פסק הדין המלא
בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק
בג"ץ 660/00
בפני: כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' א' לוי
העותרים: 1. סלימן חיגאזי
2. גאזי סיאם
נגד
המשיבים: 1. מנהל אגף רישום והסדר מקרקעין - משרד
המשפטים
2. יונס סיאם
3. נאצר סיאם
4. איסמעיל טאעה
5. סאלח טאעה
6. נאצר טאעה
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה: י"ז בסיוון תשס"ב (28.5.02)
בשם העותרים: עו"ד אברהם גורן
בשם המשיב 1: עו"ד אורית קורן
בשם המשיבים 6-2: עו"ד אלי תוסיה-כהן
פסק-דין
השופטת ד' דורנר:
בין העותרים לבין המשיבים 6-2 נתגלע סכסוך הנוגע לזכויותיהם בחלקה המצויה בהליכי הסדר מקרקעין. הליכי ההסדר בוצעו בתחילה על-ידי ממשלת ירדן. הליכים אלו לא בוטלו על-ידי המדינה, אך גם לא המשיכו בהם עוד. משפנו הצדדים לסכסוך לבית-משפט השלום, הם נדחו על-ידיו תוך שבית-משפט השלום קובע כי מדובר בעניין הנוגע לבעלות. ואילו בבית-המשפט המחוזי נדחו הצדדים לאור נוסח סעיף 7 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט1969-, הקובע כי בתקופת ההסדר לא תוגש לבתי-המשפט תובענה הנוגעת לזכויות במקרקעין הנמצאים בהסדר. העותרים פנו איפוא בעתירה לבית-משפט זה, למען יורה למדינה להמשיך את הליכי ההסדר.
בתשובתה לעתירה הבהירה המדינה, כי הליכי ההסדר לא נמשכו בשל קשיים מעשיים ומדיניים, וכי מטעמים שונים, בעיקר משפטיים, גם הפסקת ההליכים מעוררת קושי. המדינה מציעה כי הצדדים לסכסוך יגבשו הסכמה דיונית, שעל-פיה הכרעת בית-משפט השלום תחייב אותם גם בכל הנוגע לזכויותיהם במקרקעין, ככל שקביעת זכויות אלה נוגעת ליחסים ביניהם. כך, סבורה המדינה, ניתן לדון בסכסוך שבין הצדדים בבית-משפט השלום במסגרת תביעה לקבלת חזקה במקרקעין ושימוש בהם, ובאופן שבעקיפין יידונו טענות הצדדים בסוגיית הבעלות.
פתרון זה של המדינה נראה לנו ראוי, ולאחר שהצדדים שמעו את הערותינו, הם הביעו את הסכמתם להסדר הדיוני שהציעה המדינה. בכפיפות לכך חזרו בהם איפוא העותרים מעתירתם, ואנו דוחים אותה.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ז בסיוון תשס"ב (28.5.02).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור 00006600.L07
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected]
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il