פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6635/11

מרזוק קדור ,חבר מועצה מקומית דלית אל כרמל נ. הועדה המחוזית

העותרים ביקשו לבטל תוכנית הפקעת מקרקעין משנת 1973 בטענה לזניחת מטרת ההפקעה ושיהוי רב.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 21/03/2012 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6635/11 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון ובנייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לבטל תוכנית הפקעת מקרקעין משנת 1973 בטענה לזניחת מטרת ההפקעה ושיהוי רב.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6635/11

מרזוק קדור ,חבר מועצה מקומית דלית אל כרמל נ. הועדה המחוזית

העותרים ביקשו לבטל תוכנית הפקעת מקרקעין משנת 1973 בטענה לזניחת מטרת ההפקעה ושיהוי רב.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרים פנו לבג"ץ בדרישה לבטל תוכנית הפקעת קרקעות משנת 1973 המיועדת לסלילת כביש עוקף בדליית אל כרמל. לטענתם, הרשויות זנחו את התוכנית במשך עשרות שנים, ובשטח נבנו בינתיים בתים רבים, מה שהופך את ביצוע הכביש לבלתי אפשרי. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף מבלי לדון בטענות לגופן. הנימוק המרכזי היה שהעותרים לא פנו כלל לרשויות התכנון המוסמכות לפני הגשת העתירה, ובכך לא מיצו את ההליכים המנהליים העומדים לרשותם. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו הגורם הראשון שאמור לבחון טענות תכנוניות, וכי לא ניתן להגיש עתירה נגד החלטה שטרם התקבלה על ידי הרשות המוסמכת.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ס' ג'ובראן, נ' הנדל, צ' זילברטל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מרזוק קדור
  • סלמאן חייר חלבי

נתבעים

  • הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה
  • משרד התשתיות הלאומיות / המחלקה לעבודות ציבוריות

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הצורך הציבורי בהפקעה נזנח עקב חלוף עשרות שנים ללא מימוש.
  • קיימת שיהוי בלתי סביר במימוש מטרת ההפקעה.
  • בשטח נבנו עשרות בתים ששילמו אגרות, מה שהופך את מימוש ההפקעה לבלתי אפשרי.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל אי מיצוי הליכים מול הרשויות המוסמכות.

תגיות נושא

  • הפקעת מקרקעין
  • תכנון ובנייה
  • אי מיצוי הליכים
  • שיהוי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 6635/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6635/11 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט צ' זילברטל העותרים: 1. מרזוק קדור, חבר מועצה מקומית דלית אל כרמל 2. סלמאן חייר חלבי, איש ציבור נ ג ד המשיבים: 1. הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה 2. משרד התשתיות הלאומיות / המחלקה לעבודות ציבוריות עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: בעצמם בשם המשיבים: עוה"ד תדמור עציון פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. עתירה למתן צו על תנאי, המכוון כלפי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז חיפה ומשרד התשתיות הלאומיות (המחלקה לעבודות ציבוריות), לבוא וליתן טעם מדוע הם לא מבטלים את התוכנית להפקעת מקרקעין לטובת סלילת כביש עוקף דליית אל כרמל (תוכנית בניין ערים מספר ג-792 הקרויה "כביש 116"). זאת, עקב "זניחה ושיהוי בלתי סביר במימוש מטרת ההפקעה". בשנת 1973, בוצעה הכרזה על הדרך מושא העתירה בצו מכוח סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, בו נקבע כי הפקודה תחול על כביש 116. הכרזה זו פורסמה בקובץ התקנות. בשנת 1976, אושרה תמ"א 3, המסמנת את כביש 116. שנה לאחר מכן, אושרה תוכנית מפורטת (ג/792). התוכנית קבעה הוראת הפקעה. 2. על פי טענות העותרים, משחלפו עשרות שנים מאז שהוכרזה ההפקעה והמשיבים לא עשו דבר בשטח החל ממועד אישור התוכנית למימוש מטרת ההפקעה, כי אז ה"צורך הציבורי נזנח". על כן, אין הצדקה להמשך קיום תוכנית ההפקעה. בינתיים, הם טוענים, נבנו עשרות בתים, כאשר מרבית הבתים "שילמו אגרות לוועדת התכנון והבנייה רכס הכרמל, כך שלא יהיה ניתן היום לממש בעתיד את מטרת ההפקעה". 3. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה לה, הגענו למסקנה, כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. העותרים הגישו עתירה המנוסחת באופן כוללני ולקוני, ללא פירוט הפניות שנעשו לרשויות המוסמכות ותיעודן, לרבות תאריכי הפנייה. העתירה מבחינה מהותית מופנית נגד תוכנית ההפקעה. העותרים לא הגישו השגה נגד התוכנית לגורמים התכנוניים הרלוונטיים או בקשה לשינוי ייעוד הקרקע. יתרה מכך: לא קיימת החלטה מנהלית בעניינם שניתן להעמידה לביקורת. מצב זה נובע מכך שהעותרים לא פנו לגורם מנהלי בעניין מושא העתירה. בית משפט זה איננו בגדר הגורם התכנוני שאמור לבחון לראשונה את טענות העותרים. אין בית המשפט הגבוה לצדק מקדים ביקורת שיפוטית להחלטה שלא ניתנה (ראו והשוו: בג"ץ 3581/07 איריס קלי נ' הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות (18.4.2010). דרך המלך היא כי העותר לסעד מבית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, ימצה תחילה את ההליכים העומדים לרשותו לפני הרשות המוסמכת (ראו למשל בג"ץ 778/08 נגמה נ' מדינת ישראל (11.5.2008)). בענייננו, כאמור, העותרים לא הצביעו בפועל על כל פנייה מוקדמת. מכאן, כוחו של כלל אי מיצוי הליכים דיו, בנסיבות העניין, כדי להביא לדחיית העתירה על הסף (ראו והשוו: בג"ץ 6546/11 אלדן נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.12.2012); בג"ץ 9207/11 סעידי נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבנייה (18.1.2012);. 4. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, כ"ז באדר התשע"ב (21.3.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11066350_Z02.doc אמ