פלוני נ. פלוני

2 1 בבית המשפט העליון ע"א 6579/19 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 3.9.2019 בת"ע 36712-01-19 שניתנה על ידי השופטת א' אילוטוביץ'-סגל תשובת המשיבה 1 מיום 29.10.2019 בקשה להוספת תגובה מיום 3.11.2019 מטעם המערערת בקשה להוספת מסמכים מיום 6.11.2019 מטעם המערערת בשם המערערת: בעצמה בשם המשיבה 1: בעצמה פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת א' אילוטוביץ'-סגל) מיום 3.9.2019 בת"ע 36712-01-19 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. בין המערערת, עורכת דין, ובין אחיה, המשיבים 3-2, מתנהלים החל מחודש דצמבר 2017 מספר הליכים בפני בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו שעניינם העיקרי הוא נכס מקרקעין אשר היה בבעלות הוריהם אשר נפטרו (להלן: ההורים). בחודש ינואר 2018 מינה בית המשפט קמא את המשיבה 1 (להלן: המשיבה) למנהלת עיזבון זמנית עבור עיזבונות ההורים (ת"ע 44894-12-17) ובחלוף מספר שבועות החלה המערערת להגיש בקשות לביטול מינויה של המשיבה בטענות שונות, בין היתר בשל היכרות קודמת בינה ובין המותב. בקשות המערערת בהקשר זה נדחו או נמשכו על ידי המערערת לאחר הערות בית המשפט. בחודש ינואר 2019, אגב התנגדותה של המערערת למינויה של המשיבה למנהלת עיזבון קבועה (ת"ע 50419-12-18), היא שבה והעלתה טענות בדבר קיומו של קשר קודם בין המשיבה ובין המותב. נטען כי הובא לידיעתה כי "קיימת היכרות מוקדמת וידידות אישית בין [המשיבה] לבין [המותב]. [המשיבה] שכרה משרד בת"א במגדלי עזריאלי רק לאחר מינויה של [המותב] לכהונת השיפוט. [המשיבה] חיפאית והיה לה משרד רק בחיפה" והוסיפה וטענה כי המותב "מקדמת את [המשיבה] בקרב יתר השופטים בענייני משפחה בתל אביב". ביום 10.3.2019 התקיים דיון בסוגיית מינויה של המשיבה למנהלת עיזבון קבועה וכן בתובענה שהגישה לקביעת היקף העיזבון (ת"ע 36712-01-19), במהלכו שבה המערערת וטענה את טענותיה בדבר הקשר שבין המותב למשיבה וביקשה את פסילת המותב, אך בהמשך הדיון הודיעה כי "אני חוזרת בי מהבקשה לפסלות שופט ומתנצלת על הדברים שאמרתי. לא אחזור על הדברים האלה. אני מתנצלת בפני [המשיבה]". עוד עולה מפרוטוקול הדיון כי המערערת הציגה בפני המותב תרופה כלשהי על מנת להצדיק את התנהלותה. בהחלטה שניתנה בתום הדיון התייחס המותב לטענות המערערת וציין כי "במהלך הדיון היום נאמרו דברים קשים על ידי [המערערת] הן כלפי בית המשפט והן כלפי מנהלת העיזבון. בנסיבות אחרות היה על בית המשפט לפנות ללשכת עו"ד ולהגיש תלונה מתאימה כפי שנדרש. יחד עם זאת, לנוכח התנצלותה של [המערערת] הן בפני בית המשפט והן בפני [המשיבה] מצאתי לנכון בשלב זה לקבל את ההתנצלות ולהימנע מכל פעולה. ... חשוב לי להבהיר כי בית המשפט וכך גם בעל תפקיד שמונה מטעמו פועלים מתוך מטרה לתת שירות לציבור ובפרט למדיינים המתנהלים לפניו. הטלת דופי כנגד בית המשפט וכנגד בעל המקצוע אינו משהו שבית המשפט יכול לעבור עליו לסדר היום וכולי תקווה כי אמירות מעיין אלה נאמרו בשל מצבה הנפשי והרגשי של [המערערת] וכי בשל זאת הן מנהלת העיזבון והן בית המשפט קיבלו את דבריה ומבינים לליבה. אך בית המשפט מצפה כי עם כל הקושי שבדבר ובמצב הנפשי שבו שרויה [המערערת] אמירות מעיין אלה הן בעל פה והן בכתב, לא יכתבו ולא יאמרו בשנית". ביום 1.4.2019, לאחר שהמערערת הודיעה כי היא עומדת על התנגדותה למינוי המשיבה כמנהל עיזבון קבועה, אישר בית המשפט קמא את המינוי. בית המשפט קמא דחה את טענות המערערת וקבע, בין היתר, כי "נסיבותיה האישיות של [המערערת] והנתונים הרפואיים אותם הציגה לבית המשפט במהלך הדיון, והכל תוך ציון עובדות, רגשות, חשדות ומסקנות אשר אין להם על מה להיבנות. לא מן הנמנע כי ישנם גורמים בריאותיים או נפשיים נוספים אשר הביאו את [המערערת] להטלת דופי כל כך חמור במנהלת העיזבון ובתפקודה, ולכך שכל פעולה בעיזבון נראתה לה מיד כחשודה ומכוונת לטובתה האישית של מנהלת העיזבון או לטובת [המשיבים 3-2] או אף לטובת בית המשפט". ערעור על החלטה זו עודנו תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עמ"ש 48515-05-19). ביום 6.6.2019, כשלושה חודשים לאחר הדיון, הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב. לטענת המערערת, במהלך הדיון איים המותב כי יפנה למשטרת ישראל, להנהלת בתי המשפט וללשכת עורכי הדין בעניינה של המערערת ואף הוסיף ואמר "אני יכולה להרוס לך את החיים. יש לי אפס סבלנות בתיק הזה". עוד נטען, כי התייחסות המותב למצבה הנפשי והרפואי של המערערת במסגרת החלטתו מיום 1.4.2019 נועדה לרמוס את כבודה ולהכתים את שמה, וכי בנסיבות אלה קיים חשש ממשי למשוא פנים ולפגיעה במראית פני הצדק אשר מצדיק את פסילתו. המערערת הוסיפה וטענה נגד קביעותיו של המותב במסגרת ההחלטה מיום 1.4.2019 וציינה כי לא התבטאה באופן פסול כלפי המותב, אלא בנימוס ובכבוד, וכי דברי המותב בהקשר זה אינם אמת. נטען כי לאורך ההליכים הפגין המותב העדפה ברורה כלפי המשיבים 3-2 באופן אשר עולה אף הוא כדי חשש ממשי למשוא פנים. לבסוף, חזרה המערערת על טענותיה בדבר ההיכרות המוקדמת שבין המותב ובין המשיבה, אשר מצדיקה לשיטתה את פסילת המותב. לאחר קבלת תשובת המשיבים לבקשה ותגובת המערערת לתשובות אלה, דחה המותב את בקשת הפסלות ביום 3.9.2019. המותב הבהיר כי אין לו "הכרות אישית או כל עניין אישי עם מנהלת העזבון (בכל מישור), ולבטח שלא התנהלה כל מערכת יחסים אישית או אחרת כזאת הנרמזת על ידי [המערערת]. בית המשפט לא ניהל תיקים עם או מול מנהלת העיזבון בטרם המינוי של מותב זה לשיפוט. מותב זה מכיר מקצועית את מנהלת העזבון מכוח זה ששמה הולך לפניה, כשם שהוא מכיר עוד הרבה עורכי דין מכוח פועלו כעורך דין כשני עשורים בטרם המינוי לשיפוט ומרצה למשפטים". עוד נקבע כי אין ממש ביתר טענות המערערת וכי באפשרות המותב "להמשיך ולנהל את התובענות בלב חפץ ופתוח כפי שעשה עד כה" וכי "באשר לטענה שבית המשפט רמס את כבודה ואיים על [המערערת], לא עלו כל ראיות או עדויות עליהן ניתן להסתמך מתוך הבקשה". בית המשפט קמא הוסיף וציין כי בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי, באשר הטענות עליהן התבססה המערערת עלו עוד בבקשה שהגישה ביום 30.1.2018 וכן במהלך הדיון שהתקיים ביום 10.3.2019, ואילו הבקשה הוגשה רק ביום 6.6.2019, וכי טעם זה מצדיק אף הוא דחיית הבקשה. מכאן הערעור דנן, בו שבה המערערת על טענותיה בפני בית המשפט קמא, לרבות בדבר איומי המותב כלפיה במהלך הדיון שהתקיים ביום 10.3.2019. היא טוענת כי התנצלותה וחזרתה מבקשת הפסלות במהלך הדיון "נבעו מאיומיה של כבוד השופטת שהוטחו בפני המערערת" אך באותה העת מדגישה כי בקשת הפסלות הוגשה רק בעקבות ההחלטה מיום 1.4.2019, ולאור הקביעות שנכללו בה אשר לשיטתה מצביעות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים כלפיה ועל כן, כך לשיטתה, לא נפל שיהוי בהגשת הבקשה ביום 6.6.2019. ביום 3.11.2019 ביקשה המערערת להוסיף לטענותיה בהקשר זה בציינה כי יש ללמוד מכך שבית המשפט קמא לא הכחיש את עצם קיום האיומים כי אלה אכן נאמרו כלפיה. לבסוף, שבה המערערת על טענתה לפיה המשיבה שכרה משרד בתל אביב רק לאחר מינוי המותב לכס השיפוט וכי הדבר מעיד על מערכת היחסים הפסולה הקיימת בין המותב למשיבה. ביום 6.11.2019 הגישה המערערת בקשה להוספת מסמכים, אשר מבססים, לשיטתה, טענה זו. המשיבה, שהגישה תגובה מטעמה בהתאם לתקנה 471ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מתנגדת לקבלת הערעור וסומכת על החלטת בית המשפט קמא. היא מציינת כי היא עבדה באזור תל אביב מאז שהוסמכה כעורכת דין, אף לאחר שהעתיקה את מגוריה לחיפה. עוד ציינה המשיבה, למען הסר ספק, כי אין לה "כל קרבת משפחה עם כב' המותב קמא; אין כל קרבה ממשית אחרת בין הח"מ לכב' המותב קמא; אין כל עניין כספי או אחר בין הח"מ לכב' המותב קמא ולא התקיימו קשרים כלכליים בין כב' המותב קמא לח"מ; אין כל קשר אישי בין הח"מ לכב' המותב קמא; הח"מ לא ייצגה במשותף עם כב' המותב קמא בתיקים קודם למינויו של כב' המותב קמא לכס השיפוט (ולמיטב זכרונה של הח"מ אף לא ייצגו צדדים שונים באותו תיק)". לשיטת המשיבה, לא קם כל חשש ממשי למשוא פנים במקרה דנן, וחששותיה של המערערת הם סובייקטיבים ואינם מצדיקים את פסילת המותב. דין הערעור להידחות. ראשית, כפי שציין המותב בהחלטתו, בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי אשר יש בו כדי להצדיק את דחיית הערעור. חלק ניכר מטענות המערערת בבקשת הפסלות ובערעור הועלו לראשונה על ידה עוד בחודש ינואר 2018 ולכל המאוחר במהלך הדיון שהתקיים ביום 10.3.2019, כלומר כשלושה חודשים טרם הגשת הבקשה. אין בטענת המערערת כי הגישה את הבקשה רק בעקבות ההחלטה מיום 1.4.2019 כדי להפחית מהשיהוי שדבק בה, שכן גם ממועד מתן ההחלטה ועד להגשת בקשת הפסלות חלפו למעלה מחודשיים. שנית, טענות המערערת בדבר האיומים, כלשונה, שהושמעו כלפיה על ידי המותב אינן נתמכות בפרוטוקול הדיון מיום 10.3.2019 והמערערת אף לא ביקשה לתקנו כך שישקף את אשר נטען על ידה (ראו: ע"א 4719/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (21.8.2019)). שלישית, והוא העיקר, לא מצאתי כי בנסיבות המקרה דנן קיים חשש ממשי למשוא פנים אשר יצדיק את פסילת המותב. עיון בפרוטוקול הדיון ובהחלטות בית המשפט קמא מיום 10.3.2019 ומיום 1.4.2019 מעלה כי התייחסות המותב לטענות המערערת ולנסיבות אשר בגינן נטענו מתבססת על אשר נאמר והוצג על ידה במהלך הדיון, ואין בה כדי להצביע על גיבושה של דעה מוקדמת בעניינה של המערערת. כפי שציין בית המשפט קמא בהחלטתו, הוא סבור כי "באפשרותו להמשיך ולנהל את התובענות בלב חפץ ופתוח", וחזקה עליו כי כך יעשה. לבסוף, לא מצאתי כי עלה בידי המערערת לבסס את טענותיה בדבר קיומו של קשר אישי פסול כלשהו בין המותב ובין המשיבה. הקשר הנטען הוכחש מפורשות הן על ידי המשיבה והן על ידי המותב ואין לי אלא להצר על העלאת טענות מסוג זה בעלמא וללא כל ביסוס. אשר על כן, הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבה 1 בערעור בסך 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ג בחשון התש"ף (‏21.11.2019). ה נ ש י א ה _________________________ 19065790_V01.docx יצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1