיית בקשתו למתן צו לצדדים שלישיים, היא שעשויה לעכב את הדיון. זאת, משום שבהעדר המסמכים יֵאלץ לזמן כל אחד מאותם צדדים שלישיים לעדות מטעמו. עוד טען, כי הבקשה מעוררת שאלות עקרוניות הזקוקות להכרעה, אך נוכח מסקנתי לא ראיתי מקום לפורטן. אסמעיל, מנגד, סומך ידיו על החלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. דיון והכרעה בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), החלטתי לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור – להתקבל. תחילה אעיר, כי בית המשפט המחוזי דחה את בקשת טלאל, בקביעה כי "הבקשה אינה עומדת באמות המידה של ס' 52(ב) לחוק בתי המשפט". קביעה זו מעוררת קושי. מטבע הדברים, הכרעה בבקשה העוסקת בגילוי מסמכים, מוטב לה שתוכרע ב'זמן אמת', ולא תמתין עד לערעור על פסק הדין לכשיינתן. לאחר שנשמעו העדויות כולן וניתן פסק הדין, פעמים רבות לא ניתן עוד להחזיר את הגלגל לאחור, ולתקן את הפגיעה הדיונית שנגרמה לבעל הדין. אכן, ככל שהבקשה מצויה בגדרי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצו), אזי יש לדחותה על הסף, כמצוות הצו. עם זאת, ככל שהבקשה נופלת תחת אחד החריגים לצו, כמו למשל "החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון" (סעיף 1(10) לצו), אזי, על דרך הכלל, אין מקום לדחות את הבקשה על הסף, בשל אי-עמידה בתנאים שנקבעו בחוק. מוטב לדון בה לגופה, אם כי תוך היצמדות לכלל הוותיק והמושרש, שלפיו ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות דיוניות מובהקות. מכאן, לגוף הדברים: טלאל עתר להוצאת צו לצדדים שלישיים, המורה להם למסור מסמכים הנמצאים ברשותם. בקשתו – נדחתה. בית משפט השלום נסמך על שיקולי יעילות: "הוצאת עשרות הצווים כמבוקש על ידי [טלאל] תסרבל את ההליך ותפגע בניהול ההליך התקין". בית המשפט המחוזי, דחה גם הוא את בקשת הרשות לערער, בשל נימוקי יעילות: "אי אפשר לנהל התדיינות יעילה בערכאה דיונית בדרך של העמסת בקשות חדשות לבקרים, הגשת בקשות רשות ערעור, כל אימת שהחלטה אינה נושאת חן, ובוודאי לא בנושאים של גילוי מסמכים או שאלונים שבהם שיקול הדעת הדיוני רחב מאד וכמעט אינו מצדיק התערבות ערעורית". דא עקא, בכך באו בתי המשפט דלמטה לכלל טעות. אכן כן, היעילות – חשובה ונצרכת, אך אינה חזות הכול. "הרצון לקדם את יעילות הדיון – רצוי ומבורך. ואולם, לא כל האמצעים כשרים. לא ניתן להקריב את זכויותיו המהותיות והדיוניות של אחד מבעלי-הדין על מזבח היעילות" (רע"א 4880/21 זילכה נ' קלדרון, פסקה 23 (7.10.2021); רע"א 7276/21 ש.י.ב. תשתיות בע"מ נ' מניב ראשון בע"מ, פסקה 9 (17.11.2021); רע"א 3099/22 קרפ נ' אפריקה ישראל מגורים בע"מ, פסקה 15 (1.6.2022)). ככל שטלאל זכאי לקבלת צו לצדדים שלישיים, הרי ששיקולי יעילות, חשובים ככל שיהיו, אין בכוחם למנוע זאת ממנו. בית משפט השלום אמנם ציין "כי חזקה על [טלאל] אשר הגיש את תביעתו, כי מרבית המסמכים אשר תומכים בתביעתו, מצויים ברשותו, שכן אלמלא קיומם של מסמכים אלו ברשותו, לא היתה בידי [טלאל] היכולת לגבש את עילת התביעה וכל שכן, את סכום התביעה המבוקש על ידו". אך נימוק זה גם הוא אינו יכול לסייע. טענה דומה ניתן להעלות כלפי כל בקשה לגילוי ועיון במסמכים באשר היא. קביעה שלפיה "חזקה על [תובע] אשר הגיש את תביעתו, כי מרבית המסמכים אשר תומכים בתביעתו, מצויים ברשתו" חותרת תחת התכלית שבבסיס חובת הגילוי והעיון במסמכים, "[המהווים] תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן" (תקנה 60(א) לתקנות). אדרבה, הרציונל הבסיסי של הליכי הגילוי והעיון הוא המשחק ב'קלפים פתוחים'. רציונל המניח קיומם של מסמכים המצויים ברשותו של הצד שכנגד, וחשיפתם עשויה לקדם את טענותיו של מבקש הגילוי. טרם סיום: עיון במערכת 'נט המשפט' מלמד, כי בדיון שהתקיים ביום 4.2.2024 הוצע לצדדים כי "ימונה רואה חשבון מטעם בית המשפט אשר יבחן את ההתנהלות החשבונאית באשר לכל אחת מהתקופות מושא ההליך". טוב יעשו הצדדים אם יאמצו את ההצעה האמורה. הדבר עשוי לחסוך קרב מר, ומאבק בלתי מתפשר ולא נגמר, שממנו יצאו בני-הדודים וידיהם על ראשיהם; 'טוב מאוחר מאשר לעולם לא'. אשר על כן, הערעור מתקבל בזאת. החלטת בית משפט השלום – מבוטלת. בית משפט השלום יכנס בעובי הקורה, יבחן את בקשת טלאל לגופה, ויכריע האם יש מקום ליתן צו לצדדים שלישיים. ככל שהמסקנה תהיה בחיוב, תינתן הכרעה פרטנית לגבי כל אחד מאותם צדדים שלישיים המפורטים בבקשת טלאל מיום 26.10.2023. מצדי, איני נוקט כל עמדה, גם לא באשר לשאלה העקרונית האם יש מקום ליתן צו לצדדים שלישיים, המורה להם לגלות מסמכים שברשותם. בנסיבות העניין, ישא אסמעיל בהוצאות טלאל בסך של 7,000 ₪. ניתן היום, ‏כ"ה באדר א התשפ"ד (‏5.3.2024). ש ו פ ט _________________________ 24006650_O02.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1