מדינת ישראל נ. רפעאת הייב

פסק-דין בתיק ע"פ 6639/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6639/09 ע"פ 6756/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' עמית המערערת בע"פ 6639/09: המערער בע"פ 6756/09: מדינת ישראל עדנאן הייב נ ג ד המשיבים בע"פ 6639/09: 1. רפעאת הייב המשיבה בע"פ 6756/09: 2. עדנאן הייב מדינת ישראל ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 27.7.09, בת.פ. 130/08, שניתן על ידי כבוד השופט א' קולה תאריך הישיבה: י"ט בשבט התש"ע (03.02.10) בשם המערערת בע"פ 6639/09 בשם המערער בע"פ 6756/09: עו"ד אילת קדוש עו"ד דוד שפיגל בשם המשיבים בע"פ 6639/09 בשם שירות המבחן עו"ד הייב נגמה ; עו"ד גיל שפירא גב' חגית ליבנר פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. עדנאן הייב (המערער בע"פ 6756/09, להלן: עדנאן) ורפעאת הייב (המשיב 1 בע"פ 6639/09, להלן: רפעאת) הועמדו לדין בפני בית המשפט המחוזי בנצרת, ולהלן תמציתן של העובדות שיוחסו להם: בתאריך 20.9.08, בשעת לילה מאוחרת, נהגו השניים במשאיות – עדנאן במשאית דאף, ולידו ישב זכריה הייב (להלן: זכריה), בעוד שרפעאת נהג במשאית מסוג סקניה. שוטרים שהבחינו במשאיות חשדו בהן כמעורבות בפעילות בלתי חוקית, ועל כן הורו לרפעאת לעצור. אותה שעה ירד זכריה ממשאיתו של עדנאן והצטרף לרפעאת, ובהמשך פתח זה האחרון בנסיעה מהירה תוך שהוא נמנע מלציית להוראת השוטרים לעצור. בעקבות כך החלו השוטרים דולקים אחר משאיתו של רפעאת, אשר ניסה למנוע מהם מלעקוף אותו תוך סטייה שמאלה לעבר הניידת. בשלב מסוים פנה רפעאת לעבר כפר טובא, כשהוא אינו מציית להוראת אור אדום ברמזור, והמשיך בבריחה בתוך הכפר, עד אשר עלה על מחסום דוקרנים שהוצב בדרכו תוך שהוא מסכן את אחד השוטרים. במהלך אותה נסיעה ביקש זכריה מרפעאת לעצור, אולם הוא סרב ונימק זאת בכך שהוא היה אמור להיות נתון במעצר בית. בהמשך, החליפו השניים חולצות מתוך כוונה להטעות את הרודפים ולהקשות על החקירה, וכשהרכב נעצר מיהר רפעאת להתחלף עם זכריה במושביהם כדי שייראה כאילו זכריה נהג במשאית. בדיקת רפעאת לאחר מעצרו, העלתה כי ריכוז האלכוהול בדמו הוא לפחות 390 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף. בשלב מסוים הבחינו שוטרים גם בדאף בה נהג עדנאן נכנסת לכפר טובא, ואף ששוטרים סימנו לו לעצור הוא התעלם מהם, המשיך בנסיעה פרועה, ובשלב מסוים אף ניסה לפגוע בניידת, עד ששוטר היה נאלץ לירות מספר כדורים לעבר גלגלי המשאית. לבסוף עצר עדנאן את המשאית ונמלט ממנה, ואז נתגלה שהוא קיפל את לוחות הרישוי שלה כדי להקשות על זיהויה. בשעת בוקר הגיעו שוטרים לביתו של עדנאן כדי לעצור אותו, והוא ניסה להימלט על ידי קפיצה מהמרפסת. בדיקת דמו של עדנאן גילתה ריכוז של 164 מיקרוגם. 2. עדנאן ורפעאת הודו במעשים שיוחסו להם, ובעקבות כך הרשיע בית המשפט המחוזי את רפעאת בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה בשכרות, שיבוש מהלכי משפט, אי-ציות לרמזור, הפרת הוראה חוקית, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח תקף. עדנאן הורשע בעבירות של סיכון חיי אדם והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. לאחר כל אלה נדון רפעאת ל-26 חודשי מאסר, שלוש תקופות של מאסר על-תנאי, 4 שנות פסילה מנהיגה ושנה פסילה על-תנאי. עדנאן נדון ל-22 חודשי מאסר, שלוש תקופות של מאסר על-תנאי, 3 שנות פסילה מנהיגה ושנה פסילה על-תנאי. 3. שני הערעורים שבפנינו עוסקים בעונשים שהושתו על המערערים בפרשה זו. בערעור האחד (ע"פ 6639/09) משיגה המדינה על קולתו של גזר-הדין, בעוד שבערעור האחר (ע"פ 6756/09) מלין עדנאן על חומרתו. המדינה סבורה כי בגזר הדין לא ניתן ביטוי הולם לחומרת המעשים, וכן לשיקולי גמול והרתעה. בעניינו של רפעאת נטען, כי הוא ביצע את המעשים תוך הפרתם של תנאי שחרור בהם חויב בתיק אחר. מאידך סבור עדנאן כי נכון היה לגזור לו עונש מתון יותר נוכח מה שהגדיר כ"נסיבות הנעשה והעושה". 4. "התופעה של נהיגה ללא רישיון, חמורה היא, התופעה החמורה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, חמורה שבעתיים והעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חמורות שבעים ושבעה. חומרה יתרה נודעת לעבירות אלו, עת מבוצעות הן בכלי רכב כבד דמוי משאית בה נהג הנאשם... מי שנוהג רכב כגון זה בו נהג הנאשם ללא רישיון ותחת השפעת אלכוהול משול למי הרכוב על 'פצצה מתקתקת' או, על 'טיל קטלני', העלול להתפוצץ בכל רגע ולגרום נזק שאחריתו מי ישורנו". דברים אלה ציטטנו מתוך גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בעניינו של רפעאת, ודברים דומים נאמרו גם בגזר-דינו של עדנאן, שם הדגיש בית המשפט: "הנאשם ביודעין סיכן חיי אדם בנתיב תחבורה. הנאשם ביודעין, ניסה פעם אחת לדרוס את השוטר... ובפעם השנייה נסע לאחור בכוונה לפגוע בניידת על נוסעיה. כל זאת בנוסף לכך שהנאשם נסע במשך זמן רב, בנסיעה פרועה, בתוך הכפר טובא, נסיעה אשר מטבעה וטיבה יש בה כדי לסכון עוברי אורח, או נוסעים בדרך". דברים אלה אותם ציטטנו מקובלים עלינו במלואם, ודווקא משום כך תהינו מדוע החליט בית המשפט המחוזי ללכת לקראת המערערים דרך כה ארוכה תוך סטייה מרמת הענישה הנוהגת, והנמקה משכנעת לעניין זה לא מצאנו. לא נעלמו מעינינו הודאות הנאשמים, חרטתם וכוונתם לעשות תפנית בחייהם ולהיטיב את דרכם. אולם, מנגד עמד אינטרס חשוב פי כמה - להביא לקיצה את התופעה של נהגים פורעי חוק המסכנים את הצבור בדרך נהיגתם. המצב הקשה בדרכים והקטל הנמשך מחייב להתקומם כנגד תופעה זו, ומשרבו המקרים לא נותר אלא ליישם ענישה מחמירה, שנועדה בראש ובראשונה להרתיע את הרבים. נוכח האמור, אנו דוחים את הערעור בע"פ 6756/09. מאידך, ולאחר שנתנו את דעתנו להלכה לפיה אין בית משפט שלערעור ממצה את הדין עם נאשמים, החלטנו לקבל את הערעור בע"פ 6639/09, במובן זה שתקופת המאסר בה ישא רפעאת תעמוד על 40 חודשים, ומאסרו בפועל של עדנאן יעמוד על 36 חודשים. יתר רכיביהם של העונשים, יעמדו בעינם. ניתן היום, כ' בשבט התש"ע (04.02.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09066390_O02.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il