אורן אליגון נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6629/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6629/06 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת ע' ארבל המערער: אורן אליגון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 5.7.06 בע"פ 40051/06 שניתן על ידי כבוד השופט ע' מודריק בשם המערער: עו"ד יוסי זילברברג בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד זיו אריאלי גב' ברכה וייס פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. המערער הורשע על פי הודאתו ביבוא מהולנד של 1,755 ק"ג סם מסוכן מסוג קוקאין. הוא נתפס בהגיעו לשדה התעופה בישראל, כשברשותו מזוודה ובה הסם. הוא נדון במסגרת הסדר טיעון ל-4.5 שנות מאסר בפועל, למאסר על תנאי, וכן נפסל מהחזקת רשיון נהיגה למשך 3 שנים ממועד סיום ריצוי המאסר בפועל. 2. כאמור, העונש נגזר על המערער במסגרת הסדר טיעון בין התביעה להגנה, שבמסגרתו בקשה התביעה כי יוטל עליו עונש מאסר של 58 חודשי מאסר בפועל, ואילו ההגנה בקשה כי יוטל עונש קל בהרבה. 3. המערער משיג בערעורו על אורך תקופת המאסר בפועל שנגזרה עליו, ומבקש לקצרה. הוא טוען, כי בית המשפט קמא לא ייחס משקל ראוי לנתונים שונים לקולא הפועלים בעניינו – ובהם הודאתו המיידית בעבירה, החרטה הכנה אותה הביע, ולקיחת אחריות לעבירה אותה ביצע, וכן נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות שבאו לידי ביטוי מפורט בתסקיר שירות המבחן. המערער הוא רווק, בן 34, שהתייתם מאב בגיל 11, והחל בתהליך הידרדרות עמוק. משפחתו פגועת טרגדיות, ואחיו חולה נפש, המאושפז לעיתים תכופות, ואמו חולה. מגיל צעיר, נקלע המערער למעגל הסמים ולא הצליח לצאת ממנו. מעבר לנתונים הללו שהיו בפני בית משפט קמא, מדגיש בא-כוח המערער כי בתקופה האחרונה חלה תפנית חיובית בולטת במערער, בכך שהחל להשתלב בהליך גמילה במסגרת כתלי בית הסוהר, והוא נימנה במשך מספר חודשים על קבוצה טיפולית לגמילה מסמים, ומצליח לעמוד במשימת הגמילה בהצלחה. בנסיבות אלה בכללותן, יש כדי להצדיק הקלה בענישה, כך לעמדת ההגנה. 4. המדינה מתנגדת להקלה בעונש. לעמדתה, ראשית, מדובר בגזר דין שניתן על-יסוד הסדר טיעון לעונש, שאין מתערבים בו אלא בנסיבות חריגות; שנית, העונש שנגזר אינו חריג בחומרתו לאור חומרת העבירה, הכורכת יבוא של קרוב ל-2 ק"ג של קוקאין. שלישית, בית המשפט התחשב במכלול הנסיבות לקולא של הנאשם ושקל אותן, ואין להתערב בשיקול דעתו. 5. שירות המבחן תיאר בתסקירו המשלים מיום 12.7.07 את השתלבותו של המערער בטיפול הגמילה הקבוצתי בכלא, ואת התפנית החיובית שעשה בעת האחרונה. המלצת שירות המבחן היא כי קיצור מסוים בתקופת מאסרו תעודד אותו במאמציו הטיפוליים והשיקומיים. 6. דין הערעור להידחות. העבירה בה הורשע המערער נמנית על עבירות הסמים החמורות שבספר החוקים. מדובר ביבוא סמים מסוכנים קשים מסוג קוקאין, בכמות אדירה של 1,755 ק"ג המספיקה למנות סם רבות ביותר. המערער בעל עבר פלילי עשיר ביותר מאז נערותו, וריצה עונשי מאסר בפועל במשך תקופות ניכרות. העבירה הנדונה כאן היא אך חוליה בשרשרת ארוכה של עבריינות על החוק המאפיינת את המערער, ובמקרה זה מדובר בעבירת סמים חמורה ביותר המסכנת סיכון של ממש את שלום הציבור וחיי בני אדם. 7. הצדדים הגיעו להסדר טיעון שבמסגרתו התחייבה התביעה שלא לדרוש עונש מאסר בפועל העולה על 58 חודשי מאסר; בהתחייבה כך, חרגה התביעה באופן ברור מרף הענישה המקובל בעבירות יבוא סמים קשים בהיקפים בהם מדובר כאן. עם זאת, בית המשפט המחוזי לא ראה לחרוג מהסדר הטיעון לחומרה, וגזר על המערער עונש מאסר הנמוך ב-4 חודשים אף מהעונש המירבי שבקשה התביעה, תוך שבחן ושקל כל נתון לקולא בעניינו של המערער. העונש שנגזר מצוי, איפוא, בגדרו של הסדר הטיעון, לא הגיע לרף המקסימום שבו, והוא עונש מקל בהתחשב ברף הענישה הכללי הנוהג בסוג העבירות בהן הורשע המערער. 8. כלל הוא, כי כדי שבית משפט שלערעור יחרוג מענישה שנגזרה, המצויה בגדרו של הסדר טיעון, נדרשות נסיבות מיוחדות וחריגות ביותר. הערעור על ענישה בגדרו של הסדר טיעון אינו ערעור רגיל על חומרת עונש, אלא יש לו כללים משלו, המציבים רף שכנוע גבוה ביותר על שכם ההגנה, לשכנע בדבר קיום הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בעונש שנגזר בידי הערכאה הדיונית. 9. בנסיבות ענין זה, בית המשפט קמא לקח בחשבון, ובמשקל ראוי, הן את היסודות לחומרה שבמעשהו של המערער, והן את כל הנתונים האישיים הצריכים לעניינו, וגזר את דינו במסגרת הסדר הטיעון שהושג. הסדר הטיעון מתחילתו היה מקל באופן חריג עם המערער בהתחשב באופי ובחומרת העבירה, ובעברו הפלילי העשיר. אמת הדבר, כי המערער מראה לאחרונה מאמצי שיקום מרשימים, הראויים לכל תמיכה ושבח. עם זאת, לאור הענישה המקלה במיוחד עמו מלכתחילה, לא ניתן להקל עמו עוד; אילו כך נעשה, היה בכך כדי לערער ערעור של ממש את האיזון הנדרש בין היבט האינטרס הציבורי שבענישה, ובמסר הראוי לציבור בדבר חומרתן המופלגת של עבירות סחר ויבוא סמים, לבין ההתחשבות בהיבט האינדיבידואלי הקשור בנאשם ובשיקומו. על בית המשפט להקפיד על שמירת האיזון האמור, במיוחד כשמדובר בעבירות יבוא וסחר בסמים, המסכנות חיים ובריאות של אדם. עשוי להיות, כי אילו, מלכתחילה, היה נגזר עונשו של המערער להיקף שנים רב יותר, כמקובל על פי רף הענישה הנוהג בסוג עבירות זה, ניתן היה להקל הקלה מסוימת במשך המאסר, לאור מאמצי השיקום שהמערער מגלה, כדי להביע בכך עידוד להישגיו החשובים. אולם, לא כך הוא, כאשר העונש שנגזר חורג מתחילתו לקולא מרף הענישה המקובל, באופן שכל הקלה נוספת תערער את מערכת האיזונים הנדרשת לצורך העונש, ולא תעמוד במבחן הסבירות. 10. לכל אלה יש להוסיף, כי גם בהיבט הטיפולי, הוסבר על ידי שירות המבחן כי יידרשו לפחות 3 חודשים נוספים עד לסיום התכנית הטיפולית הקבוצתית שהמערער משתתף בה במסגרת הכלא, ולאחר מכן יש להמשיך בטיפול ומעקב במסגרת רחבה וגמישה יותר, גם הם בבית הסוהר. שחרורו של המערער לאחר ריצוי שני שליש ממאסרו חל בדצמבר 2008, ואני נוטה להאמין כי גם השגת התועלת המירבית שבטיפול הגמילה, והחשיבות במעקב הגורמים המטפלים בכלא אחר התנהלות המערער גם לאחר סיום הקבוצה הטיפולית, מצדיקים גם מבחינות אלה אי התערבותנו בהיקף העונש שנגזר. על יסוד הדברים האמורים, דין הערעור על גזר-דינו של המערער להידחות. ניתן היום, ד' באב התשס"ז (16.7.2007). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06066290_R02.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il