אנואר עמרייה נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 665/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 665/12 לפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט צ' זילברטל המערער: אנואר עמרייה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 5.1.2012 בת"פ 19781-08-11 שניתן על ידי כבוד השופט מ' גלעד תאריך הישיבה: כ"ט באייר תשע"ב (21.5.12) בשם המערער: עו"ד ת' נוה בשם המשיבה: עו"ד ד' שמול בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ב' וייס החלטה השופט א' רובינשטיין: א. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט משה גלעד) בת"פ 19781-08-11 מיום 5.1.12, בגדרו הושתו על המערער 22 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו 19.9.11-31.7.11), 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע; ו-6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון או עבירה של איומים. עניינה של הפרשה עבירות אלימות קשות שנעשו בחבורה, בעת יציאת המתלונן מתחנת משטרה. רקע והליכים ב. המערער הורשע לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 4.7.11 הגיש איימן חלאילה (להלן המתלונן) תלונה במשטרה נגד אחותו של המערער, גיסתו, בה מסר כי איימה לפגוע בחייו. עובר ליום 4.7.11 קשר המערער יחד עם שלושה אחרים לפגוע במתלונן, ולגרום לו חבלה חמורה. מיד לאחר הגשת התלונה, עם יציאתו של המתלונן ברכבו מתחנת המשטרה בשפרעם, הופיע רכב מסוג ג'י.מ.סי., חסם את נתיב הנסיעה של המתלונן ורכב נוסף נעמד מאחוריו. המערער והאחרים יצאו מהרכב; המערער שנהג ברכב אחז במקל והאחרים אחזו בידיהם סכין, מקל ושרשרת, וקרבו לרכבו של המתלונן. המתלונן הצליח לחלץ את הסכין מידו של אחד האחרים. אז החלו המערער והאחרים, להכות בצוותא את המתלונן בראשו ובידיו מקל ובשרשרת שבידיהם; רק כאשר נחלצו עוברי אורח לעזרת המתלונן, חדלו המערער והאחרים ממעשיהם. כתוצאה מן האירוע נגרמו למתלונן שברים, חבלות ושטפי דם בראשו ובידו השמאלית. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש. טענות הצדדים לעונש ג. כראיות לעונש מטעמו הביא המערער הסכם סולחה המכונה "הסכם בוררות" אשר נערך בנוכחות מכובדי העיר וראש העיר שפרעם בין המתלונן למערער (ובמסגרתו שילם המערער למתלונן 50,000 ₪ בגין נזקיו). כן, הוצגו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשו נגד אחיו של המתלונן בגין תקיפת אשתו, היא אחותו של המערער. נטען, כי העבירות נעברו במהלך סערת רגשות בעקבות שנים של מתיחות על רקע פגיעה חמורה באחותו של המערער. עוד נטען, כי יש להביא בחשבון את הסכם הסולחה שהושג, את הודייתו של המערער בשלב מוקדם של ההליך, את שהותו הממושכת במעצר בית מלא ואת אינטרס שיקומו, ביחוד נוכח עברו הנקי. בעת מתן גזר הדין פנה המערער לבית המשפט, הביע חרטה על מעשיו וציין, כי הוא נשוי ואב לילדה בת שנתיים. נוכח האמור ביקש המערער, כי יושת עליו עונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות. מנגד הדגישה המשיבה את חומרת המעשים, את התוצאות הקשות של האירוע למתלונן אשר נחבל בעיקר בראשו, לאור יום ומיד לאחר שיצא מתחנת המשטרה. נטען, כי אופן התנהגות זה מלמד על היעדר מורא מפני החוק, וכי המעשים לא באו בעידנא דריתחא, אלא לאחר תכנון מראש. עוד נטען, כי אין להתחשב בכתב האישום שהוגש נגד אחיו של המתלונן, שהאמור בו טרם הוכח, וכי אף הסכם הסולחה בו נתלה המערער בטיעוניו נבע ממניעים כלכליים ולא מתוך רצון להשכין שלום אמיתי. לסיכום נטען, כי כדי למגר את התופעות של תת תרבות הסכין וישוב סכסוכים באלימות, ביחוד על רקע סכסוך במשפחה, יש להחמיר בענישה. לפיכך עתרה המשיבה להשית על המערער עונש של מאסר ממושך, מאסר מותנה, קנס ופיצוי. ד. במסגרת תסקיר שירות המבחן (כפי שתואר בגזר דינו של בית המשפט המחוזי) צוין, כי המערער, מתפקד באופן תקין וזו עבירתו הראשונה; והיא אינה מאפיינת את דרך התנהלותו דרך כלל. צוין, כי המערער גולל בפני שירות המבחן מציאות קשה של חשש לבני משפחתו, וכי ההליך הפלילי הותיר בו חותם הרתעתי משמעותי. מנגד, ציין השירות את התייחסותו המגוננת של המערער באשר לעצמו וכלפי אחרים (סירב לחשוף את זהותם של שותפיו למעשים), גילוי אהדה מועטה לסבלו של הקרבן ויכולתו הרגשית המצומצמת של המערער להיתרם מקשר טיפולי. נוכח האמור, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית. גזר דינו של בית המשפט המחוזי ה. בגזר דינו (מיום 5.1.12) עמד בית המשפט המחוזי על חומרתו המיוחדת של המקרה, בו אדם נורמטיבי, עובד ומפרנס, תוקף לאור היום את מי שהגיע לתחנת משטרה במטרה למסור תלונה. הוטעם, כי האירוע עשוי היה להסתיים באופן רע יותר אלמלא התערבותם של עוברי אורח. כן ציין בית המשפט המחוזי את התכנון המוקדם ואת העובדה, כי אף שהמערער הודה בביצוע המעשים, חרטתו לא הייתה אמיתית דיה, שכן לא חשף את שמות שותפיו. לצד זאת עמד בית המשפט על כך שבמקרה דנן קיימים שיקולים משמעותיים לקולה הנעוצים בנסיבותיו האישיות של המערער, ובהם היעדר עבר פלילי, התרשמות שירות המבחן, כי המערער אדם נורמטיבי, הודייתו של המערער בשלב מוקדם, החיסכון בזמן שיפוטי ומניעת עדות המתלונן בעקבותיה, הסכם הסולחה והפיצוי, ושהיית המערער במעצר בית משך שלושה חודשים. בית המשפט המחוזי השית על המערער את העונשים שנזכרו מעלה. נוכח מצבו הכלכלי של המערער וסכום הפיצוי ששולם למתלונן במסגרת הסכם הסולחה, לא מצא בית המשפט מקום להשית על המערער קנס או פיצוי. ו. להשלמת התמונה יצוין, כי בקשה לעיכוב העונש עד להכרעה בערעור נדחתה על ידי בית משפט זה (החלטה מיום 30.1.12, מפי השופט דנציגר). טענות המערער בערעור ותסקיר שירות המבחן העדכני ז. על גזר דינו של בית המשפט המחוזי הוגש הערעור שבפנינו ובו נטען, כי טעה בית המשפט המחוזי בהחמירו בעונש. נטען, כי מבלי להמעיט בחומרת המעשים בהם הורשע המערער והרצון למגר את תופעות האלימות בחברתנו, יש להתאים את הענישה לנסיבות העבירה ולנסיבותיו האישיות של המערער. המערער הטעים את הודייתו ואת הסכם הסולחה והפיצוי ששולם למתלונן, המעידים כולם על קבלת אחריות וחרטה כנה. עוד צוינו נסיבותיו האישיות של המערער, ובהן עברו הנקי, משפחתו ומאפייניו. לבסוף נטען, כי יש לראות במקרה מעידה חד פעמית, ופורטו אסמכתאות רבות בהן חרף מעשי אלימות קשים הוטלו עונשים נמוכים מעונשו של המערער. ח. בתסקיר מעדכן מיום 16.4.12 צוין, כי המערער לומד ביחידת החינוך בבית האסורים, משולב בתעסוקה ומקיים קשר תקין עם אסירים אחרים. עוד צוין, כי למערער לא היו בעיות משמעת מול הסוהרים, ונרשמה כנגדו אך הפרת משמעת אחת של עישון במקום אסור. כן צוין, כי לפי הערכת גורמי הטיפול בשירות בתי הסוהר המערער מודה במעורבותו, אך אינו מגלה נזקקות טיפולית; הוא הופנה לקבוצת שליטה בכעסים, אך טרם נבחנה התאמתו; אין הוא מפגין דפוסי התנהגות עבריינים; ונראה שהעבירה נעברה על רקע השפעה ולחץ סביבתי-תרבותי. הדיון ט. בדיון (ביום 21.5.12) טען בא כוח המערער, כי מדובר באירוע בעל נסיבות מורכבות; בין היתר, נטען, כי במשך שנים סבלה אחות המערער מאלימות, והמערער הוא היחידי שיכול היה להפסיק את האלימות. מטעם המדינה נטען, כי העונש שהושת על המערער נוטה לקולה ומשקלל בתוכו את כל הנסיבות שהובאו בפני בית המשפט. עוד נטען, כי המתלונן נפגע פגיעות חמורות, וכי העבירה נעברה בחבורה כאשר זהות שאר השותפים עדיין אינה ידועה. הכרעה י. לאחר העיון לא ראינו מקום להיעתר לערעור. מקובלת עלינו עמדתו של בית המשפט קמא באשר לחומרתו היתרה של מעשה קשה, בחבורה, של תקיפת אדם על שהעז, שומו שמיים, להתלונן במשטרה נגד אחות המערער, התקיפה - שרק המערער נלכד לאחריה, ושותפיו נותרו עלומים - נעשתה תוך שימוש אלים במקלות ובשרשרת (המערער - במקל), לאחר שסכין חולצה מידי אחד התוקפים על-ידי המתלונן. תוצאות המעשה, לאחר שהמתלונן נחלץ בעור שיניו, היו שברים ודימומים בפניו של המתלונן. בית המשפט הביא בחשבון חומרה זו - אך גם את עברו הנקי של המערער, את התרשמות שירות המבחן כי מדובר באדם נורמטיבי ככלל, וכמובן ההודאה והסולחה ובה פיצוי. אכן, הסניגור הציג כתב אישום שהוגש נגד אחי המתלונן, גיסו של המערער, על תקיפת רעיתו, אחות המערער זמן קצר (20 יום) לאחר האירוע נשוא ענייננו. ואולם, מערכת יחסים עכורה אינה סיבה לאלימות, ואלימות אינה מצדיקה אלימות שכנגד, והתרומה שבידי בית המשפט למאבק באלה אינה יכולה להיות אלא בענישה. מעבר לכך ראוי להפנות זרקור עז לתופעות של סכסוכי משפחות ו"כבוד המשפחה" בחלקים מן החברה הישראלית, תופעות שבמסגרתן אנשיה נורמטיביים ביסודם, לרבות המשרתים במערכות ממשל, בכוחות הביטחון ועוד, מוכנים לפגוע בזולת בשל סכסוכים שאין מקום לפתרונם באלימות, ואף לשלם מחיר יקר, לעתים אף של מאסר עולם בעבירת רצח. הכתובת לכך הוא גורמי הנהגה במגזרים הרלבנטיים ותהליך חינוכי; מה שאנו רואים לנגד עינינו באולם בית המשפט מדאיג, פתולוגי ולעתים אף גובה חיים. יא. נשוב לענייננו. העונש שהוטל על המעשה האכזרי בתיקנו אינו חמור, וניתן לראותו על רקע הנסיבות לקולה שמנה בית המשפט קמא. מוכנים אנו לצאת מן ההנחה, כעולה מן התסקיר המשלים, כי המערער הוא ביסודו אדם נורמטיבי שמעד; אך כגודל המעידה כן הענישה. ניתן רק לקוות כי לקח הפרשה והמאסר יופנם וילמד, וככל שיתמיד המערער בהתנהגות תקינה במאסרו (כפי שהיה ככלל עד הנה) יעמוד הדבר מן הסתם לזכותו במועד המתאים. אנו מקוים כי ישוב לתפקוד נורמטיבי ולא יידרדר עוד לעבירות. יב. איננו נעתרים איפוא לערעור. ניתנה היום, ח' בסיון תשע"ב (29.5.12). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12006650_T03.docחכ+רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il