ישראל שוקרון נ. יוסף פרי

פסק-דין בתיק ע"א 6598/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6598/14 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז המערער: ישראל שוקרון נ ג ד המשיבים: 1. יוסף פרי 2. הדס פרי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 13.8.2014 בה"פ 6559-09-12 שניתן על ידי השופטת ג' כנפי-שטייניץ תאריך הישיבה: כ"ז בשבט התשע"ה (16.2.2015) בשם המערער: עו"ד דוד דרעי בשם המשיב 1: עו"ד טדי ארז (מנהל מיוחד) בשם המשיבה 2: עו"ד הרצל ג'אנח פסק-דין א. לפנינו מחלוקת באשר לבעלות ה"אמיתית" על דירה בגבעת זאב, שאין מחלוקת כי נרשמה על שם המערער, אך כפי שטענו המשיבים ובית המשפט קמא קיבל עמדתם, היו הם הרוכשים ה"אמיתיים". מכאן הערעור. ב. עיינו בחומר, ושמענו את טענות הצדדים. בסופו של דבר לפנינו ערעור עובדתי, ובעינינו לוז הקושי שבפניו עומד המערער הוא חתימתו על שני מסמכים משמעותיים מן החודשים שלאחר רכישת הדירה שבמחלוקת (29.7.07). המסמך האחד מוכתר "הצהרת בעלי נכס" מיום 28.10.07, לפיה המערער "מאשר בזאת שאין לי שום חזקה וטענה על הנכס ברח' הלבונה 6, גבעת זאב. הנכס בשלמות שייך ליוסף פרי ובאחריותו המלאה", המסמך חתום כנחזה בידי "יעקב מכלוף שוקרון", ובאותיות לועזיות משהו הנחזה כ"ישראל". המסמך השני הוא תצהיר המערער מיום 10.12.07, שאושר בידי עו"ד שמשון שחר, ובו חתימה דומה והצהרה "1. .... שהנכס ברח' הלבונה 16/1 שכונת מורשת בנימין שלב ב', גבעת זאב, אינו שייך לי ואין לי שום תביעה או חזקה בנכס זה. 2.... שהנכס הנ"ל בבעלות מלאה של פרי הדס.... ו/או יוסף שמשון, ואני משמש כשומר הנכס חינם לנכס זה". חוות דעת מומחה בית המשפט היתה כי לא נמצאו במסמכים "סימנים האופייניים לחיקוי או זיוף". אנו ערים לטענת המערער שהמומחה לא נחקר כדבעי על-ידיו בשל לוח זמנים קצר, אך היא אינה מקובלת עלינו. אכן המערער התנגד למינוי מומחה בית המשפט, אך ההתנגדות עצמה אומרת דרשני. המערער טען תחילה כי המדובר במסמכים מזויפים ושקריים, אך לאחר עדות המומחה טען טענה לא ברורה לזיוף בצורה כלשהי, או שחתימתו הוצאה שלא כדין. התצהיר אושר, כאמור, על-ידי עו"ד שחר, ובית המשפט לא התרשם לטובה מעדותו המתפתלת, ובסופו של יום נקבע כי מסקנת המומחה שהחתימות אותנטיות לא נסתרה (פסקה 22). כפי שגם ציין בית המשפט, ניתן היה לסיים בכך את הדיון, אך בית המשפט גם עמד על אינדיקציות נוספות באשר לפעילות המשיב 1 בענין הדירה בה מדובר, לרבות רכישה, שיפוצים ותשלום – וסופו של יום הצהיר כי המשיבים 2-1 הם הם בעלי הדירה. ד. אכן, המערער מעלה טענות שונות באשר לקביעות בית המשפט, ובא כוחו, עו"ד דרעי, לא הניח אבן שלא הפכה, אך בסופו של יום, עומד לו לרועץ בראש וראשונה צמד המסמכים הנזכרים, ואנו רואים את הדברים ביסודם כמות שראם בית המשפט קמא, גם אם ניתן להתווכח על פרט זה או אחר. הצדדים כולם לא היו טלית שכולה תכלת, כעולה מעיון בכל מסמכי הפרשה, אך הכף נוטה איפוא בבירור לעבר הכרעתו של בית המשפט, ואנו רואים זאת, בנוסף לאמור מעלה, בגדרי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. ה. איננו נעתרים אפוא לערעור, והמערער ישלם הוצאות המשיבים בנסיבות על הצד הנמוך בסך של 10,000 ש"ח. ניתנה היום, כ"ז בשבט התשע"ה (16.2.2015). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14065980_T11.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il